משאל רחוב משעשע לט"ו בשבט – שותלים או נוטעים עצים?

מה ההבדל בין עץ ובין אילן? בט"ו בשבט שותלים או נוטעים עצים? האם יש לומר לִנְטֹעַ, לִטֹּעַ או לָטַעַת? מהם שבעת המינים? ומה פירוש הניב "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר"? משאל רחוב משעשע ובו אנשים מהרחוב התבקשו להשיב על שאלות הקשורות לט"ו בשבט ולעברית - משמעות של מילים, אוצר מילים, תקינות ושם המספר, פירושי ניבים ופתגמים, השלמת ניבים ואפילו הפיכת משפט לניב

מילון לבית הספר – אבן שושן, אריאל, ספיר או רב מילים?

סקירה מקיפה של המילונים הרווחים ביותר בבתי ספר: איזה מילון שוקל הכי פחות, איזה מילון הכי עבה, איזה מילון כולל איורים, מי מציין את הערך גם בכתיב וגם בדפוס, איזה מילון מנוקד כולו ואיזה חלקית, ובאיזה מילון לא תמצאו את המילה "כותל" אם תחפשו אותה בכתיב הזה. ובסוף הסקירה - טבלת השוואה מיוחדת

"קולולושה" פרק 7: על הסרבול בלשון המשפטית: להלן צד ג, דא עקא, ו/או

למה עורכי הדין מתנסחים בלשון מסורבלת כל כך, למה אנו צריכים עו"ד צמוד שיסביר לנו מה כתוב בטופס של הביטוח הלאומי או הבנק או בטופס ההסכמה לניתוח, מי למען השם המציא את הצירוף "ו/או" שכובש כל חלקת טקסט טובה, ואיך ברחבי העולם מסתדרים נהדר בלעדיו. וגם: מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה. מתאים לא רק לעורכי דין

ה"א המגמה וה"א השאלה בלשון ימינו

"ירושלימה", "הרצחת וגם ירשת?" - חושבים שבעברית שלנו איננו משתמשים בה"א השאלה או בה"א המגמה? תחשבו שוב! איגדתי את (כל) המקרים שבהם משתמשים היום באותן אותיות ה"א מיוחדות

כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו?

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי - לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל - כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑