כך השיבה המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון כשנשאלה למה לאקדמיה ללשון העברית יש שם לועזי. היא גם הציעה חלופה עברית לשם המוסד לאחר שהוסיפה כי "הסנדלר עדיף שיהיו לו נעליים טובות"
ריבוי על ריבוי (ריבוי כפול: בורקסים, תבלינים), ריבוי תמידי (מים, אלהים), שתי צורות ריבוי (קברים/קברות) ושם עצם קיבוצי (רכבים, נשקים) – ריאיון עימי בתוכנית "אמילי והפרופסור" ברשת ב
יום עיון מיוחד בנושאים שונים במעשה העריכה: לשוניים, רטוריים, תרבותיים ואתיים. יום העיון בהנחייתי ומטעם מכללת ליפשיץ, ובהשתתפות רות אלמגור-רמון, ד"ר ניסן נצר, ד"ר אורלי אלבק ועוד
יחי (=יחיה) המלך, כל שנבקש לו יהי (=יהיה), הבה נגילה (=נגיל), אני כפיי ארימה (=ארים) – הסבר על הצורות המיוחדות הללו, כולל דוגמות מלשון המקרא ומלשון ימינו
מה היתרונות של החוברת החדשה העוסקת בעריכת לשון והאם היא מתאימה גם למי שלא למד עריכת לשון? גלו כאן
אנשים בעלי עקרונות – שתמיד מוסיפים את המילה "בעיקרון", אנשים מרשימים – ששכחו את כ-ת-ב ואין להם אלא ר-ש-ם, אנשים גאוותנים – אלה שרוכשים כבוד. איתי אליצור מסווג אנשים לפי הכתיבה שלהם ונותן בהם סימנים. טור אורח מיוחד ללשוניאדה
החוברת "קיצור שולחן עורך" (שם מדליק!) היא מעין קורס כתוב בעריכת לשון. יש בה לקט ענייני עריכה שיסייעו לעורך הלשון במלאכתו. לפניכם סקירה ועמודים לדוגמה
תתפלאו, כשהיינו קטנים ושיחקנו לא תמיד דיברנו עברית, אלא גם צרפתית, ערבית, ארמית, רוסית, גרמנית. כאן תגלו לְמה הכוונה "אן-דה-טרואה", מאיזו שפה "אן דן דינו", והאם למען ה' מישהו יודע מה המשמעות של "א-קווקה דה לה אומה"
תופעה ייחודית – באותו הפסוק(!) יש גיוון לשוני מעניין ומפתיע: ערבוב של זכר ונקבה, כתיב שונה של אותה המילה ועוד
נוסף על המפיק בשורשים ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה תמצאו כאן עוד שורשים ומילים המקבלות מפיק בה"א כגון ל-ה-ה, ל-ה-ל-ה, אֲהָהּ ואֱלוֹהַּ
