איזו מילה אינה עברית במקורה – אתרוג, לולב, הדס או ערבה, מהו עוקץ ומהו פיטם באתרוג, והאם בסוכה צריך לפחות ג' דְפָנות/דַפְנות. משאל רחוב מיוחד בנושא סוכות והשפה העברית
הד"ר ניסן נצר הלך היום לעולמו, ואספר פה מקצת שבחו: על הידע הנרחב שלו, על הנגשת העברית לציבור הרחב, מה העתקתי ממנו וגם על שני הפרקים החדשים בקולולושה שכמעט הקלטתי עימו
אין מי שלמד ניקוד ולא התבלבל מתי כשיש תנועת חולם יש וי"ו ומתי אין – מתי משאירים ומתי משמיטים. באתי להושיט עזרה
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא
בפעם הראשונה באינטרנט! מילון שמכיל מילים שרוב הדוברים הוגים אותן שלא לפי התקן בעברית. וכעת נוספו הערכים באותיות פ-צ. בדקו אם אתם יודעים מה הצורה הנכונה: פּופּוּלרי או פּופּוֹלרי, פֶּסימי או פָּסימי, ואיך הוגים "צהריים" ו"פרסי ישראל"
הספר כתוב בשפה קולחת, פשוטה, וניכר שהמחברת בקיאה בעולם הספרות בכלל (ברגע שראיתי שהיא הזכירה את אסימוב – היא קנתה אותי!) ובעולם הלשון בפרט, והיא יודעת לשלב היטב בין השניים. סקירה וביקורת על הספר "מוציאה לשון – הפתעות מהמגירה הסודית של העברית"
מקור ראשון במוסף מיוחד על מצב העברית היום: האם העברית בימינו מתדרדרת ומתאנגלזת (כולל ריאיון עימי), האם יש צורך באקדמיה ללשון, ומה רות אלמגור רמון חושבת על העברית המגדרית
את כולנו לימדו בתיכון שבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח מקבלות דגש, אבל כאן תגלו רשימת חריגים לכלל: שרְביט, סמְכות, שדְכן, אסְפן ועוד
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותית, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה"
אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה
