לשוניאדה

עברית. לשון. שפה

מילים בהסתר

איך בנו של המן הרשע הפך כינוי לעני, ומהי המילה שרבים מתבלבלים בה בשיר פורים ידוע? * פורים שמח!

מבול סרטוני פורים מהזווית הלשונית

מה הקשר בין האוזן של המן הרשע למאפה אוזני המן, האם במקרה מסכה ו-mask דומים בצליל, על דו-משמעות, על חזרות במגילת אסתר וגם ניבים מהמגילה ועוד הפתעות כיד המלך

פרק 71: שפות משונות ומילים מפתיעות / פרופ' גלעד צוקרמן

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך

בחיוך: השתלמות חד-פעמית על כללי הכתיב המלא

בהשתלמות אחת של כשעה ורבע-וחצי בזום תכירו את כללי הכתיב חסר הניקוד ואיך כותבים: צוהוריים/צהריים, מצויין/מצוין, הייתה/היתה, והכול בליווי כולל דוגמות משעשעות. מספר המקומות מוגבל, מהרו להירשם

סרטוני לשון בסימן יום המשפחה

איך קרה שהמילה אימא דומה בשפות רבות בעולם, לא תאמינו מה המקור של אחיין ושל דודן, וההפתעה במשמעות המקורית של נין ושל נכד בתנ"ך – לרגל יום המשפחה – שלל סרטוני יום המשפחה מהזווית הלשונית, כולל שעשועון עם הדר לוי

מענה לשון – הפְטריות / אליהו גמליאלי

ניתוח לשוני של כל הפסוקים מההפטרות על סדר פרשת השבוע – עבודת נמלים לשונית מרשימה ומושקעת

"קולולושה" פרק 70: מהפכת הלשון בצה"ל – הוא האחראי לה / שמשון הופמן

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות"

חג לאילנות – ולעצים

האם יש הבדל בין המילה עץ למילה אילן? פרי המקרה – באיזה פרי מדובר? ואיך צריך לפנות לשדה? * לכבוד ט"ו בשבט: כמה מילים מלבלבות

מבול סרטוני ט"ו בשבט מהזווית הלשונית

מהי חקלאות שלחין | פירות יבשים/מיובשים? | הפתעה: פרי הוא גם צורת רבים | בול עץ ובול דואר – יש קשר? | איך אומרים שקמה ברבים? | גדוד בצבא וגדיד תמרים – יש קשר? | לִנְטֹעַ, לִטֹּעַ או לָטַעַת? | ההפתעה בצורת היחיד של ירקות – שלל סרטוני לשון העוסקים בט"ו בשבט

פרק בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין

« פוסטים ישנים

© 2025 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑