אורי חזקיה, כוכבי גב האומה, טל סולומון, אודי כגן, יעקב כהן, קצרים, הקומדי סטור - קיבצתי מערכונים העוסקים בעברית והצוחקים עליה, ובהם טמונים נושאים לשוניים לדיון בכיתה: סלנג, דו-משמעות, שאילת מילים, שימוש בפרצופונים-אימוג'ים, נשוא מורחב, סדר המילים במשפט, מילות קישור ודיבור תקין ועוד

משגע אותי שבכתוביות במרקע מתקנים את הדובר בעוד הדובר לא טעה! אספתי דוגמות לתיקונים מיותרים לחלוטין ולעוד כמה עיוותים בתחום

הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו

אם המרואיין אמר "עשר שקל" במקום "עשרה שקלים" - לשנות או להשאיר? אם הדובר ציטט פסוק אבל שגה בציטוט - לתקן או להשאיר? ואם הדובר אומר הרבה "כאילו" - להשאיר, למחוק ואולי לדלל? לבטים בשאלת הכתוביות בעברית כשהמרואיין מדבר עברית, כולל החלטות וקביעות מתי לשנות ומתי לא ומה נשאר בצריך עיון

"כל שכן", "דין הוא", "אף כי", "אדרבא ואדרבא" ועוד כ-15(!) מטבעות לשון נרדפות ל"קל וחומר": מן המקרא, דרך לשון חז"ל והתלמוד ועד לשון ימינו אנו. בפעם הראשונה הם מאוגדים במקום אחד

כולנו מכירים את כ"ף הדמיון (הוא מתנהל כמלך המשרד), כ"ף השיעור (כמאה אנשים הגיעו לגמר) וכ"ף שמופיעה ב"כש" (כשתגיע נתחיל), אבל יש עוד כ"ף אחת ששכחו אותה, והיא תכשיר את הצורה שלימדו כל עורך לשון למגר: "הוא משמש כראש החברה"

"שוק על (=עם) ירך", שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול - כאן תכירו שימושים מיוחדים ומשמעויות שרוב הסיכויים שאינכם מכירים למילים בסיסיות שכל אחד מכיר: אֶת, עַל, אֶל, לְ, בְּ, עִם, וְ, כִּי

כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו

מה מצב הגיית וי"ו החיבור בשירים, האם בניין הIפעיל הופך להEפעיל, ומה קורה לדגש במילים "בכל" ו"לכל" - סקירה על מצב העברית בשירים של המצעד השבועי