אפשר למיין את העיצורים בעברית בכמה דרכים:

א. לפי מקום החיתוך בפה (בסיס החיתוך) – המקום שממנו העיצור "נולד" ובוקע מהפה החוצה. יש כאלה מהגרון, יש כאלה שבלי הלשון אי אפשר להגות אותן, יש כאלה שרק בעזרת השיניים יוצאות לאוויר העולם.

את העיצורים נהוג לחלק כך (החלוקה קשורה לפי מקום החסימה בחלל הפה, בסיס החיתוך בפה):

  • עיצורים שפתיים: בומ"פ
  • עיצורים שיניים: דלטנ"ת/זסשׁשׂר"ץ 
  • עיצורים חיכיים: גיכ"ק
  • עיצורים גרוניים: אהח"ע

יש חלוקות אחרות (כמו גיכ"ק – חך אחורי, דלטנ"ת – חך קדמי ולשון), אבל כאן בחרתי בפשוטה יותר.

ב. לפי הדרך שבה העיצורים נחתכים (אופן החיתוך) – סוג הצליל שהם משמיעים. יש עיצור שנוצר בחסימה מלאה של זרם האוויר ושחרורו בבת אחת, והוא נקרא עיצור פוצץ, ויש עיצור שנוצר בעזרת חסימה חלקית של זרם האוויר, והוא נקרא עיצור חוכך.

  • העיצורים הפוצצים: א, בּ, ג, ד, ט, י, כּ, פּ, ק, ת
  • העיצורים החוככים: ב (לא דגושה), ה, ו, ז, ח, כ (לא דגושה), ל, מ, נ, ס, ע, פ (לא דגושה), צ (בהגייה של היום זהו עיצור מחוכך – מתחיל פוצץ ומסתיים כוחך), ר, ש. (נכון שגם למנ"ר הם חוככים?)

ג. התפקיד של מיתרי הקול בהגיית העיצור – יש עיצורים שמופקים תוך הרעדה של מיתרי הקול – אלה עיצורים קוליים. יש עיצורים שנוצרים בלי הרעדה של מיתרי הקול, ואלה עיצורים אטומים.

הניחו את האצבע או כף היד על פיקת הרון והגו את העיצורים השונים. אם תרגישו רעד – זהו עיצור קולי. אם לאו – זהו עיצור אטום.

  • העיצורים הקוליים: ג, ד, ע, ז, ר, ל, נ, ו, ב, י, מ (וסימנך: גד עזר לנו בים)
  • העיצורים האטומים: כל השאר.

לנושא הזה אקדיש רשומה נפרדת.


 

ריפת-דיפת

דעואל-רעואל

אברך-הברך

א. מקום החיתוך

 

??

בומ"פ 

  • נשב-נשף-נשם
  • סחב-סחף
  • אהב-איווה
  • בקע-פקע
  • שאב-שאף
  • זעם-זעף
  • פיזר-ביזר
  • נפל-נבל
  • שורף-צורב (על חילופי ש-צ ראו להלן)
  • פתיתים-בדידים (על חילופי ת-ד ראו להלן)

אהח"ע

  • עג-חג
  • פסח-פסע

גיכ"ק

  • סגר-סכר
  • רגל-רכל
  • ישיש-קשיש
  • ישר-כשר
  • זיקק-זיכך
  • קשר-גשר
  • גזז-קצץ (על חילופי ז-צ ראו להלן)
  • גזם-קטם (על חילופי ז-ט ראו להלן)
  • קיטע-גידע (על חילופי ט-ד ראו להלן)

דלטנ"ת/זסשׁשׂר"ץ

  • עדה-עטה
  • זעק-צעק
  • עלז-עלס-עלץ
  • זוהר-צוהר
  • סב-שב
  • נטר-נצר
  • צחק-שׂחק
  • צפן-ספן
  • בןר
  • הכניע-הכריע
  • נשל-נשר
  • קמץ-קמט
  • שרשרת-שלשלת
  • גרעין-גלעין

אהו"י (לפי איזו חלופה זו?)

  • יחד-אחד
  • ילד-ולד

ב. לפי הדרך שבה העיצורים נחתכים

 

הרחבות:

הרקמה, שער ז (ו) "באור תמורת קצת האותיות בקצתם"

לשון וסגנון, ספר ראשון, א' בן אור, עמוד

מבוא לבלשנות תאורטית

שגה-שגג

פילח-פילג

חטף-קטף

פתח-פקח