חריגי דגש קל לאחר שווא מרחף (מוכן!!!)

הכלל הוא שלאחר שווא מרחף לא יבוא דגש קל, ואולם לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכאן אציג את כל המילים שיש בהן דגש קל אחרי שווא מרחף.

שימו לב: בשל מורכבות הנושא, ובניגוד לרשומות אחרות שבהן אני מנסה שהרשומה תהיה ברורה גם למי שאינו זוכר דבר מלימודיו בתיכון, ברשומה זו לא אסביר את המונחים. המשמעות: הרשומה הזו מיועדת לאנשים שיש להם ידע רב יותר בתחום מהאדם הממוצע. ואעפ"כ הרשומה הזו חשובה גם למי שאינו בקיא במונחים כדי שיֵדע מה התקן בעברית ומה ההגייה התקנית במילים להלן.

יש שווא נע, יש שווא נח ויש שווא מרחף.

שווא מרחף נקרא כך הוא "מרחף" בין נע לנח, כלומר לעיתים הוא "מתנהג" כמו שווא נע ולעיתים כמו שווא נח.

מצד אחד מקורו בתנועה ולכן הוא כמו שווא נע, אבל מצד שני הוא בא לאחר תנועה קטנה ולכן הוא כמו שווא נח.

הכלל הוא ששווא מרחף סוגר הברה כמו שווא נח, אבל אחרי שווא מרחף לא יבוא דגש קל באותיות בג"ד-כפ"ת, כמו שאין בהן דגש לאחר שווא נע.

ואולם לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכאן אציג את כל המילים שיש בהן שווא מרחף ואעפ"כ אחריו בא דגש קל.

הינה הרשימה (שכחתי מילה? תגידו לי ואוסיף בשמחה):

.

  • בִּרְכַַּת-
וְלַמֹּוכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַֽ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּבֹ֥וא בִרְכַּת־טֹֽוב (משלי כד כה)

  • כַּסְפֵּי-
וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־אִ֥ישׁ צְרֹור־כַּסְפֹּ֖ו בְּשַׂקֹּ֑ו וַיִּרְא֞וּ אֶת־צְרֹרֹ֧ות כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ (בראשית מב לה)

  • נִסְכֵּי-
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט (במדבר כט יח)

  • טַרְפֵּי-
אֱמֹ֗ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹנָ֥י ה' תִּצְלָ֑ח הֲלֹוא֩ אֶת־שׇׁרָשֶׁ֨יהָ יְנַתֵּ֜ק וְאֶת־פִּרְיָ֣הּ ׀ יְקֹוסֵ֣ס וְיָבֵ֗שׁ כׇּל־טַרְפֵּ֤י צִמְחָהּ֙ תִּיבָ֔שׁ וְלֹֽא־בִזְרֹ֤עַ גְּדֹולָה֙ וּבְעַם־רָ֔ב לְמַשְׂאֹ֥ות אֹותָ֖הּ מִשׇּׁרָשֶֽׁיהָ (יחזקאל, יז ט)
"והנה עלה זית טרף [=תלוש, קטוף] בפיה"

  • רִשְפֵּי- (וגם: רִשְפֵי-)

שִׂימֵ֨נִי כַֽחֹותָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחֹותָם֙ עַל־זְרֹועֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֨וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁאֹ֖ול קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה (שיר השירים ח ו) – בדגש

שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה (תהילים עו ד) – בלי דגש


  • חֶרְדַּת- (וגם: חֶרְדַת-)
וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים (שמואל א, יד טו)

  • עִשְׂבֵּי- (וגם: עִשְׂבֵי-)

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְּשָׂמִים – כך לפי מסורת העדה התימנית והספרדית (אלה שאצלם יש הבדל בהגייה בין בי"ת דגושה לבי"ת שאינה דגושה), אבל לפי המסורת האשכנזית הוגים עִשְׂבֵי.


  • חֶרְפּוֹת-

נדיר בשימוש. זוהי צורת סמיכות ברבים של חֶרְפָּה (יחיד: חֶרְפָּה , רבים: חֲרָפוֹת. סמיכות: חֶרפות-) המופיעה במקרא:

  • כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תְנִי וְחֶרְפֹּ֥ות חֹ֝ורְפֶ֗יךָ נָפְל֥וּ עָלָֽי (תהילים סט י) 

  • שם הפועל בגזרת השלמים

כנראה מדובר בשווא מרחף (כי אנו אומרים בלי דגש: כקפוץ, בקפוץ, כדבר המלך) אבל כשמוסיפים למ"ד יש דגש, כמו לשבּור. דוגמות למילים שרבים אינם מטילים דגש אע"פ שלפי התקן יש דגש:

  • לגְבּור
  • לגְבּות
  • לדְבּוק
  • לחְבּוט (אפשר גם: לחֲוט)
  • לחְבּור (אפשר גם: לחֲור)
  • לטְבּוע
  • לנְבּור
  • לצְבּות
  • לקְבּוע
  • לקְבּור
  • לרְבּוץ
  • לתְבּוע
  • לרְכּוס
  • לדְפּוק (במשמעות של הקשה כמו דפיקה בדלת ולא במשמעות הסלנגית)
  • לחְפּור (במשמעות לרַגל ולא במשמעות הסלנגית)
  • לטלפּן
  • לסְפּוג
  • לצפּור
  • לקְפּוץ
  • לתפּוס
  • לתְפּור

 

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: