עריכת לשון: הדרכה ביבליוגרפית מעשית (*גרסת הרצה – לא לפרסום ברבים*)

בפעם הראשונה – הדרכה מעשית מלאה ומקיפה בעולם עריכת הלשון: הכרה של מגוון ספרי יעץ ואתרי יעץ, יישומונים-אפליקציות, מאגרי מידע וחיפוש, מילונים מקוונים מומלצים וכאלה שכדאי להתרחק מהם, מילונים חזותיים, מילונים ייעודיים (ניבים, סלנג, נרדפים), ספרי דקדוק ועוד.

בקורס הדרכה ביבליוגרפית באוניברסיטה לומדים להכיר את הספרות המקצועית המתאימה למקצוע הנלמד, ובעיקר קוראים מאמרים כדי להשלים ידיעות. ההדרכה הביבליוגרפית כאן שונה – לא התמקדתי במראה מקום של קריאת מאמרים כדי להרחיב את הידע בתחום עריכת הלשון, אלא הדגש הוא על השימוש המעשי בכל מיני פלטפורמות, כלים ואמצעים המשמשים עורכי לשון ויועצי לשון, בדגש על עולם עריכת הלשון. ולחדשים בתחום – ההדרכה הזו תעזור לכם להיות עורכי לשון טובים יותר.

יותר ויותר העולם עובר למדיה הדיגיטלית, ולכן בהדרכה הזו תמצאו דגש על הכלים הדיגיטליים שיכולים לשמש עורך לשון. לצד זאת עדיין יש לצערנו תכנים רבים המופיעים אך ורק בספרים המודפסים ואין להם חלופה הולמת ברשת, ולכן הצגתי גם אותם.

בתחומים שהעולם הדיגיטלי מפותח ונותן מענה יפה במקום העולם המודפס לא השקעתי ולא הרחבתי. למשל במילוני הניבים לא הארכתי כי יש חלופות טובות ברשת.

בהדרכה כאן יש בעיקר הצגה של מגוון כלי עזר לעורך ודרכי השימוש בהם, וכמו כן סקירה של הכלי ולעתים גם ביקורות עליו לטוב ולמוטב.

ספרי יעץ



מילונים מקוונים

  • מילון ההווה

מילון ההווה (אם נדייק: מילון ההווה המעודכן, ולכן הניסוח באתר הוא "על יסוד מילון ההווה") – נמצא באתר האקדמיה ללשון בשורת החיפוש. כשכותבים מילה בשורת החיפוש ולוחצים חפש, מקבלים בתוצאה הראשונה את הערך המילוני.

דוגמה: אדם קרוב אצל עצמו ולכן הקלדתי ירעם בשורת החיפוש, לחצתי חפש (אפשר גם ENTER) וקיבלתי את זה:

לחצתי על התוצאה שמופיעה באדום וקיבלתי את הערך המילוני:

יתרונות: חינם. את מילון ההווה המקורי כתבו אנשי אקדמיה, ובגרסה המעודכנת אימצה אותו האקדמיה ללשון כך שהוא המעודכן ביותר לפי החלטות האקדמיה.

חסרונות: בפעלים אינו מביא את כל הנטיות של המילה (למשל לא מצאו את אהבתיה), בשמות עצם אם תחפשו מילים בנטייה לא תקבלו תוצאות (למשל אם תחפשו מדפים לא תגיעו לערך המילוני מדף). כמו כן אין מידע על הגיזרון של המילה ואין תמונות או איורים.

  • אתר האקדמיה ללשון העברית

לכאורה אין מדובר במילון, אבל שיבצתי את האתר כאן כי נוסף על תשובות לשאלות נפוצות המופיעות באתר האקדמיה ללשון, בשורת החיפוש אפשר לקבל מידע חשוב שחלקו קשור לעולם המילונים (שימו לב : הקלידו את המילה, ואל תלחצו "חפש". חכו שתיפתח תיבה ובה תראו את האפשרויות השונות):

  • המילה מנוקדת – הדגמתי לעיל ברועם
  • כתיב חסר ניקוד – למשל: חיפוש המילה יתכן מראה את הכתיב חסר הניקוד בעברית:

  • החלופה העברית למילים לועזית – למשל: בחיפוש אפליקציה הופיעה החלופה העברית:

מילון מבית מלינגו, פותח במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ביוזמתו של פרופ' יעקב שויקה, מומחה בעל שם עולמי בבלשנות חישובית.

המילון בתשלום, וזה מראהו לאחר שתיפרדו מכמה זוזים:

יתרונות: ההגדרות נהדרות (וכנראה הטובות ביותר מבין כל המילונים), המילון היחיד שאפשר לחפש בו כל מילה לפי כל נטיותיה (למשל: אם כותבים תצאנה מגיעים ליצא ומקבלים את תצאנה בניקוד, כולל מידע מילוני בחלק "הדקדוק"), יש מילים נרדפות, צירופים, חריזה, תרגום לאנגלית, ומידע דקדוקי שכולל גם את המילה בכתיב חסר ניקוד. המילון מציע תיקון אם ההקלדה אינה מדויקת, כלומר אם יש שגיאת הקלדה בחיפוש. כמו כן, יש "כתבו לנו" בולט המאפשר לשלוח הערות ושאלות, וצוות האתר עונה לכל פנייה ומתקן ומעדכן לפי הצורך.

רב מילים הוא המילון היחיד שתמצאו בו את המילה פסלתיו:

אבל גם לרב מילים יש גבולות:

וכמו בתצלום הקודם – ככה נראית הצעת התיקון של המילון כשיש שגיאת הקלדה.

חסרונות: האתר בתשלום. וכיוון שבענייני לשון עסקינן – אין מילים מכל רובדי הלשון (הרחבה ראו כאן), אין מידע על הגיזרון-אטימולוגיה של המילה (יש בעיקר במילים שאולות), אין תמונות או איורים, אין סימון של רובד הלשון, לא תמיד הניקוד משקף את כללי האקדמיה (דוגמות להלן) וגם לא תמיד משקף את כללי הכתיב חסר הניקוד (דוגמות – להלן).

דוגמה לניקוד שאינו על פי כללי האקדמיה:

זה הכלל של האקדמיה ללשון:

וכך מנוקד ברב מילים, בניגוד לכלל:

[תגובת רב מילים: מערכת הנטיות של רב-מילים מבוססת על מערכת מורפולוגית ממוחשבת שתוכננה לפני כעשרים שנה, בזמן יציאת המילון המודפס לאור. אנו מודעים להחלטת האקדמיה לשנות את הכתיב המנוקד של הסיומת הזו. נשקול להוסיף הערות על כך בערכים הרבים הרלוונטיים.]

לעיתים רב מילים מנקד על פי הכלל ורק מעיר שיש פער בין הכלל לנוהג בציבור:

ולעיתים המילון מנקד בניגוד לכללים ומעיר על השינוי (זה קורה בעיקר כשיש פער בין התקן ובין ההגייה הרווחת):

דוגמה לכתיב שאינו ע"פ כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה:

זה הכלל של האקדמיה:

וזה הכתיב ברב מילים:

לעיתים המילון מעיר על השוני מהכלל של האקדמיה, כמו בדוגמה הזו:

הכלל של האקדמיה:

הכתיב ברב מילים בתוספת הערה:

 

ולסיום הא לכם שתי דוגמות המלמדות עד כמה המילון גמיש, נכון ללמוד ולהשתפר:

1) המילה בעקבותם לא הופיעה בחיפוש:

וכך כתבתי להם:

ואכן הצורה נוספה, וזה מה שתמצאו היום:

2) בניקוד המילה לוויין בצורת הסמיכות שלה לווייני- היו סתירות במילון – פעם בקמץ ופעם בשווא:

הערתי להם על כך, והניקוד תוקן – רק בקמץ:


המילון המוּכּר מבית איתן אבניאון.

כך נראה המילון:

יתרונות: חינם. כולל ניבים וצירופים, גיזרון, נרדפות וניגודים, חריזה. המילון מסמן את רובד הלשון של המילה, המילה מופיעה מנוקדת ובכתיב חסר ניקוד. האתר כולל גם מילון מקראי, שדות סמנטיים ואגרון כלכלה.

חסרונות: אי אפשר לחפש נטיות (למשל התוצאה של  שולחנותיהם היא "לא נמצאו תוצאות". בחיפוש שולחנות הוא יפנה לשולחן – נדרשת עוד לחיצה. וזה לא נוח). המילון אינו מציע חלופות לשגיאות הקלדה, וכשמחפשים שלא בזמן הווה התוצאה היא הפניה לזמן הווה והחיפוש מסורבל יותר כי נדרשת עוד לחיצה (למשל: בחיפוש אחר הכיר – יש הפנייה לערך מכיר, כלומר נדרשת עוד לחיצה כדי להגיע לתוצאה).

עוד חיסרון הוא שהמילון אינו מעודכן לפי כללי הכתיב החדשים (הם כבר בני שנתיים כמעט), ולכן מטעה ממש – הכתיב התקני היום הוא ברירה ולא בררה.(להוסיף עוד דוגמות. אולי להעיר את סטראוטיפ שבהמשך לכאן)


אבן שושן המוכר והטוב בגרסה מקוונת שמשולבת בתוך מילון בבילון.

יתרונות: כמעט כל היתרונות של אבן שושן המוכר (יש מילים מכל רובדי הלשון, מידע על הגיזרון, מובאות וכדומה. הרחבה – ראו כאן).

חסרונות: בתשלום (יש גרסה חינם אבל נראה לי שהיא חלקית). יש מילים שחסרות (ראו להלן – מן), אין איורים, אינו מזהה נטיות של המילה, אינו מציע חלופות לשגיאות הקלדה (ראו להלן סטריאוטיפ), יש מילים לועזיות מודרניות שאינן נמצאות במילון או שהמשמעות החדשה שלהן נעדרת (ראו להלן – ספויילר), קשה לתקשר עם צוות המילון ולשלוח להם הערות ושאלות מפני שלא מופיעה כתובת דוא"ל (ראו להלן – פיתה).

דוגמה למילים שחסרות במילון המקוון אבל נמצאות במודפס –

הערך מן במשמעות מָן מהשמים אינו מופיע כלל במילון המקוון:

אם התכוונת למן במשמעות מילת היחס מ… התוצאה מוזרה. אם תחפשו מן לא תמצאו תקבלו דבר אבל אם תקלידו מ תגיעו למילת היחס מ וגם למילת היחס מן:

המילון חלש במציאת מילות יחס – אם תחפשו את המילית את או את המילית על לא תקבלו את התוצאה הזו אלא משהו אחר: 

דוגמה לכך שהמילון אינו מציע חלופות לשגיאות הקלדה ואינו חכם דיו להבין מה המילה שחיפשתי:

אם כתבתי סטריאוטיפ במקום סטראוטיפ המילון לא ימצא את המילה:

אבל אם אכתוב "נכון" אקבל את הערך:

מילונים אחרים יודעים להמיר את המילה בתוצאה הנכונה. הינה דוגמה מרב מילים – כתבתי סטריאוטיפ ביו"ד ומופיעה התוצאה סטראוטיפ בלי יו"ד:

מילון ספיר מציע את הערך בשני הכתיבים:

ביו"ד

בלי יו"ד

דוגמה למשמעות שנעדרת מהמילון:

המשמעות הרווחת היום של ספוילר/ספויילר שמובאת ברב מילים (משמעות 3):

נעדרת מאבן שושן:

שימו לב שרב מילים ציין גם את החלופה העברית ואילו אבן שושן לא עשה זאת.

אם מעניין אתכם מה קורה בספיר – הוא מביא את הערך ספויילר כערך נפרד (שימו לב שאם תכתבו ספוילר לא תקבלו תוצאה, וב"תוצאות דומות" הוא יציע את ספויילר) ולא במשמעות מספר 3 בערך ספויילר הראשי (וכאמור, לא נוח שהוא מפנה לחלופה העברית קלקלן כי נדרשת עוד לחיצה).

דוגמה לחוסר העדכון והתיקון של המילון:

המילון אינו מתקן קביעות שכבר הוכח שהן טעות, כגון במקרה של המילה פיתה:

המקור אינו ארמי אלא לדינו (הרחבה תמצאו כאן).


בפעמים האחדות שנתקלתי במילון הזה מצאתי די הרבה אי-דיוקים. לצערי, לא תיעדתי אותם, כך שאיני יכול לפרוס אותם בפניכם, אבל החלטתי לחפש מילה שאני יודע שיכול להיות בה מוקש – ואכן מצאתי שהמילון לא סיקל את המוקש.

הרבים של חֶזקה היא חֲזָקוֹת, אבל במילוג מופיעה הצורה הרווחת ולא הצורה התקנית.

והינה כמה הערות ששלח לי חבר:

הניקוד הנכון הוא עַמּוד:

הניקוד הנכון הוא זֵרי:

הניקוד הנכון: קרנַף:

בערך גת יש טעויות רבות בנטיות ובשייכות (הרבים של גת בא בחיריק: גִּתּוֹת או גִּתִּים. חלק מצורות השייכות אינן רלוונטיות לערך):

נראה לי שנשבר שיא כשמחפשים את הערך אורך ומקבלים ארכ:

גם אם תחפשו אורכים תגיע לצורה המוזרה הזו, כולל בצירופים:

ואם תחפשו ארוכים תקבלו ניקוד שאינו תקין ארוּכּים "לצד" הניקוד התקין ארֻכּים:

אני ממליץ שלא לסמוך כלל על המילון הזה עד שהוא יוכיח את עצמו. וכשהוא יוכיח את עצמו אשמח להמליץ עליו מפני שיש לו יתרונות לא מבוטלים, כגון העובדה שהוא היחיד שכולל קריינות של הערך וגם שהוא היחיד שמוסיף תמונות של הערך (די מתבקש במילון דיגיטלי).



מילונים מודפסים

מילוניים קלסיים

אבן שושן, רב מילים, אריאל, ההווה, ספיר – ראו כאן סקירת מילונים מקיפה.


מילונים חזותיים

מילונים רגילים מגדירים את המילה שהאדם מחפש ואינו מכיר את הוראתה.

מילונים חזותיים מראים איך קוראים לדבר שאתם מחפשים, ולהפך – איך נראה הדבר שאתם יודעים את שמו. במילים אחרות: מילון חזותי נועד בעיקר למצוא מילה שאתם יודעים את ההגדרה שלה אבל לא אותה עצמה, או אם אתם יודעים את המילה אבל היא נשמטה מזיכרונכם או שאתם יודעים פרטֵי עצם מסוים אך אינכם יודעים את צורתו (אם זה נשמע מורכב – דלגו לדוגמות מתוך המילונים ותבינו).

תמונה אחת שווה אלף מילים, מה גם שהוא נותן מענה לערכים מופשטים.

המילון מחולק לחטיבות ונושאים, וכדי לחפש את שם העצם או את התופעה המסוימת, יש לחפשו לפי התחום שאליו שייכת המילה.

מילון חזותי דו-לשוני עברי-אנגלי – כל מונח במילון מומחש על ידי איור וכל פריט מאויר מכונה בשמו התקני והמקובל.

המילון מחולק לפי נושאים, כגון אסטרונומיה, גאוגרפיה, ממלכת הצומח, אדם, מזון, חקלאות, מוזיקה, תחביבים, ספורט, בריאות, כלי נשק, בגדים, רהיטים וכלי בית.

המילון גם כולל מפתח כללי ובו כל המונחים מסודרים לפי אל"ף-בי"ת, וכן מפתח של המונחים הלועזיים לפי ה-ABC.

דוגמה לשימוש במילון:

אם אתם רוצים לדעת מה השם של הצ'ופצ'יק של הקומקום – אתם יכולים לחפש ב"רהיטים וכלי בית" ולמצוא את הזרבובית המפורסמת.

ככה זה נראה:

ואם אתם זוכרים את המילה ורק רוצים לוודא מה היא מייצגת – חפשו ב"מפתח הכללי" ותמצאו את זרבובית.

כדי להתבשם מהספר – הינה עוד כמה עמודים לדוגמה:

קורא בשם – מילון עברי-עברי נושאי וחזותי הוא מילון שאינו כולל רק איורים (כמו המילון החזותי) אלא משלב גם הגדרות מילוליות. בכך המילון נותן מענה גם לנושאים מופשטים, דבר שאי אפשר לעשות במילון חזותי בלבד.

ההגדרות המילוליות במילון הזה הן בעצם ההגדרות של המילון הרגיל רק הפוך. כלומר אם במילון רגיל תחת המילה טריו תקבלו את ההגדרה "להקה של שלושה זמרים", במילון הזה המצב הפוך: מופיעה ההגדרה "להקה של שלושה זמרים" ואחריה המונח – טריו.

תוכן העניינים של המילון כולל נושאים שונים, כגון אדריכלות, אופטיקה, אומנות, אסטרונומיה, בוטניקה, גאוגרפיה וגאולוגיה, חקלאות, יהדות, מוזיקה, מזון, מקצועות ועיסוקים, ספורט, צבא, תעופה, תקשורת.

הינה כמה עמודים לדוגמה – עמוד ובו איורים (שכולל את הזרבובית שלנו) ועמוד בלי איורים אלא רק הגדרות מילוליות:

 


מילוני ניבים וצירופים

יש שלושה מילונים עיקריים (יש עוד כמו הניבון הישראלי המקיף לביטויים עממיים מאת מאיה פרוכטמן אבל אני מתמקד באלה שיש לי), וכאן כמעט שלא אכתוב ביקורת אלא אסקור אותם (ביקורת על שניים מהם ראו כאן).

לשם הסקירה (והמיני-ביקורת) אתמקד בשני הניבים האלה: "אין בעל הנס מכיר בניסו", "אמור מעט ועשה הרבה".

לשון ראשון – מילים ניבים ומכתמים על יסוד המקורות – במילון ניבים, צירופי לשון ומכתמים שקיבלו את השראתם מהספרות העברית הקנונית עד המאה ה-12, ובעיקר מהתנ"ך, מהתלמוד ומהמדרשים.

בצד הניב מובא הפירוש המקורי על פי הנוסח המסורתי ומופיע שימוש עכשווי אפשרי שלו.

בסוף המילון יש ילקוט ניבים המקבץ מבחר ממטבעות הלשון שבספר על פי נושאים.

בגב הכריכה של המילון כתוב: "ייחודו של המילון הוא, בין השאר, בנגישות שלו לניבים ולמכתמים. כלומר באפשרות למצוא את הניב על סמך ידיעת חלק ממנו. הערכים במילון הם מילות מפתח המופיעות בניב. מאחר שלא תמיד ברור מהי המילה העיקרית בו, יופיע בדרך כלל, כל אחד מעשרת אלפים הניבים שבלשון ראשון יותר מפעם אחת" – כלומר הניבים אינם מסודרים לפי המילה הראשונה בניב אלא לפי מילות מפתח.

בדקתי את "אין בעל הנס מכיר בניסו" – בערך אין הניב אינו מופיע (מתבקש שיופיע כי כך הניב מתחיל) אבל בערך מכיר ובערך נס הוא מופיע.

"אמור מעט ועשה הרבה" מופיע באומר (ולא באמור כי המילון בשיטת ההווה) ובמעט, ואולי בעוד מקומות, פשוט כבר לא היה לי כוח לבדוק (מה שמעיד שלא בטוח שהבחירה של המילון לסדר כך את הניבים נכונה).


מילון הצירופים מכיל  18,000 ניבים, מטבעות לשון, אמרות שכיחות וצירופים פשוטים, וגם מְספר את סיפורם של הניבים. המילון מכיל ניבים בשימוש בעברית ימינו אשר מקורם במקרא ובתלמוד; משפת התרבות הבין-לאומית (כגון משלי השועלים של איזופוס, חכמי יוון ורומא), וכאלה שנולדו עם תחיית השפה העברית בארץ ישראל.

ערכי המילון מלווים במובאות מן הספרות החדשה, התקשורת והזמר העברי.

במבוא למילון מוצגת השקפה כוללת על תחום צירופי הלשון, המשתקפת בדרך בניית המילון.

בסוף המילון מובא תזאורוס שבו מסווגים ערכי המילון ב-365 תחומים וקטגוריות.

המילון נכתב בסיוע מומחים בתחומים שונים ומביא מבחר צירופים מקבילים ברוסית, ערבית ולדינו, לצד היידיש, האנגלית, הגרמנית, הצרפתית ושפות אחרות.

ממצאי בבדיקת הניבים שלנו – "אין בעל הנס מכיר בניסו" אינו מופיע במילון (אולי כי המחבר חושב שזה אינו ניב בשימוש היום), אבל "אמור מעט ועשה הרבה" מופיע באות אל"ף במילה "אמור". פשוט וקל.


ספר הניבים הגדול מכיל כ-5,000 ניבים, ובצד כל ניב מופיעים מקורותיו, פירושו ומשמעותו, וכן הדגמות כיצד ניתן לשלבו בכתיבה ובדיבור. הספר כולל גם צירופי מילים חדשים ממקורות ספרותיים ומלשון הדיבור והסלנג.

המילון מסתמך, בין השאר, על המקורות הקדומים של היהדות: המקרא, המשנה, התלמוד והמדרשים וכן על תשובותיהם של גאוני בבל וחכמינו בכל גלויות ישראל, בכל התפוצות ובכל התקופות.

ממצאי מבחן הניבים מעלה כי  גם "אין בעל הנס מכיר בניסו" וגם "אמור מעט ועשה הרבה" אינם מופיעים במילון, ואיני יודע למה (שלחתי דוא"ל למחבר, ואולם טרם עניתי).

הינה עמוד דוגמה מהספר:


מילונים ייעודיים

מילון הסלנג המקיף מכיל כ-10,000 מילים וביטויים: מאות ביטויי שבח מופלג, עימות וגנאי, ברכות וקללות, מגוון של כינויי גברים ונשים, תמונה מקיפה של הסלנג הצבאי, סלנג הפשע וסלנג הסמים, הסלנג המיוחד של החברה הדתית לפלגיה, שלל מילים וביטויים מתחומי חיים כגון מזון, בגדים, יחסי נשים וגברים, סלנג התקשורת והבידור ועוד.

כל ערך מלווה בציטוט מתוך עיתונים, ספרים, שידורי רדיו וטלוויזיה, פזמונים או אתרי אינטרנט.

כמו כן המילון מציין את מקורם של אלפי המילים והביטויים שהגיעו לעברית הישראלית משפות לועזיות – מן היידיש, הערבית והלדינו ועד האנגלית, הגרמנית, הצרפתית והרוסית. המילון נערך בייעוץ ובפיקוח של בלשנים בכירים ומומחים לשפות ולתחומים השונים.

בסוף המילון מובא תזאורוס המכיל את כל ערכי המילון על פי חלוקה ל-136 תחומים וקטגוריות.

הינה עמוד לדוגמה (וראו הפתעה בעמודה השנייה בשורה השלישית :-)):


המילון מילה במילה – אוצר המילים הנרדפות, ניגודים ושדות סמנטיים [תזאורוס של השפה העברית]  מְרכז מילים נרדפות ומילים מנוגדות ושדות סמנטיים. המילון מכיל רבבות ערכים ומאות אלפי מילים נרדפות בנות זמננו מכל הרבדים, מכל התקופות ומכל המשלבים (כולל מילים שאולות, לועזיות ומילות עגה-סלנג).

בחלקו הראשון מופיעות המילים הנרדפות בסדר אלפביתי (חיצוני ופנימי) ולצידן מוצגות מילות הניגוד; בחלקו השני מובאים בסדר אלפביתי כ-1,200 שדות סמנטיים ורוב המילים העבריות מוצאות בהם את מקומן.

המילון ערוך לפי מפתח הפועל בהווה, כמו במילון ספיר שאף הוא מבית אבניאון.

הינה עמוד לדוגמה מחלק הנרדפות והניגודים:

והינה עמוד לדוגמה מחלק השדות הסמנטיים:


בעברית שלנו משובצות מילים רבות מארמית. המילון הזה מכיל את המילים והביטויים הארמיים המשמשים בעברית המודרנית, והוא גם כולל צירופי לשון או ביטויים שיש בהם שילוב של ארמית ועברית, כגון נחמא פורתא (=נחמה קטנה) הבנוי מן המילה העברית נחמה ומן המילה הארמית פורתא.

הינה דוגמה מהמילון (שימו לב להגייה התקנית של בריש גלי ושל פסיק רישיה ולא ימות?)



מאגרים

מאגר מבית האקדמיה ללשון העברית, הכולל שני סוגי חיפוש במאגר: לפי מונחים ולפי מילון.

חיפוש לפי עיון במילונים מציג את רשימת המילונים שעוסקים בנושאים ממוקדים, ויש לבחור את המילון שמעניין את המחפש.

חיפוש לפי חיפוש מונחים – כאן אפשר למצוא מונח מסוים (שנמצא באחד מהמילונים שבמאגר עיון במילונים) ולראות מה משמעותו, אבל לענייננו חשוב יותר – אפשר לראות את הניקוד של הערך.

חשוב לציין ולחדד כי המאגר הזה אינו מילון, ולכן לא תמצאו פה את כל המילים בעברית אלא רק מילים שהופיעו במילונים השונים של האקדמיה.

דוגמה לשימוש במילון – ראו במלחמת המילונים.


החלופון מבית האקדמיה ללשון העברית מציע חלופות עבריות למילים לועזיות – אם אתם מחפשים את החלופה העברית למילה לועזית או אם אתם מחפשים את המילה הלועזית למילה עברית (פחות בשימוש, אבל ראו דוגמה).

חיפשתי את החלופה העברית למילה הלועזית פסטיבל:

לאחר שלחצתי חפש או ENTER קיבלתי תוצאה שגם מכילה את ההסבר לחלופה:

כאן חיפשתי את המילה הלועזית למונח שח רחוק:

לא קיבלתי תוצאה, כלומר אין חלופה. יודעים למה? כי המונח שח רחוק לא אושר מעולם, ואינו אלא אגדה (הרחבה תמצאו כאן).


פרויקט השו"ת הוא מאגר החיפוש המפורסם ביותר בעולם מדעי היהדות. כאן תמצאו גרסה חינם לפרויקט.

שימו לב: הטקסט במאגר מבוסס על הדפוסים ולא על כתבי יד משובחים (הדבר רלוונטי בעיקר בספרות חז"ל).


דיקטא נועד לתת כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים עבריים והוא כולל כמה מאגרים. כאן אתמקד בחיפוש בתנ"ך ובנקדן. שניהם חינם אין כסף!

חיפוש בתנ"ך – מחליף את החיפוש בקונקורדנציה המודפסת. יש כמה אפשרויות חיפוש: פסוק שכולל טעמים, נטול טעמים, נטול סימני הניקוד. אפשר לבחור חיפוש לפי הטיות, משמעויות נרדפות ועוד.

הנקדן – מדובר בגרסת הרצה כך שלא הכול עדיין מושלם (למשל חלק הניקוד הרבני וחלק ניקוד טקסט שירה שמופיעים בנקדן). בשביל גרסה שאינה כרוכה בעלות זוהי פנינה, וכיוון שצוות דיקטא שש לקבל הערות ולהשתפר אני מעריך שבסופו של דבר הם יעקפו את הנקדן בתשלום (מבית רב מילים).


לוחות הנטייה של הפעלים בשפה העברית. בלוח הנטיות נכללים כל הפעלים שבמקרא, רוב רובם של הפעלים בלשון המשנה והפעלים הרווחים היום מכל רובדי הלשון. נכללו גם כמה פעלים מלשון העגה (הסלנג).

במערכת תוכלו לקבל לא רק את לוחות הנטייה של כל פועל אלא גם ניתוח של פעלים לפי שורש ובניין ולפי גזרות.

האותיות הגדולות מציינות את ההברה המוטעמת של הפועל. בעלי הבחנה חדה יוכלו לראות שיש הבדל בין הקמץ הגדול לקמץ הקטן – צורותיהם שונות במקצת (הקמץ הקטן בעל קו אופקי קצר יחסית וקו אנכי ארוך יחסית).

דוגמות לשימוש בלוח:

הוא אתמול אפה עוגה, ואני מחר – אאפה? אופה?

בלשונית "ניתוח פעלים" הקלידו בשורת "צורה" את המילה אפה (לכו על בטוח, צורה שכולנו מכירים – בעבר הוא אפה עוגה), לחצו ENTER וזה מה שתקבלו:

בחרו את אחת האפשרויות ותקבלו את זה:

לחיצה על הכפתור "הצג בכתיב חסר" (בצד שמאל למעלה) תציג את הכתיב המלא של אֹפֶה, בלי ניקוד, ושל שאר המילים בטבלה:

אם אתם מתלבטים כיצד יש לומר – להפנט או להפנט בלי דגש, גם את תשובה הזו תמצאו בלוח הפעלים:

ה' אמר למשה שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ. ואיך הוא היה אומר זאת למרים? ללוח הפעלים הפתרונים:


יישומונים-אפליקציות

  • החלופון ("איך אומרים בעברית") – לא יישומון נפרד ממש, אלא האתר מותאם לנייד כך שהממשק נוח ומותאם לגרסה בנייד ונראה כמו יישומון ייעודי. להרחבה ולהורדה לחצו כאן.
  • מילון ספיר – לעיל סרקתי את המילון המקוון. להורדת היישומון לנייד – אנדרואידאייפון.
  • סרגל ניקוד בטלפון הנייד – יש שתי מקלדות המתחרות ביניהן. הרחבה וקישורים להורדה תמצאו כאן.

שונות ובונוסים

  • הגיית מילים לועזיות – כיצד הוגים את השי"ן בשם בודפשט: בודפSט או בודפSHט? באתר forvo תוכלו לשמוע כיצד הוגים את המילים. הקלידו Budapest ׁ(כך השם באנגלית ב-SH) ותגלו שההגייה בהונגריה היא Budapesht. הכלל הוא שהמילה נהגית לפי ההגייה המקומית (אא"כ יש הגייה מושרשת אחרת שכבר חדרה לעברית, כמו פריז ולא פרי אע"פ שכן הוגים בצרפת. ואין כאן המקום להאריך).
  • כיצד הוגים את שם הסופרת הבריטית: קדם-מלעיל – אגתה או במלעיל – אגתה.  בדיקה באתר מגלה כי הגייה בבריטניה היא בקדם-מלעיל – אגתה. (אשר לתנועה גָ או גֵ – באנגלית התנועה בין A ל-E ובעברית נאמר ב-A כי כך מופיע גם בכתיב: Agatha)
  • גיזרון-אטימולוגיה של מילים לועזיות האם הוגים ג'יגה או גיגה (למשל: חבילת אינטרנט ובה 100 ג'גיה/גיגה)? לא די לבדוק כיצד הוגים באנגלית (giga) אלא יש להכיר את הגיזרון-האטימולוגיה של המילה, ולשם כך אפשר להיעזר במילון האטימולוגיה המקוון. בדיקה מגלה שהמקור יווני. לכן כותבים giga, למשל, ובתוצאות מקבלים בין השאר את gigabyte. לוחצים עליו ומגלים שמקורו ב-giga-. לוחצים עליו ורואים שמקורו ביוונית: gigas  שמשמעו giant = ענק. מכאן שההגייה היא גיגה דווקא.
    אגב, במקרה הזה גם במאגר המונחים אפשר למצוא את התשובה.
  • המילון האטימולוגי של ארנֵסט קליין – ???????????????
  • כתבי עת בתחום הלשון – כל כתבי העת העבריים העוסקים בלשון העברית
  • דבר תורה לשוני – פינות לשון על פרשת השבוע
  • עבודות בתחום הלשון – כל אפשרויות התעסוקה למי שעוסק בתחום הלשון
  • סקירת הנקדנים האוטומטיים השונים – מתי שהוא אגיע לזה 🙂

.

שכחתי להוסיף ספר יעץ או אתר או יישומון או כלי עזר אחר? עדכנוני ואוסיף בחדווה.

.
.

.

.

רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה? רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

תגובה אחת בנושא “עריכת לשון: הדרכה ביבליוגרפית מעשית (*גרסת הרצה – לא לפרסום ברבים*)

הוסיפו את שלכם

  1. איזה אוצר, ירעם!
    תודה רבה על החריצות ועל הנדיבות!
    אין לי ספק שאוכל להיעזר רבות בכלים אלה בעבודתי…
    אלף תודות והמשך שבוע נעים!
    רחל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: