מדוע לצד זכוכית מוצאים גם זגוגית, ומדוע שצנצנת קוראים כך? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".

למילה זכוכית אין אח ורע במקרא, והיא נזכרת פעם אחת בלבד: "לֹא־יַעַרְכֶ֣נָּה זָ֭הָב וּזְכוֹכִ֑ית" (איוב כח, יז). נא לשים לב: זכוכית הכ' בחולם, ולא זכוּכית בשורוק. השם זכוכית ניתן על זכות החומר של הזכוכית, כך שניתן לראות מבחוץ את תוכן הכלי (רבנו בחיי שמות ו, ג). המילה זכוכית תרגמה יונתן במילה הארמית אספקלרא, שמקורה מלטינית specularis . בתלמוד הובא: "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה" (בבלי יבמות מט ע"ב). במה אם כן מתבטאת איכות נבואתו של משה?

כל הנביאים השיגו את השגותיהם מתוך גילוי שכינה, שנמשל לזכוכית שאינה שקופה לגמרי, ולכן זכו לניסים נסתרים בלבד. ואילו משה זכה לגלוי שם הוי"ה בנבואה כאספקלריא מאירה, כזכוכית זכה ושקופה, ולכן נעשו על ידו ניסים גלויים שמשדדים את מערכות הטבע (רבנו בחיי שמות ו, ג). המילה אספקלריה בעברית המודרנית משמשת בהשאלה גם במובן של השקפת עולם, אידיאולוגיה.

בלשון המודרנית מוצאים אנו גם את הזגוגית, בחילוף האות כ' באות ג', כפי הכלל שאותיות מאותו מוצא לשוני עשויות להתחלף. האותיות ג' וכ' שייכות למשפחת האותיות שמוצאן מהחך. כך גם לרכל על פלוני הוא כמו לרגל (רש"י ויקרא יט, טז).

גם המילה צנצנת הוזכרה בכתוב פעם אחת בלבד. הצנצנת האמורה שימשה להניח בה את המן למשמרת: "קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן" (שמות טז, לג). ממה עשוי החומר של הצנצנת?

השם צנצנת ניתן על שהוא "צונן ומצנן מה שבתוכו ומשמר מה שבתוכו", הוי אומר שזה היה מעשה חרס (רבינו בחיי שם). כך נהגו בעבר לשמר יין בכלי חרס, והניחו בחרסים גם מגילות ואגרות למשמרת: "וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים" (ירמיהו לב, יד). כפי שנהגו להניח מים בכלי חרס, לפי שטבעו של החרס לצנן את המים.