יש חוזה במשמעות לראות, ויש חוזה במשמעות נביא. ומהמילה הזו גם הגיע החזיז שלנו. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
על נביא שצפה בסערת ברקים, ניתן לומר גם 'חוזה שחזה בחזיזים'. מוגבלותו של האדם, אינה מאפשרת להביט על התרחשות אירועים מעבר לנקודת המקום והזמן. לעומתם נביאים, כדוגמת ישעיהו ירמיהו ויחזקאל, יש בכוחם לראות גם מעבר לזמן ולמקום. לכן ישעיהו הנביא מודיע לישראל על חורבן המקדש, שיארע שנים רבות לאחר מותו. בכוחו גם לנבא נבואות נחמה של קבוץ גלויות ובניין הארץ והמקדש, שעתידים להתגשם לאחר אלפי שנים. בשל כך, התואר 'חוזה' הולם את הנביא, מאחר שאין ראייתו מוגבלת לממדי הזמן והמקום. מטעם זה בלשון הכתוב נקרא הנביא גם בשם 'רואה': "לַנָּבִיא֙ הַיּ֔וֹם יִקָּרֵ֥א לְפָנִ֖ים הָרֹאֶֽה" (שמו"א ט, ט).
על פעילותו למען הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, זכה בנימין זאב הרצל בתואר 'חוזה המדינה'. הרצל לא הסתפק בשאיפה מיסטית בלבד, הוא רתם את קשריו וכישרונותיו להגשמת החזון הלאומי, אף שהוא עצמו לא זכה לראות בהבשלת הרעיון הציוני לכדי הקמת מדינת ישראל.
הנבואה עצמה נקראת גם בשם 'חזון', אולם השם 'חזון' מלמד גם על תוכן הנבואה, שהיא נבואה קשה, "עשרה לשונות נקראת נבואה … החזון והדבור חזקים מכולם" (פסיקתא זוטרתא בראשית טו).
הארת הברק נקרא בכתוב בשם 'חזיז', "מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת" (איוב לח, כה). השם חזיז נקרא על שם המחזה, כלומר מראה הברק (מלבי"ם). כך גם בימינו נפצים או זיקוקי די נור, נקראים גם בשם 'חזיזים', היות שמראיהם כמראה אש הברק. זאת ועוד, מקור השם זיקוקין דנור, כלומר ניצוצות אש, הוזכר כבר בתלמוד (בבלי חולין קלז ע"ב). המילה 'נור' משמעה בארמית 'אש', ובשם 'נור' נקרא גם מפעל לייצור גפרורים שהוקם בשנת 1923 בעכו.
כתיבת תגובה