שׁדרות ממוקמת בדרום הארץ או שׂדרות? ומי ממוקמת בצפון – יסוֹד המעלֶה או יסוּד המעלָה? והאם חוּלון או חוֹלון ממוקמת במרכז הארץ? על שמות מקומות, שכונות ואפילו ערים שנֶהגים שלא על פי התקן בעברית.
אפשר לשמוע שמות מקומות, שכונות ואפילו ערים שנֶהגים שלא על פי התקן בעברית. כאן נציג דוגמות אחדות לשיבושים, נשתדל לנמק מאין נובע השיבוש, ומהי הצורה התקנית.
חֵיפָה
בהשפעת לשונות לועזיות, רבים הוגים בטעות חַיְפָה, ואולם יש להגות חֵיפָה – החי"ת בצירה, היו"ד נחה, וההטעמה מלרע.
עֶמק יִזְרְעֶאל
בהשפעת השם ישרָאל רבים הוגים יזרָעאל, ואולם יש להגות יזרְעאל – רי"ש בשווא.
נָצְרַת
בהשפעת ההגייה היוונית השגורה בפי הנוצרים ברוב לשונות העולם (Nazareth), רבים הוגים בטעות נצֶרֶת, ואולם השם הנכון הוא נָצְרַת – הצד"י בשווא, והרי"ש בפתח.
לוֹד
לוּד בשורוק באה במקרא כאחד מבני שם בן נוח או כעם מצאצאיו של מצרים. ואולם העיר שבגבול שפלת יהודה שנמצאת בנחלת שבט בנימין באה במקרא בניקוד לֹד, כלומר לוֹד (יש בלשנים המכשירים את ההגייה לוּד).
בְּאֵר טוֹבִיָּה
רבים הוגים את שם המושבה כבאר טוּבְיָה במקום באר טוֹבִיָּה – הטי"ת בחולם והבי"ת בחיריק. השם טוביה נמצא במקרא בניקוד טוֹבִיָּה בלבד.
נָוֶוה שַׁאֲנָן; מָקור ברוך
בהשפעת נְוֵוה צדק, נְוֵוה שלום, שבהם נָוֶוה באה בסמיכות, רבים אומרים נְוֵוה שאנן, כאילו גם יש כאן צורת סמיכות. ואולם הצורה הנכונה היא נָוֶוה שאנן – נו"ן בקמץ.
בשם נָווה שאנן כאן אין הכוונה לנווה של שאנן אלא נווה שהוא שאנן ושָלֵו, כלומר יש כאן שם עצם עם שם תואר (כמו: נווה יפה, נווה גדול, נווה שקט – שם עצם + שם תואר).
במקרא, נָוֶוה שַׁאֲנָן בא כעוד שם של ירושלים. ואם כבר הזכרנו את ירושלים – יש בה השכונה מקור ברוך, ואף את שמה רבים הוגים בטעתו מְקור ברוך, בהשפעת שכונת מְקור חיים, במקום הצורה התקנית: מָקור ברוך – המ"ם בקמץ.
תצלום: ירעם נתניהו
שְׂדֵרוֹת
גם את שם העיר וגם את שם השדרה שבכל עיר ועיר יש שבטעות הוגים שׁדרות, שׁדרה – בשי"ן ימנית, במקום להגות בשי"ן שמאלית שנשמעת כמו סמ"ך – שׂדרות, שׂדרה. כך הניקוד במקרא. להרחבה – ראו כאן.
יְסוּד הַמַּעֲלָה
רבים הוגים את שם המושבה בדרום עמק החולה שבצפון הארץ יְסוֹד המעלֶה, ואולם ההגייה התקנית היא יְסוּד הַמַּעֲלָה – סמ"ך בשורוק, למ"ד בקמץ.
מקור השם מן הפסוק כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל (עזרא ז, ט), והכוונה שָם היא יְסֻד = התקבץ, הַמַּעֲלָה = מסע העולים מבבל לירושלים, כלומר התחלת העלייה או ההתקבצות לארץ ישראל.
תצלום מתוך: גוגל סטריט
חוֹלוֹן
רבים הוגים את שם העיר חוּלון, כהשפעה מראשי התיבות חוּ"ל (חוץ לארץ), ואולם ההגייה התקנית היא חוֹלוֹן – מלשון חוֹל.
שם העיר ניתן לה בעקבות מיקומה על חולות הים התיכון, והשם לקוח מהמקרא. כך נקראה עיר הכהנים בנחלת שבט יהודה: וְאֶת חֹלֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁה וְאֶת-דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ (יהושע כא, טו).
כתיבת תגובה