מקרא, מדינה היא מחוז או ארץ. נראה שמקור המילה בשורש די"ן כי תפקיד המדינה לשמור על הדין והמשפט.

במשנה, כל הערים והכרכים שמחוץ לירושלים מוגדרים "מדינה" (לפי פירוש הרמב"ם) או כל הערים והכרכים שמחוץ לאזור בית המקדש מוגדרים כך (לפי פירוש רש"י). למשל, במשנה ראש השנה ד א נאמר: "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה". הסיבה לשם המיוחד הזה היא כדי להבדיל בין המקומות הקדושים לשאר המקומות.

עוד במשנה מופיע הצירוף "מדינת הים" שמשמעו כל הארצות שמעבר לים.

היום משתמשים במדינה בדומה לשימוש המקראי – ארץ בעלת אוכלוסייה, גבולות ושלטון עצמאי.