בעברית זה נשמע טוב יותר

התרגלנו ל-must, hot, yes גם בכך שהשם נכתב באנגלית ולא באותיות בעבריות. עכשיו גם התיאור של המוצרים מופיע בלועזית (long lust, למשל), וגם משרד ממשלתי שמחויב למילים העבריות מחליט להשתמש במילה לועזית. האם נתרגל גם לזה? * מעודד מתקופת המחאות, ניסיתי ללחום את מלחמתה של העברית. תיעוד.

לפני ימים אחדים הייתי עד לשני אירועים שונים שהעידו על בעיה אחת: שימוש בלעז במקום בעברית. זו בעיה עתיקה, אבל נדמה שהיא עוברת תהליך של תשנית (מוטציה בלעז).

הא לכם שני האירועים, ואני מקווה שהם יעודדו גם אתכם להתלונן על פגיעה בשפה המיוחדת שלנו.

אירוע 1 – חלפתי בנסיעה ליד מגדלי עזריאלי וראיתי כיתוב גדול על המגדלים: "כולנו מסמסים ים המלח למספר ___" (איני זוכר המספר). הבנתי שמדובר במסע הפרסומי שנועד לקדם את ים המלח כאחד משבעה פלאי תבל. שמחתי, אבל גם כעסתי על השימוש בלעז "מסמסים". אם את האס-אם-אס אני מתעב, דברים קל וחומר כשמדובר בפועל שגזרו מהשם הזה. אני מתעב משתי סיבות: הראשית היא שיש חלופה עברית הולמת ושאף נקלטה בציבור במידה זו או אחרת – מסרון, והשנייה שאפילו בארה"ב שממֵימֵי תרבותה אנו שותים בצמא ובשקיקה, לא משתמשים במילה זו אלא אומרים text message.

מעודד מתקופת המחאות (והצלחתן) בישראל, החלטתי למחות. אבל בלי לאיים. להלן המכתב ששלחתי להנהלת עזריאלי והתגובות. 

לפני רגע היה כתוב "מסמסים"

שלום,

ראשית, כל הכבוד על היוזמה של שיווק ים המלח כאחד מפלאי תבל, ועל כן על מגדלי עזריאלי בת"א מופיע בגדול פרטים "כולנו מסמסים ים המלח" וכו'.

שנית, אני מוכרח להסב את תשומת לבכם לנקודה מסוימת במסע השיווקי הזה. ים המלח הוא סמל של ישראל. עוד סמל של ישראל הוא השפה עברית. לכן איני מבין מדוע בחרתם להשתמש בלועזית ולכתוב מסמסים. יש חלופה עברית יפה ושדי נקלטה בציבור (חפשו בגוגל ותיווכחו): אס-אם-אס = מסרון בעברית. ולכן במקום מסמסים אפשר לומר שולחים מסרון או ממסרנים (או: ממסררים, הפחות מוצלח לטעמי אף על פי שזו החלופה הרשמית מטעם האקדמיה ללשון). אשמח לשמוע מכם.

בברכה,

ירעם נתניהו

התגובה של הנהלת עזריאלי 

ירעם שלום,

הקמפיין באחריות משרד התיירות. המסר הועבר אל דוברת משרד התיירות שאמרה שתשיב לך.

בברכה,

איתי רשף מנכ"ל מגדלי עזריאלי

התגובה של דוברת משרד התיירות 

ירעם שלום,

תודה על פנייתך ועל תשומת הלב.

לגופו של ענין, אכן החלופה העברית, מסרון, נקלטה היטב בשיח הישראלי ונעשה בה שימוש רב אף יותר ממקבילת הלועזית. עם זאת, השימוש בהטייתה – ממסרנים/ממסררים/מסרנו/מסררו וכו', עדין בעייתי. מאחר ומדובר במסר קצר, אשר צריך להיקלט במהירות, תוך כדי תנועה, כולל קליטת מספר החיוג, העדפנו, אחרי מחשבה, את הנוסח הקליט על פני הנכון אקדמאית.

אציין עוד כי גם אנו נמנים על אוהבי השפה העברית ומקפידים על שימוש מירבי ונכון בה, במקרה זה, כאמור, גבר השיקול השיווקי והבטיחותי. שוב תודה על פנייתך.

שירה קוה

דוברת משרד התיירות

תגובתי לתגובה

שלום,

תודה על תגובתך.

אני מסכים שהשימוש בהטיה מוכר פחות, ולכן הייתי בוחר לכתוב "ושולחים מסרון".

אני מבין שהשיקול של המסר הקצר והקליט הוא הכרחי, אבל מדובר בהוספה של עוד מילה אחת בלבד (במקום "מסמסמים" – "שולחים מסרון"). עם כל החשיבות של מסר קצר וקליט – המסר של העברית לא פחות חשוב.

כמו כן, אסור לשכוח שמשרד התיירות מחויב לחוק, והחוק קובע שמשרדי הממשלה כפופים להחלטות האקדמיה ללשון.

אשמח לתגובתך.

תודה,

ירעם

נכון לכתיבת שורות אלו לא נתקבלה תגובת הדוברות למכתבי.

אירוע 2 – לפי ימים אחדים ראיתי קופסת מסטיק must שעליה נכתב long last. הכיתוב באנגלית עורר את חמתי, וחמתי בערה בי כששמתי לב שמשני צדי החפיסה מופיע הכיתוב באנגלית, ואין אזכור שלו בעברית. החלטתי להתלונן בפני חברת עלית, והרי לפניכם המכתב ותגובת דוברות שטראוס-עלית.

המכתב

שלום,

ראיתי שיצאתם ב-must חדש שעליו נכתב: long last.

מדוע זה כתוב באותיות קידוש לבנה באנגלית ולא בעברית? מילא ששם המוצר בלועזית must אבל כעת אתם מוסיפים חטא על פשע וגם המעין "כותרת משנה" שלו מופיעה אף היא באנגלית? מה הסיבה לכך? אולי שבכל האריזה יהיה רק כיתוב באנגלית וחסל?

התגובה

לכבוד: ירעם נתניהו – עיתון בשבע

מאת: רן רהב

ענת בר לב יוניצמן

הנדון: תגובת שטראוס לפנייתך

כל מותגי חברת שטראוס הינם מותגים ישראליים,עבריים ותיקים הגאים מאד בשמותיהם העבריים החל מממותג עלית עצמו ועד שוקלד פרה, אגוזי, טעמי, מקופלת, פסק זמן, מסטיק עלמה ועוד ועוד. מסטיק מאסט, ובכללו סדרת ה- LAST LONG קיימים על המדפים כבר לא מעט שנים ושמותיהם נבחרו בקפידה לאחר מחקרים וקבוצות מיקוד בקרב ציבור הצרכנים שלנו. ובנוסף, השפה האנגלית היא שפה בינלאומית שפה המחברת בין אנשים עדות ולאומים בכל העולם.מותג עלית ימשיך להביא חדשנויות ואת המוצרים הטובים ביותר.

בברכה,

רן רהב

דובר שטראוס

תגובתי בע"פ לדוברות שטראוס

עלית חטאה גם שיווקית וגם לשונית-לועזית.

שיווקית – אם השימוש בלעז הוא כי הוא מושך אנשים וזה מה שאהבה קבוצת המיקוד, לא נראה להם שכדאי להוסיף גם כיתוב עברי לצד הלועזי? הרי סוף-סוף לא הכול יודעים לקרוא אנגלית, ומי שלא יבין לא יקנה דווקא מוצר זה.

לשונית-לועזית – אם כבר לועזית לפחות שיהיה בשפה תקינה. אין באנגלית long last. יש long lasting.

(פורסם במקור ב"המסדרון")

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: