הלוויתן ואני נגד ההיפופוטמית שעל הגג

דניאלה גרמה לי ללא מעט כאבי ראש.

היא גרמה לי לכאבי ראש אפילו שהיא מופיעה בסך הכול פעם אחת בכל הספר, ואפילו לא בפרקים הרגילים של הספר אלא בפרק ה"קליל" שמאגד המלצות קריאה בלבד.

בקוראים עם קסם, בעמוד 92, מובאת המלצה לקריאת הספר הלויתן ואני מאת דניאלה כרמי. רגע, רגע. תחזרו רגע אחורה ונסו לחשוב כיצד קראתם במוחכם את שם המְחַברת דניאלה. נסו שוב. האם היה זה דָּנִיאֵלָה או דָּנִיֵּאלָה? האם היו"ד עיצורית או אֵם קריאה? האם האל"ף עיצורית או רק אם קריאה?

אני מניח שכמו רוב העולם חשבתם על דָּנִיאֵלָה, ואם יש לכם אח ששמו דניאל אף לו אתם קוראים דָּנִיאֵל. דא עקא שבספר הספרים הניקוד הוא דָּנִיֵּאל (האל"ף נחה, אם קריאה), ולכן גם השם הנגזר ממנו – דניאלה – צריך להינקד דָּנִיֵּאלָה.

וכך אכן חשבתי לנקד בספר – דָנִיֵאלָה (בספר לא מופיעים דגשים שאינם נשמעים בהגייה היום), אבל לפני כן החלטתי לבדוק כיצד ניקדו את שם הסופרת בספר הלויתן ואני עצמו.

מעשה באלמוג. או בעצם באלמֹג

קודם שאציג את הממצא אסביר למה טרחתי לבדוק כיצד ניקדו בספר המקורי.

לפני כשנה פגשתי סופרת ששם משפחתה אלמוג. כששמעה שאני חוטא בניקוד היא הלינה בפניי שבספר ילדים שכתבה ניקדו את שם משפחתה אַלְמֹג. "בלי רשותי מחקו את הוי"ו משֵם משפחתי", התאוננה. הסברתי לה שכך יש לנקד על פי הכללים, ואף הסברתי לה את ההיגיון על דרך צורת הריבוי אַלְמֻגִּים, אבל היא בשלה. "לא מעניין אותי", פסקה, "זה שם המשפחה שלי ואני קובעת".

צודקת. רק שגם אני הייתי נוהג כמו מי שניקד את סִפרהּ, והייתי סומך על כך שהיא תשגיח בניקוד שְמהּ ותעיר אם יש לה הערה.

בכל מקרה, מן הסיפור הזה למדתי להיות זהיר כשמדובר בשמות של בני אדם, בעיקר חיים (גם ניקוד שם המשפחהביאליק בקוראים עם קסם גרם לי לכאב ראש, אבל על כך בהזמנות אחרת), וזו הסיבה שבדקתי כיצד ניקדו את שם המשפחה של הגברת כרמי.

ובאמת בכריכת הספר הלוויתן ואני מופיע דָּנִיאֵלָה ולא דָּנִיֵּאלָה.

מצד אחד (לחצו להגדלה)

הופתעתי, אבל לא אמרתי נואש. חיפשתי ספר אחר מאת אותה מחברת, וראו זה פלא: בספר היפופוטמית על הגג מנוקד הניקוד הנכון – דָּנִיֵּאלָה.

מצד אחד (לחצו להגדלה)

מה דניאלה עצמה אומרת?

שני טעמים גרמו לי להכריע את הכף לניקוד הנכון דָּנִיֵּאלָה:

1) ניקדתי ע"פ כללי הניקוד;

2) אי אפשר לטעון שדניאלה עצמה מנקדת (או הוגה) את שמה דָּנִיאֵלָה כי אפילו שבספר הלוויתן ואני מנוקד דָּנִיאֵלָה, בספר אחר שלה היפופוטמית על הגג כן מופיע הניקוד הנכון.

מסקנה: גם דניאלה עצמה מקבלת את הצורה הנכונה, והניקוד בספר הלוויתן ואני אינו אלא שגגה ואינו מעיד על החלטה עקרונית של דניאלה כרמי.

אבל זהיר שכמוני, ליתר ביטחון החלטתי לצלצל אל דניאלה ולשאול אותה.

בְּ-B בזק 144 (נושא לרשומה בנפרד) מצאתי מספר טלפון שאמור להיות שלה, אבל על אף צלצוליי התכופים בשעות שונות ומשונות – לא היה קול ולא עונה ולא קשב. אולי היא הייתה בחו"ל, אולי החליפה מספר. כך או כך לא הצלחתי לאתר אותה, ובסוף ניקדתי כמו שעיניכם רואות.

להציל את וילי (לחצו להגדלה)

אימא אווזה כפול חתוליים

גם אווזה גרמה לי ללא מעט כאבי ראש.

ע"פ הכללים יש לנקד אֲוָזָה, אבל בספר ספר שירי אמא אוזה, ששיר ממנו מובא בקוראים עם קסם, ניקדו אַוָּזָה.

דרשתי וחקרתי אם יש מסורת ניקוד כזו, והעליתי חרס בידי. כיוון שלכאורה מדובר בטעות ממש ניקדתי ע"פ הכללים.

גע-גע (לחצו להגדלה)

כאב ראש דומה הופיע בכפל. בניקוד השיר המקורי של מעשה בחתולַיִם מנוקד: "אֲנִי פִּי כֵּפֶל כָּפוּל כִּפְלַיִם!" במקוםכֶּפֶל.

גם כאן דרשתי וחקרתי אולי המילה נמצאת ברשימת המילים שאפשר לנקד גם בסגול סגול וגם בצירה סגול, ולא היא. אף שכֵּפֶל בא בספר המקור בחרתי לנקד ע"פ הכללים.

תקצר היריעה מלהכיל את השאלות בניקוד שהתעוררו בספר (עוד בסדרה זו: מסדה, חרושת, איזופוס, אטלס, ועוד), אבל אין כמו פיצוח קסום של שאלה.

(פורסם במקור ב"מסדרון")

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: