נְגָבָּנמָרְנֶיָאווֹיוָוארְגָגָנְגְ'גינְגֵ'נְג

מה שם המתקן שעליו מוכר הפלאפל מניח את הפיתה המלאה כל טוב? גם אם אין מילה למכשיר הזה אין פירוש הדבר שהוא לא קיים.

הספר המרתק טינְגוֹ משופע במילים שונות ומשונות שרובן המוחלט לא קיימות בעברית אבל קיימות בשפות ובתרבויות שונות ומשונות.

בספר מילים שאין להן תרגום מדויק בשפות אחרות, כגון צוּגִ'י-גירי (יפנית) = לבדוק חרב חדשה על עובר אורח; מילים ייחודיות למצבים מאוד מסוימים, כגון ע'וּרְפַה (ערבית) = כמות המים שאפשר לדלות בכף היד; ומילים מוזרות שרק מעטים מאתנו יזכו להשתמש בהן, כגון פּוּסֶקוּלִי (טולו, הודו) = שן שצומחת לאחר גיל 80.

עוד בספר שפות בעלות פעלים מורכבים מאוד שיכולים להביע משפט שלם, כגון נְגָבָּנמָרְנֶיָאווֹיוָוארְגָגָנְגְ'גינְגֵ'נְג(מָיָאלי) = "שוב בישלתי את הבשר הלא נכון בשבילם", ואפילו מחוות ידיים שמתפרשות הפוך לחלוטין בשפות שונות, כגון הסימן "או-קיי" שבברזיל מסמן קללה.

המחבר אדם ז'אקו דה בואנו עמל עמל רב כדי למצוא את כל המילים הללו, וקריאה בספר היא הנאה צרופה לכל אדם ולאו דווקא לחובבי שפות. מי יכול להישאר אדיש לעובדה שיש שפות שבהן יש מילים בנות אות אחת, כגון U (סמואית) = שבלול יבשה גדול, ולעובדה שיש שפות שלהן רצף של אִמות קריאה או עיצורים המשמשים מילים, כגון oueaiaaare (אסטונית) = הכוונה לקצה של גדר סביב חצר, odctvrtvrstvit (צ'כית) = להסיר רבע שכבה.

הספר תורגם מאנגלית לעברית, וברור שמלאכת התעתוק בספר כזה אינה קלה כלל ועיקר כי בעברית חסרים הגאים, תנועות ועיצורים. בלי לקרוא את המקור האנגלי נראה שהמתרגם גיא שרת הצליח במשימה, ואולם חבל שהוא לא הוסיף מעין מקרא של לוח סימני התעתיק. מה אמור הקורא הממוצע להבין מהתיעתוק ע' (עמוד 115) או ו' (עמ' 42)? כמו כן, לצד שפות מוכרות יותר מוזכרות בספר שפות לא מוכרות, וכדאי היה להוסיף עץ שפות או מפה שתעזור לקורא הממוצע להכירן הן ביחס למשפחות השפות והן ביחס למיקום הגאוגרפי שלהן.

את פירוש השם תמצאו בספר

במיוחד למהדורה העברית נוספו 3 פרקים מאת פרופ' גלעד צוקרמן, העוסקים ביידיש, בסלנג ובאטימיתולוגיה (אטימולוגיה+מיתולוגיה), וכן שובצו לאורך פרקי הספר מילים שנשמעות אותו הדבר בעברית ובשפות אחרות אבל משמעותן שונה לחלוטין. למשל, סקל (טורקית) sakal זקָן, או מותק (ערבית) motek המוות שלךְ. הוספות מעניינות שתורמות לקורא העברי, ואולם המהדורה העברית יכלה להיות טובה הרבה יותר לו היו משובצות בספר עוד מילים שעונות על הקטגוריות שמופיעות בספר.

למשל בעמוד 105 מופיעות מילים המשמשות דבר והיפוכו, כגון הַיי קוּלוּ (זָרמָה, ניגריה) = כל דבר, שום דבר והכול, ואולם לא מובאות בבוקסה נפרדת מילים עברית העונות על אותה קטגוריה, כגון מזור = תרופה, מכה; לקלס = לשבח, לגנות. בעמוד 155 מוזכרת הדוגמה המפורסמת המילים הרבות שיש לאסקימואים לשלג וכן מובאות מילים רבות לשלג מכמה שפות אינואיטיות. אבל אין זכר לעובדה שאבותינו העבריים היו עובדי אדמה, ולכן הם הבדילו היטב בין סוגים שונים של ענפי האילן וקבעו שם מיוחד לכל ענף, כ-30 במספר, ביניהם: אָמִיר, גְּרוֹפִית, זַלְזַלרַגְלִיתשָׂרִיג.

טינְגוֹ, אדם ז'אקו דה בואנו, הוצאת קרן, 222 עמודים

(פורסם במקור בעיתון בשבע)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: