יום שגריר

הקב"ה מצווה את בני ישראל על הפרשת הבכורים בבני האדם ובבהמות ועל הקדשתם:

וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר-רֶחֶם, לַי-הוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַי-הוָה (שמות יג, יב).

פֶּטֶר הוא לשון בקיעה, פריצה ופתיחה, ופירושו: מי שיצא על ידי פריצה (השוו בראשית לח, כט). רחם אישה שלא ילדה הוא כאילו סתום, והבכור הנולד פורץ אותו.

שֶׁגֶר בְּהֵמָה הוא ולד בהמה, כמו: שְגַר אלפיך (דברים ז, יג) שמשמעו ולדות בקרך (חילופי הניקוד שֶגֶר–שְגַר, על דרך חילופי חֶדֶר – חֲדַר). הולד מכונה שגר כי אחת ממשמעות השורש שג"ר הוא לשלוח (וכן בארמית), ובתהליך הלידה הבהמה כביכול משלחת את הוולד מרחמה.

בלשון חכמים שג"ר מופיע גם בהקשר של בני אדם: "שיגר (רבן גמליאל) שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא" (ברכות לד ע"ב), כלומר רבן גמליאל שלח שני תלמידים שלו.

היום במשמעות שליחה אנו משתמשים גם בהקשרים כאלה: "הבנק שיגר מכתב התראה ללקוח", "שיגור הטיל/החללית נחל הצלחה".

גם המילה שגריר מייצג שליחות – שגריר ישראל בארה"ב או באו"ם הוא אדם שנשלח לייצג את ישראל במקומות אחרים. המילה מופיעה בתלמוד הירושלמי (שבועות א, א): "ממלכו של זה ושגרירו של זה".

אמנם נציין כי יש שגוזרים את שגריר מהלטינית, שָׁם surregulus משמעה תת-מושל, ובהיגוי אחר: surregurus.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: