להוציא לשון לכוווווולם!

כשתלמיד שומע דקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני או כל שם אחר שהופיע במכבסת המילים שעבר מקצוע הדקדוק, הלשון, העברית, השפה, החינוך הלשוני – הוא מיד חושב על ארבע האמות שבהן תחמו את התחום.

מיד קופץ לו לראש דבר מה הקשור לשורשים, לבניינים, לנושא ונשוא, אולי גם הקשור לטקסטים, וגם זה רק בהקשר של השאלות על הטקסטים. זאת כמובן בהנחה שהתלמיד יודע לתת שם ומינוח לדבר הלא ברור והמעורפל שצץ בזיכרונו.

כשבמסגרת שנת העברית הכריז משרד החינוך על מילה ברגע או בשם האחר והמאוחר יותר מילת היום (תפוס לשון אחרון? באינטרנט זה לא בהכרח עובד כך) – מיד קפצתי על המציאה.

מילה ברגע (ובדומה מילת היום) הכוונה למיזם נאה שבמסגרתו מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יפתחו את יום הלימודים בכל מקצועות הלימוד בשיחה עם התלמידים במשך 5 דקות על מילה או שיבוש לשוני נפוץ מהשפה העברית (מתוך אתר המשרד). 

הדגש הוא על בכל מקצועות הלימוד, כלומר לאו דווקא המורים לדקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני.

מיד קפצתי על המציאה כי הנה-הנה נקרתה בדרכנו ההזדמנות להוציא את הלשון מארבע האמות שלה ולהרחיב אותה אל מה שהיא באמת –  קשורה לכל התחומים ולכל רגע ורגע. הרי כל תחום ותחום, ממתמטיקה ועד מקרא, נלמד ונעזר בדקדוק, לשון, עברית, שפה, חינוך לשוני. כל תחום ותחום משתמש באוצר מילים, בתחביר, ברטוריקה, בהבעה בעל פה, בהבעה בכתב, בתורת ההגה ובתורת הצורות. בלי מילים ותחביר והבעה כמעט שלא היינו מצליחים לתקשר זה עם זה.

ואם תלמיד קורא טקסט ולא מבין אותו – הוא לא מבין אותו גם באזרחות, גם בהיסטוריה וגם במתמטיקה. אם תלמיד לא יודע להתנסח – הוא לא יודע להתנסח גם בגאוגרפיה וגם בתושב"ע.

לכן שינסתי מותניי וכתבתי בספרייה הווירטואלית פינת עברית המתכתבת כמעט עם כל תחומי הדעת וכל מקצועות הלימוד, והנותנת מענה מקיף ליוזמה הברוכה של משרד החינוך. בפינה מופיעים בכל שבוע מונח או ערך מתחומי הדעת: מקרא, היסטוריה, מדעים, אזרחות, מתמטיקה, גאוגרפיה, והמונח או הערך משמשים גשר וחיבור בין תחום הדעת ובין העברית, והכול בדרך קלילה ובשפה השווה לכל נפש.

למשל אם התלמיד לומד באזרחות על המנדטים בכנסת, או בהיסטוריה על תקופת המנדט הבריטי, בפינת הלשון קישרתי בין המושגים, סקרתי את גלגולי המילה החל ממקורה ועד ימינו, ואף יותר מכך – הצגתי את נגזרות המילה בדרכים לא צפויות, כגון הקשר שבין המילה מנדט למניקור (מה הקשר? קראו כאן).

בעזרת הפינה מחדדים את הרלוונטיות של העברית ונותנים לעברית את המקום הראוי לה – בכל התחומים, בכל נושא, בכל מילה, בכל רגע.

חשוב לציין כי מטרת הפינות אינה לחזור על החומר הנלמד בכיתה, אלא להוסיף עוד קומה ונדבך, להציע עוד זווית חשיבה ולהנגיש מושג שהיה אטום לתלמיד. מעין ממריאים מחומר הלימוד. לשם כך השתמשתי  גם בכותרות מגזיניות, גם בתקצירים מושכים ומגרים, וגם השתדלנו להקיף את הנושא מאל"ף ועד תי"ו תוך שמירה על קיצור נדרש ועל בהירות. אמנם לא אחת כשכותבים קצר לעתים נאלצים להתפשר על אי-הדיוק, אבל בחרתי בדרך אחוֹז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. השתדלתי, ונראה לי שגם הצלחתי, לשמור על הדיוק ככל האפשר, גם אם הדבר היה כרוך בהסתייעות במומחים, פרופסורים, דוקטורים ואנשי מדע מתחומים שונים. כך למשל בכתיבת פירושי שמות החודשים העבריים נעזרתי בדוקטורנט יגאל בלוך, החוקר את הכרונולוגיה של ממלכת אשור באלף השני לפסה"נ.

לפינה שעוסקת בדרכים שונות לציון השעה בשפות שונות נעזרנו בדוקטורים מהמחלקה ליידיש באונ' בר אילן וכן במרצים שלי ללשון עברית בבר אילן וגם באנשים דוברי יידיש מבית.

במיזם הייחודי יש מענה לבקשת המשרד כי במסגרת תכנית זו [מילת היום – י"נ] ילמדו תלמידי ישראל בכיתות ד'-ו' ו-ז'-ט' "סיפור-מילה" – סיפוריהם של מילים וצירופי מילים מרובדי הלשון השונים כגון ספרות המקורות, לשון ימינו ועוד. אכן נגענו בסיפורים של מילים, גלגולי מילים, צירופי מילים, והכול בתיבול מלשון המקורות וציטטות מלשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים, לשון השו"תים ועד ללשון עברית ימינו. כך המחשנו את הזיקה בין העברית מן המקורות לעברית ימינו, ואת הרלוונטיות והחשיבות של לשון המקורות אל ימינו אנו.

בעולם מתוקן, האידאל היה שכל מורה בכל תחום דעת שהוא יתבל את דבריו בענייני לשון והבעה. שכל מורה שמלמד טקסט מסוים ימשיג אותו לתלמיד גם בעזרת הכלים הנחשבים למוקצה כי הם מתחום ההבעה והלשון. אבל כיוון שבתוך עמנו אנחנו יושבים, המורים עמוסים והזמן דוחק, אנחנו מבקשים לשנות את המציאות הדיעבדית, ולהוציא לשון, עברית, שפה, חינוך הלשונין לכווווולם. אפילו רק במשך 5 דקות ביום.

(פורסם במקור ב"המסדרון")

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: