משפט מורחב

בשיעור אזרחות כשמציינים את מילה משפט משתמשים בה בעיקר במשמעות דיון שנערך בפני השופט.

בשיעור לשון כשמזכירים את המילה משפט משתמשים בה בעיקר במשמעות הלשונית – מילה או מילים שיחד מביעות רעיון מסוים.

האם יש קשר בין שתי המשמעויות?

במקרא משפט כולל כמה עניינים שנפרט מיד, אבל המשמעות התחבירית של משפט לשוני לא נמצאת.

נדגים את המשמעויות של משפט במקרא:

דין, עניין שנידון לפני שופט, לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ (שמות כג, ו).

פסק הדין, וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱ-לֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט (מלכים א ג, כח).

יושר, דין צדק בלי עיוות ועוול, חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט (בראשית יח, כה).

רְשות חוקית, זכות חוקית, כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה (דברים כא, יז).

חוק, מצווה, וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט (במדבר כז, יא).

סדר ומנהג, וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר: כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים (שמואל א כז, יא).

מאין הגיעה המשמעות משפט במובן הלשוני-תחבירי שלו, זה שמוכרח להכיל נושא ונשוא?

משמעות זו מקורה בימי הביניים, אז החלה פורחת הבלשנות העברית. כיוון שמשפט המקראי כולל גם משמעות של חוק ושל סדר, וכיוון שלמשפט-תחבירי תקין יש חוקים וכללים – התרחבה המילה משפט גם למשמעות הלשונית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: