5שiן הק!Tש

כולנו עדים לכך שברשת אט-אט קורסות המחיצות שבין הדיבור לכתיבה – השפה הכתובה ברשת הופכת לשפה מדוברת, מקוצרת ומקודדת. עד כדי כך שיש חוקרים המכנים זאת "כתיבור" = כתיבה-דיבור, ועד כדי כך שיש שתוהים אם נחשול האינטרנט יכה בעברית בעוצמה ויהפוך אותה לסרח עודף של האנגלית הגלובלית.

הנה דוגמות לכתיבור ולקיצורים ולקידודים מסוגים שונים: 100מם, ה<י* ש!22ה (הכי שובבה), ו5שiן הק!Tש (לשון הקודש), סתומרת (זאת אומרת), ת'קטע (את הקטע), כֶּה (כן), מישו (מישהו), נראלי (נראה לי), אפחד (אף אחד), אוהבתותך (אוהבת אותך), ממצב (מה המצב), גמני (גם אני), בצפר (בית ספר).

הדוגמות הנ"ל לקוחות מהספר המרתק "עברית אינטרנטית" מאת כרמל וייסמן ואילן גונן. הספר מציג את השפה האינטרנטית מראשיתה, דן בכתיבה ובדיבור, בשפה הפָקָצִית (עגה של נערות), תרבות השיח והשנאה, עולם התגוביות (טוקבקים), שפת גוף דיגיטלית ועוד. כמו כן הספר מלווה במילון העברית המקוונת.

המחקר האקדמי אינו רואה בעולם הרשת גורם שהורס את השפה ומדלדל את כישורי האוריינות בקרב הנוער, אלא הוא רואה בשינויים התפתחות טבעית של השפה החיה. כמו כן המחקר טוען כי השיבושים לכאורה, רק מעשירים את אפשרויות התקשורת האנושית. גם מחברי הספר מציעים פרשנויות שאינן רואות בשינוי הזה דבר רע או דלות תרבותית, אבל הם עצמם מציינים כי שינוי זה "צפוי להכחיד רובדי משמעות ועושר תרבותי שיש להם משמעות מקומית" (עמ' 164). הם לא מרחיבים בעניין, אבל במקרה של העברית המשמעות המקומית היא ניתוק מהמקורות שלנו. אמנם הכתב הומצא מלכתחילה לייצג את הדיבור, אבל אם כבר היום קשה לצעירים (ולמבוגרים) להבין את הסגנון המקראי והחז"לי בתחום התחביר, אוצר המילים והצורות, אם היום לצעירים כבר אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים ומורכבים, מה יהיה בדור החדש שנולד כשאייפון בידו וכשהוא מחובר לאינפוזיית פייסבוק, טוויטר, צ'טים ובלוגים?

טענת הניתוק מהמקורות היא אחת הטענות החזקות שנשמעות גם נגד ההצעה "לפשט" את סימני הניקוד. פישוט זה, שכולל ביטול חלק מסימני הניקוד, יביא לנתק מהספרות הקנונית שלנו. אבל בעוד הניקוד משפיע בעיקר על ההבנה בתחום תורת הצורות, הכתיבור משפיע על התחביר, על אוצר המילים, על תורת הצורות ואף על תורת ההגה, וגורם לנתק רב יותר ממה שכבר מצוי היום והוא מאיים לשנות את העברית כמעט לבלי הכר.

מנגד, האינטרנט והכתיבור הם עובדה קיימת, ולא נראה שיש פתרון ברור שלא ידאג רק לעכב את השינוי אלא לשלוט בו.

אבל השינוי גדול עוד יותר ממה שנהוג לחשוב. מעבר להדגמה החד-משמעית של הכתיבור, הספר מציג גם תופעה מפתיעה ומוזרה, ואולי אף מדאיגה. למשל ש"לא רק הדיבור קרס לתוך הכתיבה אלא גם הכתיבה קרסה אל תוך הדיבור והתנועה" (עמוד 146). והדוגמה לכך היא שבמסגרת מפגש פנים מול פנים של בלוגרים, לעתים העדיפו הבלוגרים לפנות זה לזה לא בדיבור ישיר, אלא לכתוב או לצייר מסרים ורגשונים (סמיילים) על גופם ולהסתובב בשלטי נייר המכילים מסרים שונים! והנימוק לכך הוא שהאלמנטים בשפה הכתובה השתרשו כל כך עד שהם משמשים חלופה למקור שנועדו להחליף מלכתחילה – שפת הדיבור!

עברית אינטרנטית, כרמל וייסמן ואילן גונן, הוצאת כתר, 257 עמודים

(פורסם במקור בעיתון בשבע)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: