סיפורי עמים

שתי משמעויות עיקריות למילה עַם

א. אומה, לאום

ב. קרוב משפחה

ונרחיב בכל משמעות.

א. אומה, לאום

זו המשמעות הרווחת במקרא, בלשונות הדורות וגם בלשוננו, ונפרט את הפירושים השונים לשם עַם:

1) אומה, לאום, כגון יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים (בראשית כז, כט).

2) "העם" משמש כינוי לישראל, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-הוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-יְ-הוָה וַיַּאֲמִינוּ, בַּי-הוָה וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ (שמות יד, לא).

3) קהל רב, המון, כגון וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת (בראשית לב, ח).

4) יחידה קטנה, כגון תושבי עיר או אזור מסוים או צבא, כגון טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה (בראשית יט, ד), וכן כגון וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה (במדבר פרק כ, כ).

5) פשוטי עם (בניגוד לשרים ולעשירים), כגון וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם, גְּדוֹלָה אֶל-אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים (נחמיה פרק ה, א).

6) כלל האנושות, כגון כֹּה-אָמַר הָאֵל יְ-הוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיהו מב, ה).

7) כינוי לקבוצת בעלי חיים, כגון הַנְּמָלִים עַם לֹא-עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם (משלי ל, כה).

8) גויים, אומות העולם, כגון "יוסי בן יועזר איש צרֵידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית" (בבלי, שבת יד ע"ב).

במשמעות זו צורת הרבים של עַם היא עַמִּים וגם עֲמָמִים.

ב. קרוב משפחה

עַם במשמעות קרוב משפחה מופיעה רק במקרא.

נדגים משמעות זו – יעקב אומר לבניו אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל-אֲבֹתָי אֶל-הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי (בראשית מט, כט). כוונת יעקב נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי שהוא נאסף אל קרובי משפחתו, כמו שמופיע בהמשך הפסוק – אֲבֹתָי.

הוכחות לקשר בין עַם במשמעות משפחה, בית אב ובין אָב אפשר לראות בחילופים בין הביטוי וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו (כגון בראשית כה, ח) הדומה לביטוי נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו (שופטים ב, י). גם כאן אפשר לראות את הקשר בין עַם ובין אָב – וְהַצְּעִירָה גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן עַד-הַיּוֹם (בראשית יט, לח).

כמו כן מצאנו כמה שמות פרטיים בעלי אותו משמעות כשהאחד פותח בלשון עַמּי והאחר בלשון אָבִי, כגון עמינדב (שמות ו כג), אבינדב (שמואל א ז, א); עמיאל (במדבר יג, יב), אביאל (שמואל א ט, א).

גם מהשפה הערבית אפשר להוכיח את הקשר בין עַם ובין אָב. בערבית עַמּ = דוֹד, אחי האב; עַמַּה = אחות האם.

במשמעות זו צורת הרבים של עַם היא עַמִּים.

* * *

בלשון ימינו עַם האָרץ הוא כינוי לטיפש, וכן עַם הארץ מדאורייתא (טיפש מופלג), ועַם האֲרָצוּת (בורות, חוסר השכלה בסיסי). מנגד, במקרא הכוונה הפוכה כמעט לחלוטין או לכל הפחות אין בצירוף הזה משמעות שלילית. כאן נראה כיצד התגלגלה משמעות הצירוף.

יש המפרשים כי במקרא עַם האָרץ הכוונה לתושבי הארץלכלל התושבים, לאזרחים (להבדיל מן השרים, האצילים והכוהנים), ויש מפרשים בדיוק להפך – שהכוונה לחֶבֶר אנשים מגדולי המדינה, לראשי העם (להרחבה בסוגיית משמעות הצירוף – ראו עולם התנ"ך, מלכים ב, עמודים 91–92).

נציין אזכורים אחדים של הצירוף: וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל-הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ וְכָל-עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת-בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר (מלכים ב יא, יד). וכן וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ (בראשית כג, יב).

כמו כן, במקרא הצירוף עַם האָרץ משמש גם כינוי לגויים, כגון לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-יַד יְ-הוָה, כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-יְ-הוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים (יהושע ד, כד).

בלשון חז"ל הכוונה לאדם פשוט, אחד מהעם שאינו יודע תורה (בניגוד לתלמיד חכם), כגון "ואיזה הוא עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה – דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר" (תוספתא עבודה זרה ג, ג) – כלומר עַם האָרץ לא מקפיד על חלק מהמצוות.

בלשון ימינו נשמט הניגוד לתלמיד חכם ונשארה רק אי-הידיעה, ולכן בימינו הכוונה לבּוּרטיפש, ומשמעות זו רווחת בעיקר בצירוף בוּר ועם הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: