הסוכנות היהודית

וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם (אסתר ח, יז).

מה הכוונה מִתְיַהֲדִים?

הפרשנים חלוקים בסוגיה, וכבר הביא רלב"ג את שתי הדעות:

"רוצה לומר שהיו מראים עצמם שהן יהודים. או ירצה בזה: שהם מתגיירים ושבים לדת היהודית".

כלומר לפי הפירוש הראשון – עמי הארץ פחדו ולכן עשו עצמם יהודים כלפי חוץ. ולפי הפירוש השני – הם באמת התגיירו והפכו יהודים.

האם בעזרת כלים בלשניים נוכל להכריע בין הדעות?

כדי להכריע בשאלה ננסה להיעזר במשמעויות השונות שיש לבניין של מִתְיַהֲדִים – בניין התפעל.

ולהלן המשמעויות העיקריות בתוספת דוגמות (להרחבה ראו: הניקוד הלכה למעשה, ניסן נצר, עמוד 90–92):

פעולה חוזרת: התנדב (נידב את עצמו), התרחץ (רחץ את עצמו)

פעולה הדדית: התחרה, התווכח, התארס

העמדת פנים: היתַמֵם (העמיד פני תם), התחסד (העמיד פני חסיד), התחזה, התיימר

התהוות ושינוי מצב: התחזק, התארך, התבגר, השתזף, התבלבל

פעולות שברגש: הצטער, התבייש, התחרט

סביל של פיעל: התגלה (לעומת גילה), התברר (לעומת בירר)

בקטגורית העמדת פנים שיבצנו את התחסד (העמיד פני חסיד), ואולם יש פעלים שיכולים להתפרש בכמה אופנים, והתחסד הוא אחד מהם.

במקרא התחסד = נהג בחסידות (כגון בשמואל ב כב, כו: עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד), ולא העמיד פני חסיד.

אז מה העלינו בחכתנו מכל המשמעויות הנ"ל? איזו משמעות הולמת את מִתְיַהֲדִים?

התשובה היא שגם בכלים הבלשניים שתי המשמעויות יכולות להתאים:

מִתְיַהֲדִים = העמידו פני יהודים (העמדת פנים)

מִתְיַהֲדִים = נהיו יהודים (התהוות ושינו מצב).

כך שלסיכום שני הפירושים הולמים את הכתוב במגילה, ואי אפשר להכריע (וראו עוד משלי יג, ז: יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב – ברש"י ובעוד פרשנים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: