זכר ונקבה ברא או אותם

אנו מכירים שמות שמינם הדקדוקי זכר ונקבה, אבל כאן נדגים משהו מפתיע יותר – באותו פסוק במקרא בא אותו השם בפעם בזכר ופעם בנקבה.

סכין חד או חדה? פנים יפות או יפים? אנו מכירים שמות שמינם הדקדוקי בעברית הוא גם וזכר וגם נקבה, כגון סכין, פָּנים, שֶמֶש, כיכר לחם, דֶרֶך.

את המין הדקדוקי של שם מסוים אנו יודעים מן המקורות. לעתים במקורות אנו מוצאים את אותו שם משמש פעם במין דקדוקי זכר ופעם במין דקדוקי נקבה, ונדגים זאת במילה דרך שצוינה לעיל.

וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן (שמות יח, כ).

בָהּ – נקבה.

לעומת

יִתֶּנְךָ יְ-הוָה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ, בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ (דברים כח, כה).

וּבְשִׁבְעָה – זכר.

כעת נדגים משהו מפתיע יותר –דוגמות מהמקרא שבהן אותו השם בא באותו פסוק בפעם בזכר ופעם בנקבה.

מחנה

וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה (בראשית לב, ט).

הָאַחַת – נקבה.

וְהִכָּהוּ; הַנִּשְׁאָר – זכר.

רוח

וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְ-הוָה וְהִנֵּה יְ-הוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְ-הוָה לֹא בָרוּחַ יְ-הוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְ-הוָה (מלכים א יט, יא).

גְּדוֹלָה – נקבה.

וְחָזָק, מְפָרֵק – זכר.

יונה

וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יא).

טָרָף – זכר. (יש המסבירים אחרת, ולא נאריך כאן.)

בְּפִיהָ – נקבה.

אש

כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו; תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח; יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ (איוב כ, כו).

תְּאָכְלֵהוּ – נקבה.

נֻפָּח – זכר. (יש המסבירים אחרת, ולא נאריך כאן.)

4 תגובות בנושא “זכר ונקבה ברא או אותם

הוסיפו את שלכם

  1. הסוגיות האלו נידונו בחז"ל, ומעניין לראות כיצד הם ראו זאת.

    א. בתחילת מסכת קידושין מכריעה הגמרא שבמילים דו-מיניות נקבע המין לפי ההקשר. "בדך אחד יצאו לפניך" – מדובר במלחמה, שרך האיש להיות בה.
    "דרך ילכו בה" – מדובר בתורה, שהיא לשון נקבה.
    וכן במשנה: "בשבעה דרכים בודקין את הזב" – שהוא זכר, "בשלוש דרכים האישה נקנית" – לגבי נקבה.

    ב. בתחילת מסכת שבת דנים התוספות מדוע נאמר "מראות נגעים שניים שהן ארבעה". כנראה שהוא ציפה שסיומת "ות" תהיה נקבה.
    הוא מוכיח שיש סיומת "ות" גם לזכר, מהפסוק "ועתה הייתי לשני (זכר) מחנות".
    המעניין שבאותה הפרשה מצאנו "אם יבוא עשיו אל המחנה האחת", כך ש"מחנה" הוא גם זכר וגם נקבה.
    מדוע בחרו התוספות להביא דוגמה דווקא ממילה שאינה זכר מובהק?
    נראה שהוא חיפש דוגמה בעלת משקל זהה (מראה-מחנה).

    1. א. יש עוד מילים שהמין הדקדוקי זכר ונקבה. כאן הבאתי כאלה שבאותו הפסוק שתי הצורות מופיעות.
      ב. אין תלות בהכרח בין הסיומת (ים/ות) ובין המין הדקדוקי. שולחן-שולחנות (זכר), תאנה-תאנים (נקבה). ועוד רבים רבים.

  2. עוד מעניין לגבי "יונה" שהבאת, שבקריאת שם אדם, מצאנו את יונה הנביא (זכר).

    ובעדות אשכנז "יונה" הוא שם זכר, אך בעדות המזרח "יונה" הוא שם לבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: