וְאַתָּה בֶן-אָדָם בְּנֵי עַמְּךָ הַנִּדְבָּרִים בְּךָ אֵצֶל הַקִּירוֹת וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים וְדִבֶּר-חַד אֶת-אַחַד אִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר בֹּאוּ-נָא וְשִׁמְעוּ מָה הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מֵאֵת יְ-הֹוָה (יחזקאל לג, ל).

רד"ק על המקום מעיר "וְדִבֶּר-חַד – כמו אחד, ונפל האל"ף לקצר. וכן בלשון ארמי הוא בחסרון האל"ף".

כלומר חַד = אחד, ויש כאן מעין קיצור (כמו שכדי לבדוק אם המיקרופון פועל הרבה פעמים נשמע שאומרים: "חַת, חַת שתיים"), והמילה חַד מקורה בארמית (חַד = אחד, חֲדָא = אחת).

גם בהגדה של פסח אנו שרים את השיר חד גדיא שכתוב כולו בארמית, ומשמעות חד גדיא הוא גדי אחד.

אגב, אין קשר בין חד במשמעות אחד ובין חד במשמעות שנון ומושחז (ההפך מקהה), כגון זוית חדה.

בעברית שלנו המילה חד במשמעות אחד משמשת בעיקר בתור תחילית (ולכן אחריה יבוא מקף), כגון בדוגמות הללו:

חד-תאי – כגון "אָמֶבַּה היא יצור חד-תאי", כלומר יצור מורכב מתאר אחד בלבד.

פונקציה חד-חד-ערכית – פונקציה שבה יש לכל ערך בטווח לכל היותר ערך אחד שמותאם לו מהתחום.

פחמן חד-חמצני (CO) – גז רעיל שנוצר מבעירה של חומרים אורגניים בתנאים של מיעוט חמצן. כל מולקולה שלו מורכבת מאטום אחד של חמצן הקשור לאטום אחד של פחמן.

חד-הורי – כגון "משפחה חד-הורית", כלומר משפחה שבה יש רק הורה אחד (מתוך בחירה).

חד-קרן – כגון "חלמתי שפגשתי חד-קרן", כלומר את הייצור המיתולוגי שעל מצחו יש קרן אחת.

חד-גבה – כלומר מישהו ששתי גבותיו מחוברות ונראות כמו גבה אחת.

חד-משמעי – מעניין לציין כי חד בצירוף זה משמעו אחד, ואין משמעו חד במובן שנון ומושחז. כלומר חד-משמעי אין הכוונה משמעות ציורית של משמעות חדה וברורה והחלטית, אלא הכוונה למובן של משמעות אחת ברורה.

חד גיסא – משמש בצירוף "מחד גיסא… ומאידך גיסא", כלומר "מצד אחד… ומצד שני".

חד-סטרי – כגון "כביש חד-סטרי", כלומר שהתנועה בו מותרת רק בכיוון אחד.

חד-פעמי – כגון "כלים חד-פעמיים", כלומר כלים לשימוש אחד בלבד.