מזל טוב, עד עשרים ומאה שנה!

https://www.pexels.com/photo/pink-green-and-yellow-ribbon-illustration-796605/

היום כשאנחנו מציינים מספר הגדול מ-20 אנחנו מציינים אותו מהערך הגדול לקטן, למשל: קיבלתנו עשרים ואחד עמודים של שיעורי בית (עשרים = עשרות, גדול. אחד = יחידות, קטן); יש לי מאה שלושים וחמישה חברים בפייסבוק (מאה = מאות, גדול. שלושים = עשרות, קטן יותר. חמישה = יחידות, הקטן ביותר).

אבל לא כך נהגו תמיד. כדי לגלות איך נהגו פעם נעיין במקרא ונגלה עוד אפשרות:

בספר בראשית (ה, כג) כתוב: וַיְהִי כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כלומר חנוך חי 365 שנים, והיום היינו אומרים זאת מהמספר הגדול (המאות) לקטן (האחדות): שלוש מאות שישים וחמש שנים.

אבל בתנ"ך הסדר הפוך משלנו – קודם מופיע הערך הקטן (אחדות), אחר כך הגדול (עשרות), ואחר כך הגדול ביותר (מאות): ולכן בתנ"ך מופיע חמש ושישים ושלוש מאות.

כך גם מופיע בסיפור המפורסם על המלך אחשורוש (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. אחשורוש מלך על 127 מדינות, ובלשוננו היום:מאה עשרים ושבע מדינות, ואילו בלשון התנ"ך: שבע ועשרים ומאה מדינה.

הדרך שבה אנו רגילים היום גם היא מופיעה בתנ"ך. בבראשית (כג, א) כתוב: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי (=שנות) חַיֵּי שָׂרָה. כלומר 127 שנים, וכתוב לפי הסֶדֶר שלנו – מהגדול (מאות) לקטן יותר (עשרות), לקטן ביותר (אחדות). גם בבראשית (יז, כד) כתוב כמו שאנו אומרים היום: וְאַבְרָהָם בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: