מחלף מוצא

מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס (איוב כ, יח) – מה משמעות המילה יַעֲלֹס המופיעה, בנטיות שונות, רק שלוש פעמיים בתנ"ך כולו?

אחת הדרכים לפרש מילים לא ברורות או מוכרות היא בעזרת חילוף עיצורים.

בעברית לעתים עיצורים דומים מתחלפים זה בזה, ויוצרים מילים בעלות משמעות זהה או קרובה מאוד. "עיצורים דומים" הכוונה לעיצורים שמוצאיהם ממקום אחד, כלומר ממקום הגייה דומה.

העיצורים בעברית מתחלקים לחמש מחלקות על פי מקום מוצאם בפה:

• גרוניים – א, ה, ח, ע

• חִכִּיים (חֵך) – ג, י, כ, ק

• לְשׁוֹנִיים – ד, ט, ל, נ, ת

• שְּׂפָתִיים – ב, ו, מ, פ

• שִׁנִּיים (שֵׁן) – ז, ס, צ, ר, שׁ, שׂ.

רש"י כותב על הפסוק לעיל: "ולא יעלס – וכן יעלוז, וכן יעלוץ – שלושתן מתחלפות". כלומר כיוון שהעיצורים ס, ז, צ שייכים למשפחת השִׁנִּיים הם יכולות להתחלף זה בזה, ופירוש יַעֲלֹס הוא יעלוז,יעלוץ, כלומר ישמח.

החלוקה למקום מוצא בפה מסבירה גם חילופים אחרים במקרא:

• גרוניים – כגון אברך-הברך שעניינם כריעה והשתחוויה על הברכיים (ראו רש"י על בראשית מא, מג)

• חיכיים – רגל-רכל שעניינם העברה מזה לזה (ראו רש"י על ויקרא יט, יז)

• לשוניים – חרט-חרת שעניינם לחקוֹק (ראו רש"י על שמות לב, טז)

• שפתיים – קטף-קטם-קטב שעניינם חיתוך וכריתה (ראו רש"י על "קטב מרירי" – דברים לב, כד) שפירושו כריתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: