מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו.
היום כשאומרים פי שניים הכוונה כפליים, אבל לא זאת המשמעות בתנ"ך.
בתנ"ך פי שניים הכוונה שני חלקים, שני שלישים.
כך רואים בדברי הנביא זכריה (יג, ח): וְהָיָה בְכָל-הָאָרֶץ נְאֻם-יְהוָה פִּי-שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. כלומר שני שלישים (פִּי-שְׁנַיִם) ייעלמו ואילו שליש (וְהַשְּׁלִשִׁית) יישארו.
כבר בלשון חז"ל התחילו לשכוח את המשמעות המקורית של פי שניים והשתמשו בפי שניים כמו שאנו משתמשים היום – כפליים.
אנחנו צעדנו עוד צעד והוספנו ל"פי שניים" גם "פי שלושה", "פי עשרים", "פי מיליון" וכדומה.
שימו לב שכתבנו "פי שניים" בצורת זכר, "פי שלושה" בצורת זכר. התֶקֶן בעברית הוא שלאחר פי המשמש להכפלה יבוא מספר בצורת זכר דווקא: פי שלושה (ולא שלושה), פי חמישה (ולא חמש).
וסימן קל לזכור זאת: פִּי- היא צורת סמיכות של פֶּה. וכשם שפֶּה מינו זכר (פה גדול, פה אחד), כך גם פִּי.
בשיר המצורף מופיע "השושנים יפות פי שבע". איני יודע מדוע כותבת השיר, נעמי שמר, כתבה כך.
כתיבת תגובה