לא אחת ניבים מסוימים שרווחים בשימוש היום, מקורם בטעות בהבנת המקור שבו מופיע הניב או שמקורם בפירוש המושתת על דרשה ולא על פשט המקור. להלן נציג דוגמות אחדות:
קול קורא במדבר
המקור:
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְ-הוָה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵא-לֹהֵינוּ (ישעיהו מ, ג).
הפירוש היום:
משמעו שמישהו צועק ואין שומעים לו, כלומר קריאת שווא, כאילו האדם צועק במדבר ושם אין נפש חיה שתאזין לצעקה. לפי ההסבר הזה יש לחלק את הפסוק כך:
קול קורא במדבר, (פסיק) פנו דרך יְ-הוָה וכו'.
ואולם חלוקה זו אינה פשט הפסוק, ומדובר בפירוש שצמח בשל שיבוש בהבנת הפסוק.
הפירוש במקור:
הפשט הוא, וכן מראים טעמי המקרא וכן התקבולת בפסוק וכן דעת כמעט כל המפרשים, היא שיש לחלק את הפסוק כך:
קול קורא: (נקודתיים) במדבר פנו דרך יְ-הוָה וכו'.
כלומר, הקול קורא ומכריז את התוכן הזה: פנו במדבר את דרך יְ-הוָה, וישרו בערבה מסילה לאלוקינו. ויש כאן תקבולת בין במדבר לערבה.
מהרסיך ומחריביך ממך יצאו
המקור:
מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיהו מט, יז).
הפירוש היום:
דווקא האנשים מתוצרת הבית הם אלה שמבאים את האסונות. כלומר את הנזק הגדול גורמים האנשים מבפנים, והם מעין גַיִס חמישי. לפי ההסבר הזה הדגש בפסוק הוא על המילה ממך, ומשמעות הפסוק שלילית.
ואולם אין זה פשט הפסוק, אלא דרשה (ראו תנחומא בראש פרשת פיקודי).
הפירוש במקור:
הפסוק בישעיהו הוא פסוק נחמה, פסוק חיובי, ובו מדובר בסילוק האויבים החיצונים כחלק משיבת ציון – האנשים הרשעים יֵצאו וייפלטו ממך, מהארץ. כלומר כוונת הפסוק היא שבני ישראל ישובו לארץ, ואילו הגויים שהחריבו את הארץ יֵצאו ממנה. הדגש הוא על המילה יצאו.
מכל מלמדיי השכלתי
המקור:
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי (תהלים קיט, צט).
הפירוש היום:
גם אדם חכם מאוד יכול ללמוד מכל אחד, אפילו מאדם פשוט שבפשוטים.
מקור הבנה זו בדרשה בפרקי אבות (ד, א): "בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט): 'מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי'".
ואולם אין זה פשט הפסוק ואין זו המשמעות המקורית.
הפירוש במקור:
פשט הפסוק הוא שמשורר תהלים אומר שהוא הֶחכּים יותר מכל מלמדיו ומוריו. כלומר, המשורר אומר: השכלתי יותר מכל מלמדיי "כי עדותיך שיחה לי" – מפני שאני מרבה ללמוד בתורה (=עדות) ומדבר בה כל הזמן.
02/03/2018 at 12:40 pm
תודה על הסברים מעניינים. לא ידעתי על קול קורא במדבר.
מה עם מילה בסלע? עוד ביטוי הפוך…
והאם יש ביטויים שאפשר להשתמש בהם במקום אלה?
02/03/2018 at 12:42 pm
כל מילה בסלע: ראי כאן https://www.youtube.com/watch?v=n1xLmJc3pps
איני משוכנע שיש לחפש ביטוי חלופי. כאן תיארתי מה המקור ומה השיבוש שגרם לביטוי היום. האם "קול קורא במדבר" פסול במשמעות היום? איני משוכנע. אולי כבר יש לו חיים משל עצמו. הצעה לחלופה: דבר אל העצים ואל האבנים, דבר אל הקיר, נפל על אוזניים ערלות.
אגב, את התגוב ההראשונה באתר. כבוד! 🙂
30/11/2023 at 6:50 pm
שלום רב
כמו הרבה הערות על פרשנות שהשתרשה לא תמיד הדברים חד משמעיים.
וכדלהלן:
1 כבר בספר הברית החדשה כתוב שיוחנן היה מפרסם וקורא לעבודת ה' במדבר (ערבת ירחו…) לקיים מה שנאמר "קול קורא במדבר"… (ואיך זה בתרגום השבעים ? בדרך כלל בספרות הברית החדשה מעתיקים משם ולא מהמקור).
2 הפירוש המקורי הוא מהרו בוניך (אלו שבונים אותך בכתיב חסר ועל כך רימזו חכמים "ורב שלום בניך – בוניך ובמגילת ישעיהו הגדולה מקומרן האות וי"ו תלויה מעל המילה כתיקון) ובמקביל מהרסיך וכו' (ויש פירוש מהרו כמו "לנמהרי לב" שמשמעו שבורי אף כאן נשברו ונפלו הבונים…).
30/11/2023 at 7:25 pm
1. בתנ"ך עצמו אין כלל שאלה מה נכון. גם מההקשר וגם מטעמי המקרא.
2. לא הבנתי את ההערה. בכל מקרה, מה שציינתי הוא ברובד הפשט הפשוט. שערי דרשות לא ננעלו