עוד היד נטויה

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם בעלי החיים, הצמחים, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספנו חלק מהם וחילקנו אותם לקבוצות.

לעתים אותו סמל מסמל כמה דברים, אבל כאן ציינו רק את הסמל והכינוי העיקריים (להרחבה: לשון וסגנון, ספר שני, א' בן אור, הוצאת יזרעאל, עמודים 78–88).

עולם בעלי החיים

אריה – סמל לאומץ ולגבורה, כגון גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ (בראשית מט, ט).

דבשחלנמר – סמל לאכזריות, וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ-שָׁחַל כְּנָמֵר עַל-דֶּרֶךְ אָשׁוּר. אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם (הושע יג, ז-ח)

צבי – סמל ליופי, בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל-אֶרֶץ אֲשֶׁר-תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ–צְבִי הִיא לְכָל-הָאֲרָצוֹת (יחזקאל כ, ו).

איילה – סמל למהירות ולזריזות, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר (בראשית מט, כא).

סמל לאהבה, אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת-חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד (משלי ה, יט).

ארבה – סמל לריבוי, וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל-בְּנֵי-קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל-שְׂפַת הַיָּם (שופטים ז, יב).

דגים – סמל לרבייה, הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מח, טז).

נמלה – סמל לחריצות, לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם (משלי ו, ו).

יונה – סמל לאהבה ולנאמנות, אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי–שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה (שיר השירים ה, ב).

נשר – סמל למהירות, בטיחות ולכוח, אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי (דברים יט, ד).

נחש – סמל לעורמה, יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח–הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר (בראשית מט, יז).

עולם הצמחים

ארזאלון – סמל לגאווה או לשגשוג, כִּי יוֹם לַי-הוָה צְבָאוֹת עַל כָּל-גֵּאֶה–וָרָם וְעַל כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל. וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן (ישעיהו ב, יב–יג).

אזוב – סמל לדבר נמוך וירוד, וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים (מלכים א ה, יג).

גפן – כינוי לעם ישראל, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ (תהלים פ, ט).

כינוי לאישה המרבה ללדת, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה–בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ (תהלים קכח, ג)

כינוי לחיים שלווים, וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע–כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה (מלכים א ה, ה).

לענה – כינוי למר ולארסי, וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (משלי פרק ה, ד).

תופעות הטבע

ים – סמל לדבר גדול ורב, מָה-אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה-לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם–מָה אַשְׁוֶה-לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא-לָךְ (איכה ב, יג).

גלים – כינוי צרות ופורענויות, תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ (תהילים מב, ח).

מים – סמל לישועה, וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה (ישעיהו יב, ג).

סמל לצרות, הוֹשִׁיעֵנִי אֱ-לֹהִים–כִּי בָאוּ מַיִם עַד-נָפֶשׁ (תהילים פרק סט, ב).

סמל לפחד, וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד-הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב-הָעָם וַיְהִי לְמָיִם (יהושע ז, ה).

סמל לכוח, מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים–אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי-יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְ-הוָה (תהילים צג, ד).

כוכבים – סימן לריבוי, זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם (שמות לב, יג),

חול – סימן לריבוי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב (בראשית לב, יג).

עפר – סימן לריבוי, וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ–גַּם-זַרְעֲךָ יִמָּנֶה (בראשית יג, טז).

אברי הגוף

לב – כינוי לחכמה, שִׁמְעוּ-נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ (ירמיהו פרק ה, כא).

עורף – סמל לעקשנות, וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל-מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא (שמות פרק לב, ט).

מצח – סמל לעקשנות, וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ–כִּי-אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה (יחזקאל פרק ג, ז).

אף – כעס, אַךְ לֹא-שָׁב יְ-הוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר-חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה–עַל כָּל-הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה (מלכים ב פרק כג, כו).

יד – כינוי לכוח פיזי, וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח, יז).

כינוי לכוח כלכלי, לאמצעים, וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ–וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ (ויקרא כה, לה).

סמל לשלטון, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם–כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל-יְ-הוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ (תהילים קכג, ב).

כינוי לתשישות, אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אַבִּירֵי לֵב– נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא-מָצְאוּ כָל-אַנְשֵׁי-חַיִל יְדֵיהֶם (תהילים עו, ו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: