העיסוק בגאומטרייה החל באלף ה-3 לפסה"נ בעיקר בארם נהרַיִם, היא עירק של היום, וכן במצרים. העיסוק בגאומטרייה התפתח ביותר ביוון ובעולם ההלניסטי, ומקור המילה גאומטרייה ביוונית. המילה מורכבת משתי מילים – גאו = אדמה, מטרייה = למדוד. כלומר למדוד אדמה.
עם חידוש הדיבור העברי בארץ חיפשו שם חלופי לגאומטרייה, והוצע לקרוא לה הנדסה. ההצעה התקבלה, וכך נקרא שם המקצוע בבתי ספר, אבל בהמשך הוחלט להפסיק להשתמש באותו שם בגלל כפל המשמעות וכך נוצר בידול. גאומטרייה = ענף במתמטיקה העוסק בחקר צורות ומבנים; הנדסה = יישׂום הישׂגי המדע והטכנולוגיה, כלומר מקצוע העוסק בתכנון מדעי, בשרטוט, בייצור, בבנייה ובהפעלה של מבנים ומכונות בעזרת שימוש מעשי במתמטיקה ובמדעי הטבע.
מקור השם הנדסה הוא בפרס, שם כונתה תורת המדידה אַנְדָּאזָה. השם עבר לערבית בצורה הנדסה, ומן הערבית הגיע לעברית בתקופת ימי הביניים. גם את השם מְהַנְדֵּס קיבלנו מן הערבית (מֻהַנְדִּס).
נוסף על המשמעות של מהנדס – אדם העוסק במקצוע ההנדסה – בסלנג של היום מהנדס משמש במובן של מי שמוביל ומַטה אחרים לפעולה או להתנהגות הרצויה לו עצמו, כגון "הוא כל הזמןמהנדס לי את החיים", וכן בעוד מובנים (ראו בלקסיקון הסלנג העברי והצבאי בערך "להנדס", שם מובאות גם דוגמות).
למילון מונחים בתחום הגאומטרייה – לחצו כאן.
כתיבת תגובה