גלגולה של מם

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי – האם הכוונה שהשכלתי יותר ממי שלימד אותי או שהשכלתי בגללם? על המשמעויות השונות של המ"ם העברית.

https://www.freepik.com/free-vector/educational-future-concept_776917.htm#term=education&page=1&position=25

אחת מאותיות השימוש הנפוצות, היא האות מ'. אולם, השימוש של האות מ' במילה, אינו חד משמעי. לעיתים עשויה המ' לשמש מ' היתרון, ולעיתים מ' במשמעות 'מתוך'. למשל במשפט: 'ראובן חכם משמעון', האם כוונת הדברים שראובן חכם יותר משמעון, או שמא ראובן חכם, כיון שלמד בבית מדרשו של שמעון, ושמעון אינו אלא רבו.

נראה שמשמעות מ' היתרון היא דווקא על פי פשוטו של מקרא, ואילו מ' במשמעות 'מתוך' היא על דרך הדרש. הבה נמחיש את דברינו, ונפתח תחילה בסימן ברכה, על עם ישראל נאמר בכתוב: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז, יד). מחד גיסא, ניתן לומר יותר מכל העמים, אולם מאידך גיסא, אפשר שמשמעות הכתוב לומר מפי כל העמים (רבינו בחיי). ההוראה ההלכתית הנלמדת מפסוק זה, שאם בירך אדם שאינו יהודי את ישראל, יש לענות אחריו אמן (תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ח דף יב, טור ג/ה"ו).

מהפסוק: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי" (תהלים קיט, צט), למדו חכמים במשנה, שהלומד מכל אדם ראוי להיקרא בשם 'חכם'. "איזהו חכם הלומד מכל אדם" (אבות פ"ד מ"א). לדבריהם, האות מ' במילה 'מכל' שבפסוק, משמשת במובן 'מתוך' – מתוך חכמתם, קושיותיהם ותירוציהם, של כל הסובבים את האדם, למקטנם ועד גדולם, מעשיר האדם את עולמו, ומכולם ראוי לקחת מוסר (רד"ק). אולם עשויה המ' לשמש גם כמ' היתרון – יותר השכלתי מכל מלמדי (ראב"ע).

גם הפסוק הבא בספר תהילים: "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן" (תהלים קיט, ק). האם המ' במילה 'מזקנים', משמעה מתוך או מ' היתרון? מפרשי המקרא, שכללי הלשון והדקדוק היוו נר לרגלם, פירשו במשמעות מ' היתרון, כלומר, יותר מהזקנים (ראב"ע). ואילו במדרש, שם מתוארת דמותו של מרדכי שלמד מחכמתם של יעקב אבינו ומדניאל, המ' משמשת במשמעות 'מתוך' (ב"ר (וילנא) פרשת לך לך פרשה לט סימן יב). 'מזקנים אתבונן'.

בדרך זו, יש לבאר את הפסוקים הבאים: "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ" (איוב מב, יב), וכן: "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קהלת ז, ח). לאור המדרש, ניתן לבאר על דרך הפשט, שהאחרית טובה יותר מאשר הראשית. אך ר' עקיבא בא ולימד, שהאחרית טובה בזכות הראשית. כך לשון המדרש: "…  וה' ברך אחרית איוב מראשיתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו… טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשיתו" (קהלת רבה פרשה ז).

כאשר עמד יהודה על טעותו והבין מתוך הסימנים ששלחה לו תמר שאין היא מעוברת אלא ממנו, אמר יהודה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח, כו). יש מרבותינו שפירשו שהמילה 'מִמֶּנִּי'  משמעה יותר ממני, כיון שחייבתי אותה בשריפה והיא איננה מחויבת בשריפה כי היא מעוברת ממני (רד"ק), או מכיון שהמתינה לשֵלה יבמהּ, עד העת שיהיה ראוי לייבום, והוא לא נתתיה לו (רשב"ם ורמב"ן). לעומת הסבורים שהמילה 'מִמֶּנִּי' משמעה שהיא מעוברת ממני (רש"י ואונקלוס).

נחתום את דברינו שוב ממסכת אבות. אמרו חכמים: "דע מה למעלה ממך" (פ"ב מ"א). המ' במילה 'ממך', עשויה לשמש בהוראה של יותר ממך. כפי שאכן מובן מהמשך דברי המשנה: "עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין". כלומר, האדם מושגח על ידי הבורא, ועתיד ליתן דין וחשבון על מעשיו. אולם בסוד הדברים ניתן לבאר: "מה שהוא למעלה, הכל 'ממך', ממה שאתה עושה למטה כן חקוק למעלה" (קדושת לוי, ויקרא פרשת מצורע). 'מעשיו של האדם, הם שקובעים את סדר היום בשמיים'. הדבר מלמד על גדלותו של האדם ועוצמתו, אך גם על גודל אחריותו, על עצמו, על סביבתו, ועל העולם כולו, ככתוב: "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז). מאחר שאין גשמות העולם מעכבת הופעת כבוד ה', ו"מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), לכן כל גילוי אור אלקי בעולם, הוא פרי ותוצאה של מעשי האדם, "דע מה למעלה, ממך" (אלשיך דניאל ב, כב).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: