על הפרשת הקרחונים, פשרה בבית דין, מים פושרים, ופשר הדבר, ואיך כל אלה קשורים לפתרון חלומות. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
https://www.freepik.com/free-vector/hand-drawn-dream-catcher-background_895968.htm#term=dream&page=1&position=23
עם רדת השלג הכבד, העולם כאילו נעצר ועומד מלכת. מעטה לבן שנפרס על פני המרחבים, גורם לעולם החי והצומח, להסתגר בתוך עצמו, ולהזדקק למאגרי המזון שצבר בחודשי הקיץ. לעת הפשרת השלגים, חוזר אט אט הטבע למסלולו ותנועתו. הפשרת השלגים היא שלב מעבר בין הקרח והמים. לכן, באופן מושאל, ההסכמה בדרכי שלום שבין תובע ונתבע, נקראת 'פשרה', שמשמעה מיצוע, והמים הבינוניים שאינם חמים ואינם קרים נקראים 'פושרין' (פירוש המשנה לרמב"ם כתובות פ"י, מ"ה). גם בארמית, תרגומה של המילה 'נמס' הוא 'פשר' (אונקלוס שמות טז, כא). כך גם מקום שיפוע הנהר ע"י הפשרת שלגים נקרא בתלמוד 'פישרא' (רש"י קידושין עג ע"ב).
לאור האמור, מה משמעות המילה 'פשר' בפסוק: "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר" (קהלת ח, א)?
מחד גיסא, על דרך הדרש, משמעו מלשון 'פשרה', כמשה שעשה פשרה בין ישראל לאביהם שבשמיים (רש"י). אולם, על פי פשוטו של מקרא, ניתן לבאר כפי שנתבאר הפסוק: "… פְשַׁר חֶלְמָא" וגו' (דניאל ד, ג), שמשמעו פתר חלום, ואם כן, 'פֵּשֶׁר' משמעו 'פתרון'. החילוף בין האות ת' לאות ש', בין הארמית ללשון הקודש מצוי מאוד. כדוגמת: המילה 'תלתן', צמח שנקרא על שם שלוש עליו, שבר לעומת תבר הארמית, והמילה שור לעומת תור הארמית. ייתכן שבכך ניתן להבין מדוע משמעות פשר הוא פתר. אפשר שהמילה 'פשר', נגזרת אף היא ממשמעות של הפשרת השלגים. כל עת שהחידה או הקושי בעינם עומדים, דומה הדבר לשלב הקיפאון המושלג. ואילו ה'פשר', פתרון החידה או החלום, הריהו כעין הפשרת השלגים, שעשוי להביא גם ברכה לעולם.
כתיבת תגובה