כמה משמעויות אתם מכירים למילה "צפירה"? פה תמצאו לפחות שלוש. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
https://www.freepik.com/free-photo/airbag-and-honk_1180914.htm#term=honk&page=1&position=1
חלומו של כל אדם, להקיץ משנתו העריבה לקול צפצוף הצפרים. על רקע מנהגם של הציפורים לצפצף בבוקר, נקראת המילה 'בוקר' בלשון הארמית בשם 'צפרא'. כך כתב הרמב"ן (ויקרא יד, ד).
אמרנו שהמילה 'צפרא' היא מהארמית, אך מצאנו אותה גם בתנ"ך, למשל "בָּאָה הַצְּפִירָה" (יחזקאל ז, ז). השם 'הצפירה', שימש גם לעיתון העברי הראשון שיצא בפולין, כנראה בשל היותו עיתון בוקר. השם 'צפירה', שימש גם כצורה של פועל. למשל: "מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד" (שופטים ז, ג), כלומר, ישכים בבוקר, והשם במקרה זה הפך לפועל. כך מצאנו שמות נוספים שהפכו לפועל, למשל: "בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם" (תהלים קמד, ו). כאשר יופיע בתנ"ך הפעל הנגזר מהשם, עם השם, נועד הדבר לחזק ולהדגיש את העניין, כך כתב ר' דוד קמחי (רד"ק שם).
כמילים רבות בעברית, גם למילה 'צפירה' משמעויות שונות, אך אפשר שלהם מקור אחד. מלבד 'בוקר', יש למילה 'צפירה' משמעות של 'סיבוב' (רד"ק יחזקאל, שם). ייתכן בשל התנועה של סיבוב המאורות, וזריחת השמש על הארץ. המילה 'צפירה' מופיעה בתנ"ך גם במשמעות של מצנפת הראש, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי, וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ" (ישעיהו כח, ה). כמו שהובא ברד"ק: "וצפירה הוא ענין סבוב, לפיכך נקראה העטרה או מצנפת הראש צפירה, לפי שהיא סביב הראש".
אני מתאר שמבין הקוראים, יהיה מי שישאל, ומה בדבר 'צפיר עיזים', האם 'צפיר העיזים' שייך למשפחה המרתקת של הצפרים?
ותשובתי, ובכן, מסתבר שכן. 'צפיר' הוא תרגומו הארמי של שעיר עיזים, כפי שתרגם אונקלוס (בראשית לז, לא). האזכור היחיד שבו נזכר ה'צפיר' בלשון הקודש, במשמעות שעיר, הובאה בספר דניאל: "וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים" (ח, ה). ספר דניאל עצמו מורכב משתי הלשונות, לשון הקודש והארמית. לכן, לא ייפלא שרק בספר זה המילה 'צפיר' משמשת בפסוק שהובא בלשון הקודש. המילה 'שעיר' בתנ"ך משמשת גם במשמעות של שד, "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם" (ויקרא יז, ז). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהשדים, שנקראו בשם 'שדים', משום ששוכנים במקום שדוד וחרב, מתגלים ונראים בדמות שעירים (רבנו בחיי). אך כנראה, אין מדובר על שדים סתם, אלא על שדים שפועלים דווקא ביום. לכן נקראו שדים של בוקר בשם: 'צפרירים', שדים של 'צפרא'. ראייה לדברי נמצא בספר תהילים. הפסוק "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה" (קכא, ו), תרגמו יונתן: "יימם כד שליט שמשא, לא ימחונך צפרירי", כלומר לא יכו אותך השדים. ר' נתן מרומי, בעל ספר 'הערוך' (ערך צפר) ביאר, ש'צפרירי' הם שדים של בוקר, כאשר השמש מאירה ברקיע השמיים (וראה תרגום יונתן ויקרא ט, ג).
הישוב ציפורי בגליל התחתון, ששוכן בסמוך לישוב הושעיא, שימש גם כאחת מתחנותיה הקדומות של הסנהדרין, לאחר חורבן הבית השני. השם ציפורי, ניתן ליישוב על שום מה? על שום שממוקם בראש ההר כציפור (תלמוד בבלי מגילה ו ע"א). בכל אופן, כנראה לא בגלל מיני צפרירים…
ואחרון חביב, המילה צפירה, בלשון בת ימינו, במשמעות של קול שריקה ממושכת, לשם הודעה או אזהרה, כגון: צפירת מכוניות, צפירת זיכרון, ועוד.
אני כבר רואה בעיני רוחי מהירי קולמוס, שהופכים את המשמעויות השונות לכתב חידה: "מעשה בצפור בצפרא, שצפרה לצפיר בציפורי, וצפירה לראשו". התוכלו קוראים חביבים, לגלות את פשר החידה?
כתיבת תגובה