האם יש קשר בין קפד ראשו, קיפוד ולהקפיד? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
בתלמוד (בבלי תענית כ ע"ב) הובא מעשה אודות חכם שהאריך ימים. באו תלמידיו ושאלה בפיהם. ילמדנו רבנו, גלה נא את סודך, מהו הדבר שבעבורו זכית לאריכות ימים כה מופלגת. החכם מנה בפני תלמידיו כמה דברים שנזהר בהם, שהראשון שבהם: "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי". מסתבר שיש דברים שבעטיים עשוי האדם להקפיד ולהעיר, אך אותו חכם שמן הסתם ראה את חסרונותיהם של הסובבים אותו, העדיף שלא להקפיד. ההערות הפכו להארות מאירות, ודבריו נשקלו בפלס התבונה והדעת, ולא בפרץ רגשות בלתי נשלט.
לעיתים הניסיון הגדול לסבלנות ולסובלנות נדרשת מהאדם דווקא ביחס לקרוביו, וביותר מכולם לאנשי ביתו, כאשר עלול האדם לחוש ש"אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתֽוֹ" (מיכה ז, ו).
אפשר שהמילה להקפיד שהובאה בספרות חכמים ז"ל, מקורה במילה המקראית קפדתי, כגון: "קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי" (ישעיהו לח, יב), שמשמעה השחתה והכרתה (רש"י). לפני שנים שודרה ברדיו תכנית חידונים ב'קול ישראל' בשם 'קפד ראשו'. במסגרתה נתבקשו המאזינים להוריד את האות הראשונה של המילה, ולהגיע למילה אחרת בעלת משמעות שונה. גם במקרה זה הושפע שם החידון מההוראה המקראית.
מכאן למילה קיפוד. המילה קיפוד הובאה במקרא: "וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם" (ישעיהו יד, כג). אף שלקיפוד המקראי יש כמה משמעויות בפרשנות המסורתית, ייתכן שהקיפוד המצוי בימינו, שהוא יונק קוצני, זכה לשם זה על הקוצניות שאופפת אותו. כך האדם הקפדן שמגלה יחס עוין וקוצני לסביבתו, דומה לקיפוד שמתכנס לתוך עצמו ומפנה את קוציו לזולתו.
בתלמוד הובא מעשה נוסף אודות שניים שהתערבו ביניהם, האם ניתן להוציא את הלל הזקן מגדרו ולהפר את שלוותו. לאחר שניסה האחד בכל כוחו להוציא את הלל מכליו ללא הצלחה, ובכך הפסיד ממון רב, סיים התלמוד את המעשה במילים: "והלל לא יקפיד" (בבלי שבת לא ע"א). לאמר, אף שאדם מן השורה עשוי לצאת מגדרו, להקפיד ולכעוס בתנאי לחץ ומתח, 'הלל לא יקפיד'.
כתיבת תגובה