על הקשר בין המילים האלה: מסוק, הסקה לחימום והסקת מסקנות. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
לעיתים פוגש אדם במילים קצרות ועוצמתיות, גבוהות ועמוקות כאחת, שמותירות רושם עז, ומחייבות עומק והתבוננות. במיוחד כאשר יוצאות מפי אישיות כבירה מענקי הרוח, כמו הרב קוק. דוגמא לדבר במילות השיר:
בֶּן אָדָם,
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה,
כִּי כֹּחַ עַז לְךָ,
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אַל תְּכַחֵשׁ בָּם
פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ,
דְּרוֹשׁ אוֹתָם –
וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד
(הרב קוק, ספר אורות הקודש א, סה)
דרכו של האדם בחייו, זרועה קוצים, קשיים והתמודדויות, שעלולים לכלוא את רוחו של האדם ותנופת חייו. הרב קוק בשירו, מבקש לחשוף בפני האדם את העוצמה הגלומה בו, בנפשו ברוחו, ובכישרונותיו שנתברך בהם על ידי האל. אל לו לאדם לחשוש לעלות במעלה חייו. דמיונותיו של האדם וחששותיו, חוסמים את האדם, וכובלים את ידיו. על האדם להאמין ביכולתו להגביה עוף, ולו רק יחפוץ באמת, ויהיה בן חורין מחולשותיו, ימצא עוז בנפשו לעלות מעלה מעלה.
כמו יונה הנביא שביקש לברוח מקול הנבואה, ומצא את קרבת ה' בבטן אוניה, ובכרסו של דג במצולות הים, כך אמר דוד בתהילותיו: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קלט, ז-י). המילה 'אֶסַּק' ששורשה נס"ק, משמעה עלייה. גם בארמית 'סק' פירושו עלה, כמובא בספר דניאל, כאשר הועלה דניאל מגוב האריות: "וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא, וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא" (דניאל ו, כד).
המילה מסוק, שנבחרה כתחליף עברי בסוף שנות ה-50 להליקופטר, נקראה על שם העלייה שעולה המסוק מן הקרקע.
המילים הסקה והיסק נקראו על שם שהאש דרכה לעלות למעלה, אולם בעוד שבדברי חכמים המילה היסק נכתבה בס', במקרא נכתבה המילה בשׂין, כגון: "וְאֵשׁ נִשְּׂקָה" (תהלים עח, כא), וכן: "וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק" (ישעיהו מד, טו).
מכאן להסקת מסקנות. לאחר שמעיין אדם בדבר ומתבונן בו, מנתח את הנתונים ומעבד אותם, בכוחו להסיק מסקנה, כלומר, לאתר את המידע החדש שעולה ומתבקש מניתוח הנתונים.
כתיבת תגובה