שתי וערב ובוקר

מי היו בניו של האדם הראשון? לפי המסופר בספר בראשית היו בניו קין והבל. אך לאחר מותו של הבל נולד לאדם בן נוסף ושמו שת: "וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן" (בראשית ד, כה).

לפי המדרש, נזרקה נבואה חוה בקוראה לבנה בשם שת, לפי "שממנו הושתת העולם". המילה שת משמעה יסוד ובסיס. בן זה שנולד לאדם וחוה היווה את היסוד לעולם לאחר מותו של הבל, שלא הניח בן אחריו, וגם מקין ומזרעו לא נותר זכר לאחר המבול (חזקוני).

אבן השתיה בלב הר הבית שבירושלים נקראה בשם זה, לא משום שהותקנו שם ברזים של שתייה קלה, אלא היות שמשם על פי המסורת נוסד העולם. ממש כשם שהעובר במעי אמו ניזון באמצעות הטבור: "לְפִיכָךְ נִקְרֵאת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּשָּׁם הוּא טַבּוּר הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם נִמְתְּחָה כָּל הָאָרֶץ" (פרקי דרבי אליעזר פרק לה). כך גם השיתין של המזבח, הם היסודות של המזבח במקדש שיורדות עד לתהום (תלמוד בבלי סוכה מט ע"א).

לעומת זאת, המילה שת משמשת גם במובן של העגבות, שהם העכוז או האחוריים, למשל בפסוק: "עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת" (ישעיהו כ, ד). שם זה ניתן על שהעגבות הם יסוד בגוף האדם (מצודת ציון).

אריגת בד היא מעשה שתי וערב, חוטי השתי הם חוטים שמשמשים יסוד האריגה שנקראים שתי, ובהם שזורים חוטי הערב, שמתערבים בחוטי השתי. אם בחוטי הערב עסקינן, הרי שגם הלילה נקרא ערב משום שהצורות נראות בו מעורבות. בשעות החשיכה סבור האדם לתומו שרואה את חברו לפניו ואינו אלא עמוד. לעומת הבוקר שבו בידו של האדם לבקר ולהבחין בין הצורות השונות (ראב"ע בראשית א, ה). כך גם הצהרים נקראים על שם האור, כפי שגם שמן הזית נקרא בכתוב יצהר: "אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙" (מל"ב יח, לב), על שום שהשמן משמש לאורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: