"אתה לומד לשון?! מה תעשה עם זה?" – הינה כל אפשרויות התעסוקה

לא, לא רק מורה ללשון. יש עוד דברים רבים ומפתיעים שבהם יכול לעבוד מי שלמד לשון. הכנתי לכם מדריך מיוחד ומקיף לכל המשרות האפשריות בתחום לימודי הלשון, והכולל את דרישות הקבלה וגם אם אפשר לעבוד מן הבית.

ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ט בעיצומה, הימים הפתוחים מחכים רק לכם, וזה הרגע להציג בפניכם את כל האפשרויות לעבודה בתחום העברית.

חלק מהאפשרויות כאן מתאימות לבעלי תואר ראשון בלשון, חלק לבעלי תואר שני, חלק רק לבעלי דוקטורט, חלק לבעלי תעודת הוראה וחלק לבעלי תעודת עריכה. כך או כך, זו הפעם הראשונה שכל המשרות האפשריות בתחום הלשון ושות' מאוגדות במקום אחד ומציגות את המידע על העבודה, את הדרישות לקבלה ועוד פרטים חשובים כמו אם המשרה מתאימה לעבודה מן הבית.


Designed by Freepik

מורה ללשון

העבודות המרכזיות הן:

  1. מורה בבית ספר (והעבודה הנלווית: מורה פרטי)
  2. מורה במכון להשלמת בגרויות, בקורס פסיכומטרי או במכינה
  3. מורה באולפן

מורה בבית ספר – מעין "ברירת המחדל" של רוב הלומדים לשון, והאפשרות הראשונה שעולה בתשובה לשאלה שבכותרת "אתה לומד לשון?! מה כבר תעשה עם זה?". כידוע וכמפורסם, מורה בבית ספר עסוק גם בשיעורים פרטיים כי מקצוע הלשון נמצא במקום השלישי של השיעורים הפרטיים המבוקשים ביותר.

דרישות: תואר ראשון בלשון ותעודת הוראה. לצערי, אין חובה ללמוד עריכת לשון.

מורה במכון להשלמת בגרויות, בקורס פסיכומטרי או במכינה – יש כאן שלושה דברים שונים, אבל המשותף להם הוא ההכנה לקראת העולם האקדמי – בין המדובר בקורס לבגרות בלשון בין המדובר בקורס פסיכומטרי ובין המדובר במכינה (קורס כתיבה אקדמית) לקראת האוניברסיטה או המכללה.

דרישות: מכון להשלמת בגרויות או לשיפורן – בדרך כלל נדרש תואר ראשון בלשון.
הכנה לפסיכומטרי – 
בדרך כלל נדרש ציון גבוה בפסיכומטרי (ולעיתים מבקשים גם ניסיון בהגשה לבגרות).
מכינה – בדרך כלל תואר שני בלשון, רצוי ניסיון בהוראה (אין חובת תעודת הוראה).

כאן גם אציין עוד תפקיד – בודק חיבור פסיכומטרי. מדובר במעריך של חלק החיבור בפסיכומטרי. העבודה מטעם מאל"ו – המרכז ארצי לבחינות והערכה. העבודה מהבית (נכנסים לתוכנה מסוימת). דרישות הקבלה אינן ידועות לי.

מורה באולפן לעולים חדשים – יש אולפן מטעם המדינה (האולפנים של משרד העלייה והקליטה), יש אולפן מטעם אוניברסיטת תל אביב וכדומה, ויש אולפנים פרטיים (כמו אולפן אור ואולפן בית). יש אולפנים שבהם לומדים לא רק עולים חדשים אלא גם תיירים ודיפלומטים כמו אולפן "עקיבא" ו"אולפן רעננה", או שלומדים בהם עובדים זרים כמו אולפן "גורדון" בתל אביב.

דרישות: מצד אחד יש מקומות שאינם מבקשים תעודת הוראה, ומצד שני יש מקומות שמבקשים ניסיון בהוראת עברית כשפה שנייה (תחום דעת המתפתח בימים אלו בארץ).


Designed by Freepik

מרצה ללשון

העבודות בתחום הן:

  1. מרצה באוניברסיטה או במכללה
  2. מרצה במסגרת לימודי תעודה
  3. מרצה בקורסי השתלמות

מרצה באוניברסיטה או במכללה במסגרת לימודי תואר – בשנים האחרונות קשה מאוד לקבל תקן (ולא כל שכן קביעות) בעולם האקדמי, וכמו כן חלה ירידה במספר הנרשמים לחוגי מדעי הרוח (במילים אחרות ובלי לייאש אתכם: אל תבנו על זה :-)).

גם בעולם האקדמי יש תעשיית שיעורים פרטיים, ואולם במקצוע הלשון כמעט שאין ביקוש למרצה פרטי.

דרישות: כיוון שבעולם האקדמי המרצה הוא בעיקרו איש מחקר ולא מורה, באוניברסיטאות ובמכללות נדרש שהמרצה בחוג ללשון יהיה לכל הפחות דוקטור או בתהליך מסלול הדוקטורט.

מרצה במסגרת לימודי תעודה – מרצה ללומדים עריכת לשון. מדובר בתעודה חיצונית שאינה תואר.

דרישות: המרצה אינו נדרש בהכרח להיות בעל תואר דוקטור אלא לכל הפחות בעל תואר שני. לא אחת יש מרצים לעריכה שאינם בעלי תואר אלא הם מומחים בתחומם.

מרצה בקורסי השתלמות – מדובר ביוזמה של מכון לפיתוח מקצועי (כמו מכללת ליאן) או של אדם פרטי, ובה בונים קורס ומציעים אותו לגורם כלשהו (גורם  ממשלתי או גורם פרטי).

דרישות: כיוון שמדובר בקורס בבנייה עצמית של המכון או של האדם, קשה לקבוע מסמרות בדרישות. הגיוני שחברה מסוימת שבוחרת להשקיע כסף במרצה כדי לפתח את עובדיה, תִרצה שהמרצה יהיה בקיא בתחומו ולכן סביר להניח שהיא תבקש ממנו תעודות או תארים מתאימים, לפי ראות עיניה ולפי צרכיה.


עובד האקדמיה ללשון העברית

באקדמיה ללשון יש כמה תחומי פעילות (כמו מפעל המילון ההיסטורי, עבודה במזכירות המדעית, מענה לשאלות הציבור).

ברוב מוחלט של המקרים הדרישה היא להיות במסלול של דוקטורט לכל הפחות, אלא אם כן אתם אנשים מבריקים מאוד מאוד מאוד.


טעות הקלדה

מַגִּיהַּ

תפקידו העיקרי של המגיה הוא "טכני" ולא "יצירתי": לוודא שאין שגיאות הקלדה (אותיות שהתהפכו כמו "ההעצה" במקום "ההצעה"), שאין מילה שחוזרת פעמיים ברצף ברצף, שהטקסט נאמן לכללי הכתיב חסר הנקוד (תוספת או השמטה של יו"דים וּוי"וים), שהפיסוק תקין. מבחינת המגיה, הטקסט נתון ואין זמן להתעסק בניסוחים חדשים של המשפטים, וכמו כן הגדרת המשרה כמגיה מעידה שהמעסיק אינו מצפה ממנו לעשות זאת.

דרישות: לא תמיד מבקשים תעודת עריכת לשון.

הערה: במקומות רבים העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית.


מנקד

מנקדים בעיקר ספרי ילדים ושירים בספרי שירה.

העבודה יכולה להיות בהוצאת ספרים (הוצאות שמוציאות ספרי שירה או ספרי ילדים) או בהסכם ישיר עם המחבר, בעיקר כשמדובר בהוצאה פרטית של הספר (ספר ילדים או ספר שירה).

דרישות: בהוצאות המסודרות יבקשו תואר ראשון בלשון וכנראה גם ניסיון בניקוד. בהסכם ישיר עם המחבר אני מניח שכנ"ל. בשני המקרים נדרש ידע רב בניקוד ובקיאות בכללי הניקוד.

הערה: בדרך כלל העבודה מהבית.


עורך לשון 

עיתונים, ירחונים – ידיעות אחרונות, ישראל היום, הארץ, בשבע, מקור ראשון, לאישה, את, נשים, עיניים, אותיות, סגולה וכדומה. בדרך כלל מעסיקים מגיה ולא עורך לשון בגלל חוסר הזמן (העבודה תחת לחץ זמן ושעת נעילה [דד-ליין]).

דרישות: תעודת עריכת לשון. יבקשו ניסיון אבל הוא אינו חובה ממש.

הערה: במקומות רבים העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית.

זמני העבודה: בעיתונים יומיים העבודה בעיקר משעות הצהריים-אחה"צ עד הלילה. בעיתוני סוף השבוע ובמקומונים העבודה מתרכזת בימים שלישי ורביעי משעות הצהריים-אחה"צ עד הלילה, וביום רביעי (מועד סגירת העיתון) עד מאוחר בלילה. בירחונים וכדומה יש פחות לחץ והשעות נוחות יותר לעומת עיתון.

אתרי אינטרנט – רוב האתרים אינם מעסיקים עורך לשון וזאת בשל כמה סיבות עיקריות:

  • מהירות – התוכן באתרים עולה במהירות, בזמן אמת, ואין זמן לערוך אותו, ובעיקר באתרי חדשות ש"פרסום ראשון" הוא לחם חוקם
  • כמות תוכן – האתרים מתעדכנים תדיר יותר מהעיתונים ולכן יש בהם הרבה יותר תוכן וקשה להתמודד עם הכמות הזו
  • דיגיטציה – בניגוד לעיתון שאי אפשר לשנות דבר לאחר הדפסתו וה"פדיחה" נשארת לעולמים, במדיה הדיגיטלית אפשר לתקן מיד כל שגיאה
  • נחיתות – בתחילה נתפסה המדיה הדיגיטלית כנחותה מהמדיה הכתובה, ולכן לא השקיעו בה באותה המידה שהשקיעו במדיה המודפסת
  • כסף – אף על פי שחל מהפך והיום המדיה הדיגיטלית שולטתתתתת והיא הפכה למדיה העיקרית, עדיין הכסף הגדול נמצא במדיה המודפסת. אתרי האינטרנט החדשותיים עדיין מתקשים ליצור מודלים כלכליים רווחיים, ויעיד על כך המעבר של אתרי אינטרנט מספקי תוכן חינם לספקי תוכן למנויים בלבד, כמו שקרה באתר הארץ.

כתבי עת – קתדרה, בית מקרא, תרביץ, לשוננו, העברית וכדומה. בשל "הניחוח היוקרתי" הנלווה לשם "כתב עת" מקפידים שם הקפדה יתרה על העברית.

דרישות: תעודת עריכת לשון, ובדרך כלל גם ניסיון.

הערה: במקומות רבים העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית.

עבודות אקדמיות, מאמרים – תזה (עבודת גמר לתואר שני), דוקטורט, מאמרים לשיפוט וכדומה. בשנים האחרונות יש מודעוּת רבה יותר לצורך בעורך לשון בכתיבת עבודות אקדמיות. הסיבה לכך היא הירידה באיכות הכתיבה של הסטודנטים וברמת הידע שלהם בלשון. ידוע כי חבר השופטים (הלקטורים) שבודק עבודות אקדמיות יכול להחזיר את העבודה למקְצה שיפורים בגלל בעיות לשון וניסוח. הינה ציטוט מתוך כללי הכתיבה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב: "יש להקפיד על הגהה מעמיקה ומלאה של החיבור במספר מישורים במהלך הכתיבה, ובעיקר בסיומה: העריכה הלוגית, העריכה הלשונית-תחבירית, והגהה טכנית למניעת טעויות דפוס. עבודה שמכילה טעויות רבות, מעידה על זלזול ורישול".

דרישות: תעודת עריכת לשון וניסיון בתחום.

ספרים – בעיקר בהוצאות הגדולות שבהן מוציאים ספרי פרוזה, עיון וכדומה. בחלק מההוצאות הקטנות (בעיקר אלה ש"אינן איכותיות") נראה שפחות מקפידים להעסיק עורך לשון כדי לחסוך בעלויות. גם בתופעה החדשה יחסית של הוצאת ספרי ביוגרפיות אישית, כגון ספר משפחתי המספר את קורותיו של ראש המשפחה, מקובל פחות להעסיק עורך לשון.

דרישות: תעודת עריכת לשון וניסיון בתחום.

הערה: במקומות רבים העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית.

לחצו להגדלה ותצאו את השיבוש

כתוביות בטלוויזיה או בסרטי קולנוע – דורי מדיה אות, טרנס טייטלס, אולפני אלרום וכדומה.

יש שני מופעים לכתוביות:

  1. כתוביות תרגום משפה זרה לכתוביות בעברית
  2. כתוביות בעברית ללקויי שמיעה

כתוביות תרגום משפה זרה לכתוביות בעברית – יש מתרגם שמתרגם מהשפה הזרה לעברית, ובתום עבודתו עורך הלשון עובר על הנוסח המתורגם (לעיתים זה אותו האדם).

כתוביות בעברית ללְקוּיֵי שמיעה – כאן הדובר מדבר בעברית ומופיעות כתוביות בעברית לטובת לְקוּיֵי השמיעה. התהליך פה שונה מהקודם: יש מְתַכְתֵב (מתמלל) שמעלה על הכתב את הדברים של הדובר, ואחר כך עורך הלשון עורך עריכה מזערית את הדברים. העריכה מזערית כי הדובר מדבר בעברית ואי אפשר לשנות ניסוחים ולערוך את דבריו יתר על המידה, למעט מקרים מסוימים מאוד. כאן העבודה קשורה יותר לכללי הכתיב חסר הניקוד ולכללי הפיסוק.

דרישות: תעודת עריכת לשון, ובדרך כלל גם ניסיון. לא כל חברות הכתוביות מעסיקות עורך לשון.

הערה: העבודה מתאימה כמשׂרה מהבית.


יועץ לשון

רדיו – ייעוץ לשון בפרסומות ובחדשות.

אלה הערוצים שיש בהם ייעוץ לשון:

  1. הרדיו הממלכתי
  2. גל"צ
  3. הרדיו האזורי

הרדיו הממלכתי – תאגיד השידור הציבורי: רשת ב, רשת ג, כאן תרבות, כאן מורשת וכדומה.

גלצ – גלצ וגלגלצ.

הרדיו האזורי – כגון רדיו ללא הפסקה, רדיו תל אביב, רדיוס, רדיו לב המדינה, קול ברמה, רדיו קול חי, רדיו גלי ישראל, רדיו צפון.

בכל הערוצים הנ"ל כל פרסומת עוברת ייעוץ לשון. ברדיו הממלכתי ובגלצ החדשות מוקפדות יותר בגלל מעמדן הרשמי. הרדיו האזורי משדר חדשות או מערוץ 10 או מ-ynet – בחדשות 10 אין ייעוץ לשון ברוב המהדורות, וב-ynet אין ייעוץ לשון כלל.

דרישות: תעודת עריכת לשון, ובדרך כלל גם ניסיון בייעוץ לשון.

הערה: בחלק מהמקומות העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית (ברוב השעות).

Designed by Freepik

טלוויזיה – פרסומות, חסויות, קדימונים, חדשות, תסריטים.

ואלה הערוצים שיש בהם ייעוץ לשון:

  1. הטלוויזיה הממלכתית: חדשות כאן 11
  2. הטלוויזיה המסחרית: קשת 12, רשת 13, החדשות (לשעבר: חדשות 2), ערוץ 10 וחדשות 10
  3. הטלוויזיה החינוכית

הטלוויזיה הממלכתית: יש ייעוץ לשון לחסויות ולחדשות.

הטלוויזיה המסחרית: יש ייעוץ לשון לפרסומות, לקדימונים ולחדשות.

הטלוויזיה החינוכית: יש ייעוץ לשון לחסויות, לקדימונים ולרוב התוכניות המתוסרטות (בעיקר בהפקות פנים של החינוכית).

בשאר ערוצי הטלוויזיה – אין ייעוץ לשון כלל.

דרישות: תעודת עריכת לשון, ובדרך כלל גם ניסיון בייעוץ לשון.

הערה: בחלק מהמקומות העבודה מתאימה גם כמשׂרה מהבית.

משרד פרסום – חלק ממשרדי הפרסום פונים ליועץ לשון שילווה את הצילומים של הפרסומת. יועץ הלשון נמצא על "סט" הצילומים ותפקידו להשגיח שהשחקנים הוגים את המילים לפי התקן.

סדרות וסרטים  – הכוונה לסדרות או סרטים מדובבים. הדיבוב נועד בעיקר לילדים (בחו"ל מדבבים גם למבוגרים ואולם בארץ רק לילדים), ולכן מקובל להקפיד על שפה תקנית.

סדרות – בטלוויזיה החינוכית (כנ"ל) יש הקפדה יתרה על העניין, וגם בערוץ הופ! משתדלים להקפיד. בדר"כ יועץ הלשון אינו עובד של הערוץ עצמו ואינו שכיר בחברת ההפקה שמפיקה את הדיבוב אלא הוא עצמאי, ואולם במקרים מסוימים יש יועץ לשון שכיר של חברת ההפקה (ככל הידוע לי ככה נוהגים באולפני וידאו פילם).

סרטים – בסרטים של דיסני, למשל, מקפידים יותר על העניין, ובסרטים אחרים פחות. הדבר תלוי בחברה ההפקה שמפיקה את הסרט ועד כמה ייעוץ הלשון חשוב לה. גם כאן יועץ הלשון הוא יועץ חיצוני לחברת ההפקה.

הֶסכֵּתִים (פודקאסט) – מדובר במדיה שעדיין בחיתוליה, ובעיקר בישראל. ככל הידוע לי אין יועץ לשון בהסכתים המתוסרטים, והופתעתי לגלות שבהסכת עושים היסטוריה עם רן לוי יש יועצת לשון ("אבל אני זה שלא תמיד מקפיד על מה שהיא מסמנת לי", אמר לי בחיוך רן לוי).

תיאטרון – מחזות והצגות.

בעולם התיאטרון מכנים את האדם המומחה לעברית "מדריך טקסט". הוא מגיע לקריאה הראשונה עם השחקנים ומעיר להם הערות על הטקסט. לפעמים הוא מגיע לחזרות כדי לבדוק שהערותיו מיושׂמות. בשבוע האחרון לפני ההצגה הוא נמצא כמעט בכל יום כדי לוודא שההערות הוטמעו (ותודה לבמאי משה קפטן על המידע).

דרישות: אין הגדרות ברורות או דרישות מוגדרות. בעיקר מדובר באנשים מבוגרים שכבר הוכיחו את עצמם במשך שנים.

הרשתות החברתיות  סרטוני תדמית לחברות, סרטוני קידום מכירות, וכן סרטונים פוליטיים. דוגמות: הפרסומת לחברת הנדל"ן כרמי גת שעוררה סערה, המצע של מפלגת זהות, המודל הקהילתי של נאמני תורה ועבודה, הרמב"ם היומי, 929 תנ"ך ביחד.

מדובר בסרטונים שאינם מוצגים בטלוויזיה אלא בעיקר ברשתות החברתיות או באתרים של אותן החברות. ברוב מוחלט של המקרים יוצרי הסרטון אינם פונים ליועץ לשון.

קריינויות שונות – דוגמות: קריינות המלווה סיור במקום תיירותי (כגון הסרטון במרכז המבקרים במכתש רמון), קריינות בתחבורה הציבורית, הקראת ספרים.

נדמה שברוב המקומות התיירותיים אין ייעוץ לשון לקריינות המלווה את הסיור במקום.

ספרים מוקלטים לעיוורים או לציבור הרחב המעדיף להאזין לספר מלקרוא אותו (יש אנשים שנוח להם להאזין לספר בנסיעה או בזמן אימון או הליכה וכדומה) – גם באלה אין ייעוץ לשון.

מערכת הכריזה באוטובוסים וברכבות כבר ידעה ביקורת ציבורית על חוסר הדיוק בעברית, ולא ידוע לי שנעזרו ביועץ לשון.

אבשלום קור. תצלום: ויקיפדיה

אירועים מיוחדים וטקסים רשמיים – דוגמות: חידון התנ"ך, טקס הדלקת המשואות, טקס יום הזיכרון, שרים בכיכר.

באירועים שאינם רשמיים (כמו שרים בכיכר) אין ייעוץ לשון. באירועים רשמיים (כמו טקס הדלקת המשואות) מקפידים שכן יהיה. יש להביא בחשבון שבאירועים בהנחיית אבשלום קור או דן כנר אין צורך אמיתי ביועץ לשון כי שניהם מומחים בעברית.


הערות

פרסומות בעיתונים ובשלטי חוצות – אין עורך לשון למודעות בעיתונים או לשלטי חוצות, ולכן לא אחת תמצאו שם טעויות בניסוח או בכתיב או ניקוד שאינו תקין.

תשדירי בחירות ברדיו ובטלוויזיה – גם כאן אין יועץ לשון, וחבל.

הרשות השנייה – היא האחראית על הערוצים המסחריים (קשת 12, רשת 13, עשר 14) ועל הרדיו האזורי. ברשות יש יועצת לשון האחראית על כל יועצי הלשון בערוצים הכפופים לרשות.


רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: