מצעד השירים הרשמי של ישראל – צל"ש וטר"ש לשוניים

איזה זמר הוגה את אותה המילה פעם לפי התקן בעברית ופעם בניגוד לו, איזה שיר קיבל ציון 100 כי לא נמצאה ולו סטייה אחת מהתקן(!), ומי הזמר שבשיר לריבונו של עולם מקבל גם צל"ש לשוני וגם טר"ש לשוני.

הבטחתי שאחת לכמה זמן אבדוק את מצב השירים שנכנסו לרשימת עשרת הגדולים במצעד השבועי של גלגלצ, והינה הרשומה השנייה בנושא.

ברשומה הזו אני סוקר את השירים האלה (כולם מהמצעד האחרון של גלגלצ. שימו לב לתאריך):

אני מזכיר כמה דברים חשובים בסקירה פה:

כל סקירה מהמצעד כוללת את ביצוע השיר עצמו מיו-טיוב ואת מילות השיר שבהן אני דן (לא כל מילות השיר אלא רק הקטעים הנחוצים).

סימון בצבע אדום של סטייה מהתקן בעברית (טר"ש), וסימון בצבע כחול של מילה שרוב מוחלט של דוברי העברית הוגים שלא על פי התקן ואילו הזמר שר על פי התקן (צל"ש).

בתום כל שיר מופיעה הצורה התקנית.

שימו לב: לא ניקדתי ניקוד מדעי אלא ניקוד שמנקדים בייעוץ לשון.

מקום ראשון במצעד

כבר סקרתי את השיר ברשומה הקודמת – ראו כאן

מקום שני במצעד

שוב נסתי מפניך כמו אדיוט

ברחתי להרים

בניתי מסביבי חומות מגדלים

חדרי חדרים 

[…]

ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך

באמת ובתמים

אחת ולתמיד

בלי מסכים בלי מסכות

בלי לרצות לרצות

[…]

שוב הרגע הזה , אני ליבי ובשרי

אין לי מילים להגיד יותר

גם לא חרוזים

הנה פרטתי את עצמי בפניך לפרוטות

מדבר גבוהה גבוהה

אבל עושה מעט מאוד

צל"ש:

וָאני, וּבתמים, וּלתמיד – הקפדה יפה על התקן העברי. מתאים לשיר שעוסק בבורא של עולם, וחבל שעוד רגע מגיע הטר"ש.

טר"ש:

לָהרים -> לֶהרים

מסַכים -> מסַכּים 

צל"ש וטרש:

וּבּשרי –> וּבשרי.  את הוי"ו הוא הוגה על פי התקן – וּ, אבל הוא אינו משיל את הדגש אלא מקיים אותו: וּבּשרי

לִפּרוטות -> לִפרוטות. אותה התופעה: את הלמ"ד הוא הוגה על פי התקן – לִ, אבל הוא משאיר את הדגש בפ"ה בִּמקום להשמיטו

מקום שלישי במצעד

תגיד מתי בחרנו להיות

שבויים בתוך שקרים ופחד

ואין ת'אומץ לנסות

לראות מה שקבור מתחת

וכל הזמן מול העולם הזה

תסתכל איך הוא צוחק עלינו

[…]

תגיד מתי הפכנו להיות

כל כך לבד בתוך עצמנו

ומה יהיה עם המדבר הזה

הוא לא מפסיק לסגור עלינו

וכמה כעס בעולם הזה

כי אם ניפול – ניפול ביחד

טר"ש:

וְפּחד -> וּפחד (הפ"ה רפה)

וְכּל -> וְכל (הכ"ף רפה)

וְמה -> וּמה

וכּמה -> וכמה (הכ"ף רפה)

מקום רביעי

כבר סקרתי את השיר ברשומה הקודמת – ראו כאן

מקום חמישי

כל הלילה מחכה להודעה

עם לב אדום וסמיילי

טר"ש:

וְסמיילי -> וּסמיילי (כן, כללי ההגייה העבריים חלים על מילים לועזיות)

מקום שישי

בראשית כבר הייתה אהבה

לאדמה טובה חיכתה כמו למים

חיכתה לשמש, לשקיעות שבים ולגל של געגוע

חיכתה

ובראשית כבר הייתה אהבה

וחיכתה שיהיו לה שמיים

לשאת עיניים אל הכוכבים

וחיכתה גם לאדם וחוה

[…]

וחיכתה לילדים בחצר

וגם לעץ לטפס ולנוח בצל

[…]

והדמעות והלב השבור

ואחריהם הגיעה נחמה

צל"ש:

שפתיים יישק. עידן הוגה את הכול על פי התקן.

גילוי נאות: אני יעצתי לשונית לשיר הזה 🙂

[אין כאן המקום להרחיב בעניין, אבל לעיתים יש פער בין הייעוץ הלשוני ובין המציאות. כלומר יועץ הלשון מסמן בטקסט את כל ענייני הלשון, אבל בפועל המבצע [השחקן/הזמר/הקריין] לא שם לב לכל הסימונים או בוחר במודע שלא להקשיב לחלק מההמלצות. לכן לעיתים אע"פ שטקסט מסוים עבר ייעוץ לשון עדיין תשמעו סטיות מן התקן]

מקום שביעי

נכנסת לחיי לפני שוויתרתי
הארת את הלב בים של צבעים
אחרי כל השנים שחיפשתי לי אושר
שנים שחיפשתי מילים

טר"ש:

אחְרי -> אחָרי (יש לי קצת הרהורים עד כמה תנועת a הכרחית בחי"ת כאן. אין לי משנה סדורה בעניין אבל יש הטוענים שהתנועה חובה כי אין מדובר בשווא נח)

מקום שמיני

ולא הפרעת לי
פשוט קצת מוזר לי לאבד אותך
כל שני וחמישי

[…]

באמת שאני כל כך מנסה
להכניס את הלב לכביסה
ולייבש אותו ולנקות ממך

ולא הפרעת לי פשוט
קצת מוזר לי לדבר אתך
ככה כמו זרים
תמיד אתה חוזר
תמיד אתה אומר
את האהבה שלי

צל"ש וטר"ש:

הִפרעת; הֶפרעת – לעיתים הוא הוגה ה"א בתנועת I (כך על פי התקן) ולעיתים ה"א בתנועת E (שלא על פי התקן)

טר"ש:

וְחמישי -> וָחמישי

וְלייבש -> וּלייבש

וְלנקות -> וּלנקות

מקום תשיעי

סיפרת לכולם שפתחת דף לבן
והכל טוב, הכל טוב
שמישהו יגע בך אני לא מוכן
לאהוב, לאהוב
החלפת אותו במקומי
הזוגיות עברה לתא קולי
כבר לא מוצא את עצמי

צל"ש:

לכולם – הכ"ף רפה, בלי דגש

טר"ש:

הִחלפת -> הֶחלפת

מקום עשירי

השיר באנגלית (מזלהּ! :-))

(תמונה מלווה: freepik)


רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

8 תגובות בנושא “מצעד השירים הרשמי של ישראל – צל"ש וטר"ש לשוניים

הוסיפו את שלכם

  1. בשיר הכי קרוב אליך צריך להיות ופחד כשה-ו' בתנועת A כמו חוט ומחט בשל ההברה המוטעמת.
    בשיר אללה מעך התעתיק אמור להיות ב-כ' כי זה אתך במקור אותו כתיב של סיומת שייכות.
    בלוג נכון וראוי. כבוד!
    פעם שירים עם שגיאות לא היו עולים לשדור. חבל שחדלו מהמנהג הזה.

    1. תודה על התגובה ועל המחמאות.
      ופחד – הוי"ו יכולה להיות בתנועת A וגם בתנועת U.
      אללה מעך – בתעתיק המדויק אתה צודק. הם בחרו בתעתיק "עממי" (אותה "הבעיה" בשם מובארכ/מובארק).
      פסילת שירים – כדאי לחלק בין שגיאה "חמורה" ובין "קלה" וכמו כן בין משהו שמופיע כמה פעמים (למשל, בפזמון) ובין בבית רגיל. מה גם שהיום יש קבלה רבה יותר של העברית המדוברת (או: העברית של היום) ורואים בה חלק מהשתלשלות העברית והתפתחותה הטבעית

  2. איזה כיף שיש שירים שבהם מבקשים ייעוץ לשון, וגם מקפידים ליישם אותו. שני הדברים לא מובנים מאליהם.
    איך זה הולך, מי מחליט לבקש ייעוץ – הזמר? החברה? היקום?

    1. כל התשובות נכונות.
      זה יכול להיות הזמר (כי העברית חשובה לו, כי הוא לא רוצה "לצאת לא טוב"), חברת ההפקה (כנ"ל וגם כי היא חוששת שאולי יפסלו שאת השיר [נדיר שזה קורה] ויבקשו ממנה להקליט מחדש) ואפילו היקום (אני מנסה לחשוב על סיבה טובה :-)).
      במקרה של עידן רייכל – חברת ההפקה היא הליקון ואני יועץ הלשון שלהם.

      1. תודה. ועוד שתי שאלות 🙂
        1. מה עושים במקרה שבמילות השיר עצמן יש כבר שגיאה, אפילו לפני שמגיעים לנושא ההגייה? למשל יש שיר עם השורה "יש לי את הכול". אז אם נניח שלומר "את" זו ממש טעות, מה יכול הזמר לעשות?
        2. אמנם כתוב בקוהלת " אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה.", אבל אני לא מתאפקת ומפגינה את חוסר החוכמה שלי ברבים: קודם כל, האם אני צודקת בתחושה שלי שפעם (לפני 10-20 שנה) ההגיות של הזמרים היו יותר נכונות? ואם כן, איך זה – האם אז הייתה יותר מודעות? האם אנשים באופן כללי הקפידו יותר על כללים?

        1. 1. כוונתך לאחר שהשיר כבר הוקלט או לפני? אם לפני – אני כן מעיר על הכול, ולא רק מתקן הגייה. דווקא בדוגמה שציינת "יש לי את" זו אינה "שגיאה" חמורה כ"כ (יש לזה תקדימים כבר במקרא)
          2. בעבר אכן הקפידו יותר בשירה. בכלל, בעבר מעמד העברית היה "גבוה יותר" בעיקר בדיבור הרשמי (חדשות, קריינות, שירה). היום המגמה היא שלא יהיה בידול בין התקן לעברית המדוברת. למשל בספרות כותבים יותר כמו שמדברים. גם בשירה. גם בהגייה

          1. 1. כן, הכוונה לפני ההקלטה. אז אתה מתקן? ומה עושים, חוזרים למשורר?
            ואני יודעת שזו לא שגיאה חמורה, לכן כתבתי "*נניח* שלומר "את" זו ממש טעות".
            2. אחלה שלא יהיה בידול בין התקן לעברית המדוברת, אבל להגיע לשגיאות של ממש – זה מבאס. רק בגלל שגיאות אני ממעטת להאזין לשירים בעברית (לא שאני כזאת יודעת כללים בעברית, אבל אלה שאני יודעת, כשהם מופרים זה ממש מציק לי).

            1. 1. אני מעיר בקובץ וורד שאני מקבל, והכותב מחליט אם לקבל או לא (כשם שהזמר מחליט מה לקבל בייעוץ לשון הקשוטר להגייה).
              2. השאלה מה את מגדירה שגיאה ממש. אני מניח שלכל אחד הגדרה אחרת וגבול אחר. ואני מבין לליבך. אני עדיין מאזין לשירים עבריים ונהנה אף על הגלינגים באוזן 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: