ממצאים מפתיעים בסקירה מיוחדת של מילים החשודות בצליל EY: איפה ("איפה הן הבחורות ההן", "איפה העוגה", "ציונה"), איזה ("איזה יום שמח לי"), אין ("אין לי ארץ אחרת"), ביצה ("מעגל נפתח" של משינה), ברכנו ("ברכנו" של אביהו מדינה ועוד), בני-ישראל ("ושמרו"), גלי צה"ל (אות התחנה), חיפה, אילת, בית שמש, ה' באייר ועוד.
בטור הקודם הסברתי מניין חדר אלינו ה-ey הלועזי לעברית, וכעת יצאתי לבדוק מה מצב ה-ey בעברית היום. היו שטענו נגדי שאנשים מדברים היום ב-ey ושככה זה ושאין מה לשנות ויש לקבל זאת. כאן אני מוכיח שהאמירה שלהם אינה נכונה משום שרואים כאן מפורשות שהגיית ey עדיין לא קנתה לה אחיזה כמו שנדמה לאלה שכן הוגים ey. רבים וטובים אינם הוגים ey אלא e, ואני כאן בא לעודדם לחזקם.
נכון, אין פה מדגם מצייג ואין פה סקר, אבל כן יש פה תיאור מסוים של ההגייה כמו שהיא משתקפת בשלטים ברחובות ובשירים בעברית ימינו.
- שלטים – התמקדתי במילה "בית-" המופיעה בשלטים רבים וכן באות ה"א הזכורה מהטור הקודם. עוד הבאתי המחשות על אודות חיפה ואילת.
כאן תגלו חוסר אחידות של אותה המילה בשלטים שונים. - שירים (כולל פרסומות אחדות) – תמצאו מילים "קלסיות" כמו ביצה, אבל ההשוואה המעניינת יותר היא שיר שמופיעה בו מילה החשודה ב-ey אבל או שהיא מופיעה כמה פעמים בשיר ברצף (כמו "איפה, איפה, איפה, איפה, איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?") או שהיא מופיעה בבולטות בפזמון או שזמרים שונים מבצעים את אותו השיר.
כאן תגלו שזמרים שונים שמבצעים את אותו השיר הוגים את המילים אחרת, ויותר מכך – אותו הזמר הוגה לפעמים את אותה המילה ובאותו השיר פעם כך ופעם כך, כולל כשהמילה מופיעה ברצף כמה פעמים.
שלטים
מזמן הבטיחו לנו כתיב אחיד בשלטים שבדרכים, ואכן יש שיפור בעניין (ולכן תראו פחות ופחות ey בשילוט) ואולם עדיין הדרך ארוכה. הינה דוגמות אחדות שאספתי (חלק מתמונות השלטים כאן צילמתי מגוגל סטריט).
המילה "בֵּית-"
את הייצוג של המילה הזו בדקתי גם שלטים וגם באתרי אינטרנט.
שילוט – כרגע אין אחידות בשילוט (הכיוון הוא שכן תהיה אחידות ובלי ey, כאמור).
באלה יש ey
ובאלה אין ey
באתרי אינטרנט – אין אחידות.
מכאן אני שולח צל"ש לעיריית בית שמש ובית שאן שכן מקפידות על העברית.
יש ey
אין ey
עין- (במשמעות מעיין)
תמונות שצילמתי – שלטים שנמצאים באותו הצומת, צומת גזית. באחד יש EY (הם תעתקו EI) ובאחר אין.
האות ה"א
תאריך הכרזת המדינה שומר על העברית, אבל לא הרחוב לזכר הנופלים.
אין ey
יש ey
אילת
אתם זוכרים מהטור הקודם: אeyלת או אeלת? (אגב, בתעתיק מופיע אeiלת ולא אeyלת)
וגם באתר העירייה ובפייסבוק רק אeiלת
חיפה
בכל השלטים בכבישים מופיע Haifa (=חַיְפה) בניגוד לכללים ולפיהם השם העברי הוא חEיפה.
Haifa מופיע גם באתר העירייה וגם בפייסבוק שלה וגם בשלטים רבים.
דבר האקדמיה ללשון בעניין:
שירים
כאן מצאתי שני ממצאים מעניינים מאוד:
- אותו השיר בביצוע זמרים שונים מנפק הגיות שונות – זמר מסוים יהגה ey וזמר אחר e
- אותו זמר הוגה לעיתים באותו השיר פעם ey ופעם e, ולעיתים באותה המילה עצמה!
אינכם מאמינים? הינה ההוכחות.
(לא תמיד הצלחתי להכריע במאה אחוז כיצד הדובר הגה את המילה. לעיתים ציינתי זאת במפורש ולעיתים בחרתי בצורה שנשמעה לי הכי קרובה להגייה. ייתכן שאתם תשמעו משהו אחר ממני, ואולם ברוב המקרים ההגייה ברורה ולכן התיאור בתוקף.)
השיר "איפה הן הבחורות ההן"
על בחירת השיר:
- הדעות חצויות אשר להגייה הרווחת של המילה איפה וכיוון שהיא נמצאת בתחילת הפזמון וגם ברצף זו אחר זו ("איפה איפה הן הבחורות ההן") השיר זעק שאבדוק אותו
- נוסף על הגרסה המוכרת של יהורם גאון יש גרסת שלישייה (מה קשור) ויש גרסת להקה (חיל האוויר), ומעניין להשוות את ההגייה של הזמרים עצמם זה מול זה בביצוע המשותף שלהם וגם שלהם מול המקור
- יש גרסאות רמיקס ומעניין להשוות בין הצעירים של היום ובין הביצועים הוותיקים
- מילת "המוקש" איפה נמצאת בתחילת הפזמון ברצף זו אחר זו – "אך איפה איפה הן הבחורות ההן"
מילות המוקש בשיר:
איפה, ארצנו, סוסי-
הממצאים:
נראה שיש תיקו בין הצורה אeyפה ובין אeפה
כמעט בלי יוצא מן הכלל כולם שרו "ארצeנו" למעט אחד, והוא המפתיע שבהם כי הוא כל השיר אמר "אeפה".
נוסף על "איפה" יש בשיר המילה "סוסי-" וכמעט הכול הגו סוסey.
וכעת הממצאים בהרחבה:
השיר בביצוע יהורם גאון
יהורם הוגה לאורך כל השיר אeyפה, למעט שלוש פעמים בסוף השיר – החל מ-3:08 הוא הוגה אeפה
יהורם הוגה "על סוסey אגודת השומר" וגם ארצeyנו
השיר בביצוע שלישיית מה קשור
כל השיר הם הוגים אeyפה, בלי יוצא מן הכלל
הם הוגים "על סוסey אגודת השומר" וגם ארצeyנו
השיר בביצוע להקת סאראפאן
לפעמים יש אeyפה ולפעמים אeפה:
ב-0:40, ב-2:32 וב-2:47 פעמיים ey
ב-2:04 יש פעמיים e
ב-1:16 וב-1:34 המילה "איפה" מופיעה פעמיים ברצף איפה – בפעם הראשונה יש ey ובפעם השנייה יש e
הן שרות "על סוסey אגודת השומר" וגם ארצeyנו
השיר בביצוע הגרובטרון
כל השיר נשמע רק e!
א ב ל דווקא את "בארצנו" הגו בארצeyנו
(משום מה דילגו על הבית עם המילה "סוסי")
השיר בביצוע להקת חיל האוויר
0:30, 1:02, 2:20 – בכל המקומות הללו איפה מופיעה פעמיים ברצף ובהיקרות הראשונה אeyפה ובשנייה אeפה
1:18, 2:34 – רק אeפה
1:41, 1:55, – קשה לומר. נראה שחלק אומרות כך וחלק כך
בשיר הוגים "על סוסe אגודת השומר" וגם ארצeyנו
הערה: נראה שכשהן שרות את המילים מהר (בעיקר לקראת סוף השיר) ה-ey הולך ופוחת כי ההגייה e מהירה יותר
השיר "איפה העוגה?"
על בחירת השיר:
- הדעות חצויות אשר להגייה הרווחת של המילה איפה וכיוון שהיא נמצאת בתחילת הפזמון וגם ברצף זו אחר זו ("איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה וכו' העוגה") השיר התחנן שאבדוק אותו
- מילת "המוקש" איפה נמצאת בתחילת הפזמון ברצף זו אחר זו
- היה לי חשוב לבדוק אם אני צודק שאע"פ שבמילה "אין" יש צירה ויו"ד עדיין הרוב המוחלט הוגה אeן ולא אeyין
- שיר ילדים ותהיתי מה ההגייה שמלמדים את הילדים בגיל שבו הגייתם מתעצבת
מילות המוקש בשיר:
אין, איפה (אשר למילה אין – ראו גם בהמשך בשיר "אין לי ארץ אחרת")
הממצאים:
ביצוע אחד שכולו אeפה וביצוע אחר שכולו אeyפה.
המילה אין הגויה אeן.
הביצוע של דץ ודצה
אeפה בלבד (למעט ב-1:02)
המילה אין הגויה אeן
השיר בביצוע שאינו ידוע
שיר על טהרת אeyפה (החל מ-1:26 יש מבול "איפה" ברצף ונדמה לי שהאוזן שלי קלטה כמה אeפה שהשתרבבו למבול ה-אeyפה)
המילה אין הגויה אeן
השיר איזה יום שמח לי
על בחרית השיר:
- שיר ילדים ותהיתי מה ההגייה שמלמדים את הילדים בגיל שבו הגייתם מתעצבת
- יש כאן גרסאות ישנות מאוד לצד חדשות מאוד כולל ביצוע של מוזיקת רוק, וההשוואות מעניינות
- מילת המוקש איזה מופיעה בתחילת הפזמון והיא מרכזית בשיר
מילת המוקש בשיר:
איזה
הממצאים:
אeyזה שולט ברוב הגרסאות אבל כן מעודד לשמוע שבגרסאות החדשות מקומו של האeזה אינו נפקד.
וכעת הממצאים בהרחבה:
השיר בביצוע רינת גבאי, מיקי קם ושולה חן
בכל שלוש הגרסאות הללו הוגים אך ורק אeyפה – גם הזמר וגם הילדים ששרים עימו.
השיר בביצוע פיני טבגר והחצר של פופיק
השיר מתחיל ב-8:26 ואחת הבובות אומרת מיד בתחילתו "כן, אeזה כיף", אבל בשיר עצמו אומרים רק אeyפה למעט הבובה הירוקה בסוף השיר שאומרת אeזה (כך נדמה לי שהיא אומרת).
בתחילת השיר (8:31) נשמע שפיני הוגה אeזה.
השיר בביצוע שיר דויטש
בתחילת השיר (0:08) ולקראת סופו (3:34, 3:50) יש אeyזה, אבל לאורך כל השיר דווקא האeזה שולט.
מעניין שקולות הרקע הוגים אeyזה (1:31 ובכל שאר ההיקרויות).
השיר "ציונה"
על בחירת השיר:
- לאחר שהאוזניים שלי לא עמדו במבול האeyפה לעיל הייתי מוכרח לאזן בשיר שכולו על טהרת האeפה
- המילה איפה מרכזית בשיר – היא גם בפזמון וגם הוא נפתח בה
מילות המוקש בשיר:
איפה
הממצאים:
כאמור, כולו על טהרה ה-e!
כל הכבוד לניסים גרמה (וגם למאיר אריאל שבקולות הרקע הוגה e ב-4:06).
השיר "ברכנו"
על בחירת השיר:
- יש בשיר הרבה "מוקשי" ey
- מבצעיו נמנים על יוצאי ספרד ותימן
- יש לו גם גרסת דואט וגם גרסה בביצוע מיטב אומני ישראל מהזמר הים תיכוני השרים יחדיו – ומעניין להשוות את ההגייה של הזמרים זה מול זה
- יש בו חלק מיוחד שאומרים בו 4 פעמים ברצף את אותה המילה וזו הזדמנות פז לשמוע כיצד הוגים אותה ולבדוק האם את כל הארבע הוגים אותו הדבר או שיש הבדלים
מילות המוקש בשיר (אע"פ שבהרבה מילים אין כלל יו"ד ואולם אנשים רבים כותבים מילים אלו ביו"ד):
ברכנו, אלוקנו, ידינו, פני-, שנתנו, ידינו.
אותה מילה ברצף:
ברכנו
הממצאים:
במפתיע, ה-ey מוביל אע"פ שדווקא מזמרים "יוצאי תימן" – שם גם לא הייתה ey כלל וגם הקפידו על הגייה תקנית – הייתי מצפה ליותר e.
שימי תבורי – רק ey. אביהו מדינה – גם וגם. זהבה בן רק ey. הדואט "מציל את המצב" וברוב המילים הוגים e (הכנתי טבלה מעניינת המשווה בין הגיית שני הזמרים). דווקא מיטב אומני ישראל הים תיכוניים "מאכזבים" והגיית ey היא השלטת, ואני גם מנסה להסביר מדוע.
וכעת הממצאים בהרחבה:
השיר בביצוע של שימי תבורי
בכל השיר הוא הוגה ey! אין e אחד לרפואה
השיר בביצוע של אביהו מדינה
בתחילת השיר הוא הוגה ey בכל המילים האפשריות: ברכeyנו, אלוקeyנו, שנתeyנו, ידeyנו, על-פנey האדמה.
ב-1:27 הוא הוגה פנe, אבל ב-1:40 הוא חוזר לומר פנey, וב-1:53 שוב הוא הוגה פנe.
ב-2:10 הוא הוגה ידeנו, ומשם הוא הוגה ey עד סוף השיר (למעט 4:34 שם הוא הוגה ברכeנו ואולי עוד פעם בחלק השני של השיר שבו הוא פחות שר אלא רק אומר כמה מילים).
קולות הרקע שעונים לו הוגים ey לאורך כל הדרך למעט ב-4:07 שם "מתפלק" להם ברכeנו וב-4:38 ידeנו, וב-4:42 שנתeנו.
השיר בביצוע של זהבה בן
אין e לפליטה. הכול ey!
השיר בביצוע דוד שירו
את הגרסה הזו הבאתי כי במילה ברכנו לכל אורך השיר ההגייה היא ברכeyנו, אבל בשאר המוקשים – כל הצלילים הם e.
בהגיית ey – ברכeyנו (ופעם אחת התפלק לו ידeyנו ב-2:58)
בלי הגיית ey – אלוקeנו, ידeyנו, על-פנe האדמה
השיר בשירה זוגית – דואט
כאמור, כאן יש דואט ולכן מעניין לראות את השינויים בעיקר כששני הזמרים שירים את המילים יחדיו.
בהגיית ey: ידeyנו (ב-1:40 וב-2:27 התפלק לו על-פנey האדמה. ב-2:09 אחד אומר שנתeyנו ואחד שנתeנו, ב-2:51 מתפלק לו אלוקeyנו)
בלי הגיית ey: ברכeyנו, אלוקeyנו, שנתeyנו, על-פנey האדמה.
אשר להגיית "ברכנו" ששרים בשיר כמה פעמים ברצף – הינה הממצאים:
סבב א (2:32) | |
זמר א | זמר ב |
ברכeyנו | ברכeנו |
ברכeנו | ברכeנו |
ברכeyנו | ברכeנו |
ברכeyנו | |
סבב ב (3:34) |
|
זמר א | זמר ב |
ברכeyנו | ברכeנו |
ברכeyנו | ברכeנו |
ברכeyנו | ברכeנו |
ברכeyנו |
השיר בביצוע אומנים רבים השרים יחדיו: אביהו מדינה, ציון גולן, שרית חדד, מרגול, ישי לוי, אביבה אבידן ועוד
כאן אוסף זמרים "ים תיכוניים" שרים את השיר יחד. חלק מהם הופיעו לעיל, ומעניין לשמוע שה-ey שולט (אולי משום שבעיקר אביהו מדינה נותן את הטון) אבל לעיתים אפשר לשמוע ברקע e.
אשר להגיית "ברכנו" כמה פעמים רצוף – הממצאים הם שלוש-אחת ל-ברכeyנו (החל מ-2:36):
ברכeyנו, ברכeyנו, ברכeyנו; ברכeנו
ושמרו בני ישראל את השבת
על בחירת השיר:
בעיקר משום שיש בו הצירוף "בני ישראל" ואם הוגים זאת בלי ey אין הבדל בין "בני ישראל" ובין "בנה ישראל" – הם נשמעים אותו הדבר. היה לי חשוב לבדוק אם כדי לבדל בין הצורות בהגייה הוגים בנey ישראל.
מילות המוקש בשיר:
ביני, בני ישראל
הממצאים:
שיר נטול ey! (למעט ב-1:32 שם יש ey כנראה בשל הסלסול האזון במילה)
השיר "אין לי ארץ אחרת"
על בחירת השיר:
- יש אוסף גרסאות מעניין: גרסת המקור (גלי עטרי), גרסה כותב המילים (אהוד מנור), גרסת מלחינת השיר (קורין אלאל), גרסאות של זמרים צעירים (נינט, דוד לביא), ויש גם דואט (דנה ברגר ומוש בן ארי)
- היה לי חשוב לבדוק אם אני צודק שאע"פ שבמילה "אין" יש צירה ויו"ד עדיין הרוב המוחלט הוגה אeן ולא אeyין
מילות המוקש בשיר:
אין, ביתי, עיניה
הממצאים:
הכול הגו אeן (צדקתי!*), אבל בeyתי, עeyניה:
אeן לי ארץ אחרת
כאן הוא בeyתי
עד שתפקח את עeyניה
*אבל אין לי הסבר במה זכתה המילה הזו דווקא. ולכם?
הינה הביצועים
ביצוע בדואט – דנה ברגר ומוש בן ארי
(ב-2:32 נדמה שמוש אומר עeעינה)
ביצה
על בחירת המילה:
אנשים רבים מאוד מאוד הוגים בeyצה ורציתי לראות מה קורה בשיר (משינה), בפרסומות (קינדר; מועצת הלול) ובתוכניות הטלוויזיה החינוכיות (פרפר נחמד).
הממצאים:
ניצחון לבeyצה על נטיותיה (בסמיכות: ביצת-, וברבים: ביצים), אבל דווקא משינה מפתיעים חצי-חצי.
אלה המילים הרלוונטיות:
ברחוב ללא מוצא
אני בודד אוכל בeyצה
הבeyצה לא עשויה
אללי, הללויה
אני אומר מלצר חבר
במקום בeצה תביא לי משהו אחר
אני אומר מלצר חבר
במקום בeצה תביא לי משהו אחר
כבר ראינו לעיל שיש זמרים שהוגים את אותה המילה ובאותו השיר פעם ב-ey ופעם ב-e.
והינה הקטע מפרפר נחמד:
יוני חן ז"ל הוגה בeyצים (5:22)
ונעבור ל-פר-סו-מו-ת:
0:12 – בeyצת הפתעה
כאן הגששים הוגים הרבה פעמים בEYצים, ואפילו מגדילים לעשות והוגים עיEYצה במקום עEצה
גלֵי-
על בחירת המילה:
בעיקר משום שאם לא הוגים גלey אין הבדל בין גלe (גלי-ישראל) ובין גלה (למשל: גלה לי את הסוד). רציתי לבדוק אם כדי לבדל בין הצורות בהגייה כן הוגים גלey.
הממצאים:
גלey שולט: גם גלי צה"ל וגם גלי ישראל הוגים ey, רק שבגל"צ ה-ey כבד הרבה יותר.
בטור הבא
ברשומה הבאה רשומה מעניינת: שמות מותגים מוכרים אבל הפעם בלי הצליל ey. התוצאות משעשעות.
(תמונה מלווה לרשומה: freepik)
רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
23/07/2018 at 10:14 pm
אני חושב שאי אפשר לבוא בטענות בנושא הזה ליוצאי אשכנז ותיקים.
הרי הם גדלו על ההגייה האשכנזית שבה כל צירי הוא ey, כל שכן אם והא צירי מלא.
24/07/2018 at 10:06 am
אמת ויציב
27/12/2018 at 5:06 pm
לגבי חיפה:
בהרבה שלטים, כאשר יש לעיר שם לועזי ותיק – כך הוא נכתב בשלטים באנגלית (כמו Jerusalem ולא Yerushalayim). על כן אין להלין על הכתיב בחיפה, המשקף את ההגייה הלועזית ולא בהכרח את העברית. לגבי ההגייה הערבית: מכיוון שבערבית באופן רשמי אין תנועת E , יש כאן מקבילה ע"י הדיפתונג AY שיוצר תנועה הקרובה מאוד לE.