על גלגוליה של המילה סימפוניה, וגם: מוזיקה או מוסיקה? אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".

כמו כל דבר הקשור לאדם, גם לשפה יש דינמיקה והתפתחות משלה. יש מילים שברבות השנים פשטו משמעות אחת ולבשו משמעות אחרת, ויש לכך דוגמאות רבות. אחת הדוגמאות היא המילה סימפוניה, שהיא יצירה מוסיקלית מעובדת לתזמורת (אבן שושן).

במקרא המילה סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה היא שם של כלי זמר, כמו הפְּסַנְתֵּרִין֙, שהיא כנראה הגלגול הראשון של הפסנתר: "קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָא קַתְר֨וֹס סַבְּכָ֤א פְּסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א" (דניאל ג, ה).

השם קתרוס, שהוא כאמור שם של כלי נגינה, שימש גם כשם משפחה של כהנים תקיפים ובעלי השפעה בשלהי המקדש השני, כמובא בתלמוד: "אוי לי מבית קתרוס" (בבלי פסחים נז ע"א). המילה מחול משמעה בימינו רקוד, אך במקרא מחול הוא כלי זמר שעשוי גם לעורר לרקוד של שמחה: "ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים" (ירמיהו לא, ג), וכן: "הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב" (תהלים קנ, ד). כלי נגינה אחר נקרא גתית, למשל: "לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית" (תהלים ח, א), על שם העיר גת, שם נמצאו אומנים מומחים בבניית הכלי (רש"י).

במקרא בכלל ובספר תהילים בפרט הובאו שמות של כלי נגינה נוספים, כגון: נחילות, עלמות וידותון, אילת השחר, יונת אלם, וכן שושן על שעשוי בצורת שושן. יש כלי זמר שנקראו על שם מספר המיתרים, כגון: "לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית" (תהלים יב, א), כלי בעל שמונה מיתרים, לעומת: "עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר" (תהלים צב, ד), שהוא כלי בעל עשרה מיתרים. לכל מזמור בתהילים הותאם כלי נגינה מיוחד הראוי לאותו מזמור (רש"י).

אגב, האם נאמר מוזיקה או שמא מוסיקה? לפי המלצת האקדמיה ללשון עברית, מילים יווניות שמצאו את דרכן ללשון העברית הוגין בהן בז' ולא בס', כך גם מוזיאון ומוזיקה. יתירה מכך, מקור המילה מוזיקה במיתולוגיה היוונית, ומשמעותה אומנותן של המוזות היווניות.

לניגון ולמוזיקה יש מקום של כבוד ביהדות בכלל ובחסידות בפרט. במדרש הובא: "אין שכינה שורה אלא מתוך שמחה". לכן, ביקש אלישע הנביא, תלמידו של אליהו הנביא: "וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן". הטעם והניחוח שבניגון עוררו את כוחות הנפש לשמחה, והם שהכשירו את ליבו לקבלת הנבואה, "וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־ה'" (מל"ב ג, טו).