"אותיות 22 אל"ף-בי"ת" – כבר בגיל אפס ההורים מלמדים את הילדים את שמות האותיות. אבל לא בטוח שהם, וגם הגננת וגם המורה, אומרים את השם "המדויק" של האותיות – יוּ"ד או יוֹ"ד? קוּ"ף או קוֹ"ף? סמָך או סמֵך? מיוחד לרגל החזרה לבית הספר.

שלום כיתה א: לאחר תחקיר קטן, בדיקה במילונים (הרחבה מיד) והתייעצות עם האקדמיה ללשון הבנתי שנושא שמות האותיות אינו נהיר לחלוטין גם בקרב אנשי המחקר, וכאן אנסה "לעשות סדר" בנושא, לפי מיטב הבנתי.

שימו לב:

  • בדקתי במילונים האלה: מילון בן יהודה, מילון כנעני, מילון אבן שושן, מילון ההווה.
  • הניקוד של שמות האותיות במילון ההיסטורי נקבע על פי המקובל (בעיקר לפי מילון אבן שושן) ואינו "מדעי" בהכרח
  • ליוצאי תימן יש מסורת נוספת של שמות האותיות
  • מעניין להשוות את הממצאים להלן עם ההגייה בשירים לעיל – שיר האותיות של נעמי שמר ושיר האותיות מבלי סודות

ואלה שמות האותיות:

  • אל"ף
  • בי"ת
  • גימֶ"ל (ולא: גימָ"ל)
  • דל"ת (ולא: דל"ד)
  • ה"א (ולא: הEY)
  • וי"ו
  • זי"ן
  • חי"ת
  • טי"ת
  • יוּ"ד וגם יוֹ"ד
    הרחבה: בן יהודה במילונו מציין כי הספרדים הוגים יוֹ"ד ואילו האשכנזים יוּ"ד. מילון ההווה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה יוֹ"ד. מילון אבן שושן מביא את שתי הצורות.
  • כּ"ף (ולא: כֿ"ף)
  • למ"ד
  • מ"ם
  • נוּ"ן (ולא: נוֹ"ן)
  • סמֶ"ך (ולא: סמָ"ך)
  • עי"ן
  • פ"א (ולא: פEY)
  • צד"י (ולא: צדי"ק)
    הרחבה: מילון בן יהודה כן מביא גם את הצורה צדי"ק אבל מציין שהצורה כנראה בהשפעת הקו"ף שאחריה. מילון כנעני ומילון בן יהודה [כנראה טור סיני ולא בן יהודה עצמו] מביאים לצד צדִ"י את צדֵ"י ע"פ הסורית

    בכוונה או בדיחה? תשפטו אתם, צדיקים סופיים שלי. תצלום: יהודה שפירא

  • קוֹ"ף וגם קוּ"ף
    הרחבה: מילון בן יהודה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה קוֹ"ף. מילון אבן שושן מציין את שתי הצורות. מילון ההווה מביא קוֹ"ף וכותב בסוגריים שיש מסורת הגייה אחרת: קוּ"ף.
  • רי"ש (ולא: רEYש)
  • שי"ן
  • תי"ו (ולא: תי"ף)

והינה הקריינות שלי את שמות האותיות:

אתם מוזמנים לשתף ולהפיץ את הבשורה לגננות, למורות ולהורים 🙂

.

.

רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"