"אותיות 22 אל"ף-בי"ת" – כבר בגיל אפס ההורים מלמדים את הילדים את שמות האותיות. אבל לא בטוח שהם, וגם הגננת וגם המורה, אומרים את השם "המדויק" של האותיות – יוּ"ד או יוֹ"ד? קוּ"ף או קוֹ"ף? סמָך או סמֵך? מיוחד לרגל החזרה לבית הספר.
שלום כיתה א: לאחר תחקיר קטן, בדיקה במילונים (הרחבה מיד) והתייעצות עם האקדמיה ללשון הבנתי שנושא שמות האותיות אינו נהיר לחלוטין גם בקרב אנשי המחקר, וכאן אנסה "לעשות סדר" בנושא, לפי מיטב הבנתי.
שימו לב:
- בדקתי במילונים האלה: מילון בן יהודה, מילון כנעני, מילון אבן שושן, מילון ההווה.
- הניקוד של שמות האותיות במילון ההיסטורי נקבע על פי המקובל (בעיקר לפי מילון אבן שושן) ואינו "מדעי" בהכרח
- ליוצאי תימן יש מסורת נוספת של שמות האותיות
- מעניין להשוות את הממצאים להלן עם ההגייה בשירים לעיל – שיר האותיות של נעמי שמר ושיר האותיות מבלי סודות
ואלה שמות האותיות:
-
אל"ף
-
בי"ת
-
גימֶ"ל (ולא: גימָ"ל)
-
דל"ת (ולא: דל"ד)
-
ה"א (ולא: הEY)
-
וי"ו
-
זי"ן
-
חי"ת
-
טי"ת
-
יוּ"ד וגם יוֹ"ד
הרחבה: בן יהודה במילונו מציין כי הספרדים הוגים יוֹ"ד ואילו האשכנזים יוּ"ד. מילון ההווה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה יוֹ"ד. מילון אבן שושן מביא את שתי הצורות.
-
כּ"ף (ולא: כֿ"ף)
-
למ"ד
-
מ"ם
-
נוּ"ן (ולא: נוֹ"ן)
-
סמֶ"ך (ולא: סמָ"ך)
-
עי"ן
-
פ"א (ולא: פEY)
-
צד"י (ולא: צדי"ק)
הרחבה: מילון בן יהודה כן מביא גם את הצורה צדי"ק אבל מציין שהצורה כנראה בהשפעת הקו"ף שאחריה. מילון כנעני ומילון בן יהודה [כנראה טור סיני ולא בן יהודה עצמו] מביאים לצד צדִ"י את צדֵ"י ע"פ הסורית -
קוֹ"ף וגם קוּ"ף
הרחבה: מילון בן יהודה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה קוֹ"ף. מילון אבן שושן מציין את שתי הצורות. מילון ההווה מביא קוֹ"ף וכותב בסוגריים שיש מסורת הגייה אחרת: קוּ"ף.
-
רי"ש (ולא: רEYש)
-
שי"ן
-
תי"ו (ולא: תי"ף)
והינה הקריינות שלי את שמות האותיות:
אתם מוזמנים לשתף ולהפיץ את הבשורה לגננות, למורות ולהורים 🙂
.
.
רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
28/08/2018 at 1:32 pm
לגבי צד"י/צדי"ק, למיטב זיכרוני במילון אבן-שושן מביא את שתי הצורות תוך סימוכין לשתיהן מהספרות התנאית. קראתי פעם גם מאמר של הרבי מליובוויטש שהביא מקורות רבים לשתי הצורות והסביר על פי תורת הקבלה מה המשמעות של כל אחת מהצורות. על פי הסבריו המעמיקים, מדובר במהות ולא בטעות.
28/08/2018 at 1:36 pm
אבן שושן – זה מצוין ברשומה עצמה.
הרבי – מישהו שלח לי את הדרשה שלו. וזו דרשה, לא "פשט". אני כותב ברובד הפשט 🙂
27/12/2018 at 1:51 pm
לגבי שמות האותיות:
ההיגוי שנשלל ברי"ש, פ"ה וה"א – תלוי גם במסורת ביצוע התנועות הכללי. בהגייה האשכנזית הייתה נטייה ליצור בידול בין התנועות השונות, ולצורך כך הם השתמשו בדיפתונג (סגול – E, צירה – EY. יש מסורת אשכנזיות שבידלו בין קמץ O לחולם OW). לכן צורת הביטוי תקנית לפי מסורת ההגייה שלהם (אבל נכון שלפי המסורת הספרדית, המשמשת בעברית המדוברת – לא אמור להיות הבדל בין סגול לצירה. אבל בפועל, במילים רבות ההוגה הממוצע כן מבדל צי(EY)רה, בעיקר במקומות בהם מופיעה יו"ד בכתב (בני ישראל, חיפה).
לגבי הה"א – הזוהר (בלי להיכנס לשאלה מי כתב אותו, בכל אופן הוא די עתיק…) משתמש בחישובים גימטריים שונים של שם ה' (י-ה-ו-ה) – ההבדלים נובעים בשאלה אם הוגים ה"א, ה"ה או ה"י. וכן ו"ו או וא"ו או וי"ו. אולי הוא משמר הגיות שונות שרווחו כבר אז (HE, HEY ו HEA)?
27/12/2018 at 2:50 pm
הרחבה על ה-EY וההיסטוריה שלו תמצא כאן:
https://leshoniada.co.il/2018/07/15/%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%99ey%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%99e%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A6/
בעניין הקבלה – אני עוסק בפשט 🙂
26/05/2019 at 12:49 pm
ארצה לדעת מה הסיבה לכתיבת התגיים בשם האות, הכוונה: אל"ף במקום אלף. האם אלה ראשי תיבות?
26/05/2019 at 12:51 pm
בשמות האותיות – כגון אל"ף, בי"ת, וי"ו, כ"ף, צד"י, תי"ו – הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות. (ראי כאן בסוף)
21/07/2019 at 1:24 am
https://youtu.be/ec5TDk-fN3Y
עיין כאן נוסח תימן
21/07/2019 at 10:02 am
הרשומה הזו עוסקת בהגייה הספרדית הרווחת
29/09/2020 at 12:15 am
אם אתה יכול לנקד את כל האותיות לדוברי האידיש.
שכן לדוגמא כף נהגה כ'כוף' (לא מדוגש)
תודה רבה!
29/09/2020 at 12:25 am
לא הבנתי. את מה לנקד והיכן?
30/05/2021 at 3:38 pm
בדקת במילון וראית להפך?
18/07/2022 at 9:25 pm
מאוד מעניין!
האם ידוע לך מאיפה הגיעה ההגייה של תי"ף?
20/07/2022 at 1:06 pm
אולי כדאי לבדל מ"תו"=צליל (אבל אז מקבלים תף שנשמע כמו טף)
14/09/2022 at 2:42 am
לדעתי התף במקום התו עקב הקושי בהגיה, מבחינה פונטית ארטיקולרית מצריך יותר מאמץ
14/09/2022 at 2:47 pm
אכן, זה כמו הגייה ספתא במקום סבתא