האם הצבעים ירקרק ואדמדם הם גוונים חיוורים או עזים? מחלוקת בין הפרשנים. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
הוראתן ומשמעותן של מילים אינן מצטמצמות בין כתלי בית המדרש או היכלי האקדמיה. להוראת המילים יש לעיתים השלכות ממוניות גם בעולם המעשה, לדוגמא: האם המילה אדמדם משמעה גוון אדום חיוור, בגווני הוורוד, או אולי אדום עז בגווני הבורדו? האם המזמין בגד אדמדם וקיבל בגד וורוד, יכול לטעון שכוונתו היתה לגוון כהה, וממילא לבטל את המקח ולדרוש את כספו חזרה? כאשר ביקשו חכמי התלמוד לברר את פשר משמעותו של מושג, שאלו מה ההשלכה המעשית מכך, והתשובה ברוב המקרים היתה: "למקח וממכר" (למשל בבלי שבת כא ע"א).
גם לגווני הצרעת המתוארים בספר ויקרא יש משמעות הלכתית ומעשית: "וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם" (ויקרא יג, מט). האם הצבעים ירקרק ואדמדם הם גוונים חיוורים או עזים? בטרם נשיב לשאלה זו, נראה שיש כמה אפשרויות להקטנה בעברית.
א. הוספת הסיומת וֹן, לדוגמא: מגבון, מסרון.
ב. הוספת הסיומת יִת, למשל: כרית, כפית.
ג. אפשרות נוספת היא הכפלת המילה, כגון: זקנקן, שמנמן, כלבלב. מעין מה שאמרו חכמים בתלמוד: "כל המוסיף גורע" (בבלי סנהדרין כט ע"א).
ד. בהשפעת השפה הרוסית קיימת אפשרות להקטנה בסיומת צִי'ק, כגון: קטנצי'ק.
נשוב לשאלתנו. רש"י בעקבות המדרש סבור שהירקרק והאדמדם הם גוונים עזים. לעומתו סבור הראב"ע שהכפל מורה על חסרון, כמו המילה שחרחורת בפס': "אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת" (שה"ש א, ו).
גם למילה 'אלילים' יש משמעות של הקטנה. המילה 'אֵל' מבטאת כח ויכולת, למשל בכתוב: "יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י" (בראשית לא, כט). אולם ההכפלה במילה אלילים באה למעט, וללמד שלאלילים ולמזלות אין כח עצמי, אלא מקבלים כוחם מה' (רבנו בחיי, כד הקמח ערך פסח). לדברינו יוצא, שהמילה כלבלבונצי'ק, מורה על כלב קטן שבקטנים, שדומה אולי יותר לעכבר…
כתיבת תגובה