"קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום

מדוע יש בעברית כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (למשל לתנועת E יש ארבעה סימנים: צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול), מדוע מערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלבד ואינה שימושית לשאר הדוברים? האם היהודים המציא את הניקוד? מה סיכויי ההצלחה של ההצעה לבטל חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את הניקוד? הסכת מיוחד שעוסק בתנועות ובסימני הניקוד.

מלאכת הניקוד הפכה למקצוע. יש אנשים מומחים לניקוד אשר מקבלים כסף כדי לנקד. גם מורים רבים ללשון וגם משוררים רבים אינם יודעים לנקד. לפעמים בפייסבוק יודעי ח"ן בתורת הניקוד משתפים טעויות ניקוד של הגננת או של המורה ללשון, וגם באתר כאן העליתי טעויות ניקוד בשלטי חוצות ובפרסומות.

אמנם המורה ללשון אמור לדעת לנקד, אבל מלאכת הניקוד מלאת יוצאים מן הכלל כך שלא די בקורס באוניברסיטה כדי לשלוט ברזי הניקוד.

כיצד הגענו למצב המוזר הזה שבו מערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלבד, ואינה שימושית לשאר הדוברים אלא הופכת מעמסה?

שוחחתי על כך עם ד"ר ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן ואיש האקדמיה ללשון (ולשעבר המזכיר המדעי שלה). עוד ענינו על השאלה כיצד הגענו למצב שבו יש כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (הרי לתנועת E יש צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול. הזוי!). דיברנו על הצעה (מאת איש האקדמיה ללשון!) שמתגבשת כבר שנים, וד"ר בירנבאום עצמו תומך בה, ולפיה יבוטלו חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את המערכת הזו. שוחחנו על יתרונות השיטה ועל חסרונותיה, ואם יש לה סיכוי להתקבל.

גם חשפנו את מקורות הניקוד – מי המציא אותו ומדוע, דיברנו על 3 הגיות עיקריות שיש בעברית: ההגייה הארץ ישראלית (היא היא ההגייה שלנו היום ומכונה "ספרדית"), ההגייה הבבלית (היא ההגייה של יוצאי תימן) ובה יש 6 תנועות, וההגייה הטברנית (היא ההגייה הדומה להגייה המכונה "אשכנזית"). ניסינו להבין איזו הגייה היא הנכונה ביותר, מדוע מחדשי העברית שרובם עלו מאירופה בחרו דווקא בהגייה "הספרדית", ומה הסיפור של ה-EY. ולא שכחתי לברר מניין יודעים כיצד הגו בעבר אם אין הקלטות.

ואם בהקלטות עסקינן – ד"ר בירנבאום השמיע בקולו את כל 3 סוגי ההגייה כך שההבדלים ביניהם יהיו ברורים יותר (פה למטה תמצאו גם גרסה מצולמת).

ההסכת הזה מתמקד בתנועות ובסימני הניקוד, והוא מעין חלק א כי בהסכת הבא נתמקד בעיצורים ובאותיות.

לכל החוששים: אין צורך לדעת לנקד כדי להבין את ההסכת 🙂

* * *

למטיבי לכת הרוצים להרחיב את הידע בהיסטוריה של הניקוד וההגיות השונות:

* * *

הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית.

להאזנה ב-itune לחצו כאן. להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

ולחובבי soundcloud:

הינה ההסכת גם ביו-טיוב:

והינה גרסה מצולמת של הגיית התנועות לפי שלוש שיטות ההגייה (הטברנית, הארץ-ישראלית, הבבלית):

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

5 תגובות בנושא “"קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום

הוסיפו את שלכם

  1. איזה הסכת מרתק, נהניתי מכל רגע! כל כך נחמד שד"ר בירנבאום הצליח להעביר את הידע הרב שלו בצורה כזו שגם אחת כמוני, שבכלל לא מהתחום, הבינה ואף נהנתה.
    ושתי שאלות לי:
    1. ד"ר בירנבאום הזכיר את ההגייה החסידית (שהם מברכים "בּוּריך אתוּ"), ומעניין אותי – מניין הגיעה ההגייה הזאת? מי המציא אותה ולמה??
    2. היה מעניין מאוד לשמוע את כל 3 סוגי ההגייה, ותהיתי אם רק בהגייה הטברנית היה שווא נע, מפני שלא שמעתי את ד"ר בירנבאום משמיע אותו בשתי ההגיות האחרות, או שמא פספסתי את זה?
    שוב תודה על הסכת מעניין, על שאלות לעניין ותשובות כהלכה.

    1. תגובת ד"ר בירנבאום:
      תודה לך; אני שמח על השבחים ומקווה שירעם, כשואל, ואני, כעונה, ראויים להם.
      אשר לשאלתך:
      איש אינו ממציא הגייה. כל הגייה היא פרי התפתחות. גם לא מדויק להגדיר אותה חסידית; היא צמחה במזרח אירופה זמן רב לפני היות תנועת החסידות. רמז לתהליך ההתפתחות: הגיית הקמץ כ-u: המרחק מתנועת o ל-u איננו גדול, וניצנים של המעבר התחילו עוד במערב אירופה (כפי שאפשר לשמוע אצל חלק מיהודי הולנד). הגיית שורוק וקיבוץ כ-i התחילה, כנראה, בכך, שבמקומות מסוימים באשכנז הקדומה מימשו ניקודים אלה כ-ü בגרמנית (נהגה כמו u בצרפתית), וזו מעין תנועת ביניים בין u ל-i.
      היה שווא נע בשלוש מסורות ההגייה; הפרטים מסובכים.

  2. נהניתי מההסכת והשכלתי ממנו המון.
    במהלכו הזכיר ד"ר גבריאל בירינבוים ספר בשם "הוראת הקורא". בחיפוש בגוגל מצאתי שספר כזה חובר על ידי מנחם בר נתנאל. לא מצאתי כל דרך להגיע לספר הזה. אוכל לדעת איך להגיע אליו ולקרוא בו?

    נ.ב. מצאתי גם ספר בשם "הוריית הקורא" אך נראה שזה ספר אחר למחבר אחר (קראי ירושלמי) בשם אחר (אבו אלפרג’ הרון).

    1. ספר "הוריית הקורא" יצא בהוצאה מדעית: אילן אלדר, תורת הקריאה במקרא: ספר הוריית הקורא ומשנתו הלשונית, ירושלים תשנ"ד. הספר יצא בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, וניתן לקנות אותו באקדמיה.

      1. בהסכת ד"ר גבריאל מדבר על ספר בשם "הוראת הקורא" (שחובר ע"י מנחם בר נתנאל) ולא על "הוריית הקורא" (שחובר ע"י אבו אלפרג' הרון).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: