בעברית זה נשמע טוב יותר: תרגום עברי לקדיש ולקטעי הארמית בתפילה ועוד

הרוב המוחלט אינו מבין ארמית אבל ממשיך לומר קדיש בארמית, לכתוב את הכתובּה בארמית ולשיר "הא לחמא עניא" מבלי שהוא באמת מבין מה הוא אומר. כדי לשנות את המצב תמצאו כאן תרגומים עבריים לטקסטים ארמיים מוכּרים. "עברי, דבר עברית" גרסת תשע"ט-2018.

תצלום: ויקיפדיה, הערך כתובה

אבא, אימא, סבא, סבתא, דרבנן, דאורייתא, תיקוּ, סגי נהור, בסיעתא דשמיא, זיקוקי די-נור – הארמית שפה אחות לעברית, וכבר בתנ"ך אנו מוצאים אותה בספר בראשית (ל"א מ"ז: וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד) נוסף על ספר דניאל הכתוב ברובו ארמית.

במעגל החיים היהודי יש טקסטים רבים שמשולבת בהם השפה הארמית מן הסיבה הפשוטה – כשנתחברו התפילות המסוימות הללו רוב האנשים לא הבינו עברית אלא ארמית. בימינו המצב הפוך – למעט תלמידי חכמים הלומדים גמרא ובקיאים בה, רוב מוחלט אינו מבין ארמית, ולכן בימינו אין סיבה אמיתית להמשיך לומר טקסטים בארמית (כן, אני יודע שיש דעות שונות הטוענות לסיבות אחרות לטקסטים בארמית, בעיקר בקדיש, ואין כאן המקום להאריך. אני כותב ברובד הפשט ואין לי עסק בנסתרות). לשם כך החלטתי לאגד את רוב ככל המקומות שבהם אנו נתקלים בארמית ולהציג את החלופה העברית.

התמקדתי בארמית שבתפילה ובארמית שבטקסים מיוחדים.

לא הבאתי כאן את החלופה העברית לטקסטים הארמיים שרק חלק קטן נוהג לומר (כמו "אתקינו סעודתא") וכן לא שיבצתי פיוטים (כמו "יה ריבון"). כמו כן לא הכנסתי לרשומה את המקור הארמי כדי שלא להעמיס על הרשומה פה (תביאו בחשבון שרק חילופי הגרסאות בקדיש – נוסח ספרדי, תימני, אשכנזי לסוגיו – היו ממלאים רשומה שלמה).

אם יש טקסט ארמי מרכזי שאתם חושבים ששכחתי – אשמח שתעירו לי ואוסיף.


קדיש

אמירה: בתפילה

תרגום עברי לפי הנוסח של כל העדות – תמצאו כאן.

הינה הנוסח העברי של הקדיש כמו שמובא סידור ארץ ישראל:

 

לשם ייחוד

אמירה: יש הנוהגים לומר לשם ייחוד לפני התפילה ולפני עשיית מצווה.

הערה: יש "לשם ייחוד" רבים מאוד ותוכנם משתנה. כאן מוצג התרגום העברי לפתיחה הקבועה "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, לייחדא שם יו"ד ה"א בוי"ו ה"א בייחודא שלים בשם כל ישראל".

תרגום לעברית: לשם ייחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתו, ביראה ובאהבה, לייחד שם יו"ד ה"א בוי"ו ה"א בייחוד שלם בשם כל ישראל.

פתח אליהו

אמירה: יש הנוהגים לומר בעיקר בפתיחה לתפילת שחרית ולתפילת מנחה.

תרגום לעברית: ראו כאן.

אביי הווה מסדר

אמירה: יש הנוהגים לומר בחלק "הקורבנות" שבתפילת שחרית.

אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל.

תרגום לעברית: אביי היה מסדר סדר המערכה כמו שלמד ולפי דעתו של אבא שאול.

בריך שְׁמֵהּ

אמירה: בפתיחת ההיכל בשחרית של שבת.

תרגום עברי: ראו כאן.

יקום פורקן

אמירה: יש הנוהגים לומר לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת.

תרגום לעברית: ראו כאן.

כגוונא

אמירה: יש הנוהגים לומר לפני תפילת ערבית של שבת.

תרגום לעברית: ראו כאן.

סליחות (בדיל ויעבור; אתאנו לחלות; מרנא דבשמיא; מחי ומסי)

אמירה: בסליחות.

תרגום לעברית: הריהו לפניכם מתוך פרסומי הרב שמואל דוד:

אתאנו = באנו.

כל נדרי

אמירה: בפתיחה של ערב יום הכיפורים.

תרגום לעברית: ראו כאן.

הא לחמא עניא

אמירה: בהגדה של פסח.

תרגום לעברית: ראו כאן.

כל חמירא דאיכא ברשותי

אמירה: לאחר בדיקת החמץ נוהגים לבטל אותו וכן לאחר שריפת החמץ למחרת.

תרגום לעברית: ראו כאן.

חביט חביט ולא בריך

אמירה: ביום האחרון של סוכות לאחר תפילת מוסף.

תרגום לעברית: תחבוט תחבוט ואל תברך.

הב לן ונבריך

אמירה: בזימון לאחר האוכל.

תרגום לעברית: בואו ונברך למלך העילאי והקדוש. ברשות המלך העליון והקדוש (בשבת: וברשות שבת המלכה) וכו'

הדרן עלך

אמירה: בעיקר לאחר שמסיימים ללמוד מסכת.

תרגום עברי (בעצם תרגומים כי יש כמה פירושים) לנוסח שאומרים בסיום מסכת: ראו כאן.

תרגום עברית לנוסח מיוחד לסיום התנ"ך: תמצאו כאן.

כתובה

כתיבה ואמירה: בטקס החופה.

תרגום לעברית: ראו כאן

מתוך https://en.calameo.com/read/0026270474a949c6d0ea6

גט

כתיבה ואמירה: בטקס הגירושין.

תרגום לעברית: ראו כאן

עירוב תבשילין

אמירה: לפני יום טוב שמיד אחריו יום שבת.

תרגום לעברית: ראו כאן.

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: