חֵEצי שקל או חָAצי שקל? עין כֶּEרם או עין כָּAרם? – על צורות הפסק בלשון ימינו

מתוך freepik

אנו אומרים אֶEרץ ישראל אבל חוץ לאָAרץ; אנו אוהבים כֶּEסף אבל שונאים לעבוד חינם אין כָּAסף – ריכזתי את כל הפעמים שאותה המילה באה בשתי צורות הגייה שונות.

בלשון ימינו הגיית המילה אינה משתנה לפי המיקום שלה, ואנו הוגים את המילה אותו הדבר בין שהיא בתחילה המשפט, באמצעו או בסופו.

בלשון המקרא צורת המילה משתנה לעיתים גם לפי המיקום שלה – אם מילה נמצאת במקום שיש הפסקה בדיבור (למשל בסוף המשפט או כשיש פסיק) הגיית המילה יכולה להשתנות. דוגמה מוכּרת לכך גם בלשון ימינו היא חינם אין כָּסף – כָּסף=כֶּסף. לתופעה הזו קוראים צורת הפסק, ולאוהבי ההגדרות הינה מעין הגדרה:

צורת הפסק היא מילה שהגייתהּ משתנה כאשר היא מסיימת משפט או צירוף מודגש. בדר"כ גם מקום ההטעמה (מלעיל או מלרע) שלה משתנה.

בדרך כלל סיום המשפט או הצירוף בתנ"ך מסומן בטעמי המקרא המפסיקים (כלומר טעמים שמסמנים הפסקות בפסוק, מעין נקודה או פסיק בימינו. בניגוד לטעמי המקרא המחברים – אלה שמסמנים חיבור בין מילים, מעין מקף בימינו).

דוגמה יפה יש בספר דברים (יג ה):

אַֽחֲרֵ֨י ה' אֱ-לֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַֽעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃

תלֵכו במקום תלְכו, תירָאו במקום תירְאו, תשמוֹרו במקום תשמְרו, תשמָעו במקום תשמְעותעבוֹדו במקום תעבְדו, תדבָּקו במקום תדבְּקו (אשר לנו"ן הסופית בתִדְבָּקֽוּן – היא אינה קשורה לצורות הפסק, אלא היא צורה קדומה).

אם התופעה הזו נשמעת לכם מוזרה ומורכבת, כאן תגלו שגם אתם עצמכם משתמשים לא אחת בצורות כאלה גם בדיבור ימינו, בעיקר במילים ובצירופים שהן ירושה מן המקרא, וגם בימינו השימוש בצורות הללו הוא בסוף מבע.

ריכזתי את (כל) צורות ההפסק שמשמשות בעברית ימינו. אם שכחתי משהו – כתבו לי ואוסיף בחדווה.

שימו לב:

  • כל הצורות להלן נכונות. בסוגריים בסוף כל צורה מופיעה המילה שאינה בצורת הפסק.
  • כוכבית(*) מסמנת מילה שמקום ההטעמה שלה משתנה.
  • לא הבאתי מובאות מן התפילה כגון המכין מצעדי גָבר או שלא עשני עָבד.
  • לא כללתי צורות הפסק הבאות בשירים עבריים מעברית ימינו (כגון בשיר "זמר זמר לך": הֲרָרַיִךְ הֵמָּה יִשְׂמָחוּ / עֵת מְחוֹל הַהוֹרָה יִסְעַר / אֶלֶף פְּרָחִים לְפֶתַע יִפְרָחוּ).
  • לא כללתי מילים נדירות בעברית היום כגון נֶשִׁי (נְשִׁי. במשמעות חוב או שכחה, עולם), קֶרִי (קְרִי. מלשון מקרה), וכן מילים שהיום אין מכירים את צורת ההקשר שלהם אלא רק את צורת ההפסק (כגון מְשי-מֶשִׁי, פְּתי-פֶּתִי, שְׁחי-שֶׁחִי, צְפִי-צֶפִי).
  • לעיתים אנשים משתמשים בצורת הפסק שלא כדין: יש לומר עין כֶּרם ולא כָּרם כי אין מדובר פה בצורת הפסק של מילה עברית אלא במילה ערבית كارم [כַּארִם] שמשמעה כרם כמו בעברית.

צירופים, ניבים ושברי פסוקים

עבודת פָּרך (פֶּרך)

ימים עבָרו (עבְרו)*

חינם אין כָּסף (כֶּסף)

עין גֶּדי (גְּדי)*

שקל וחֵצי (וחֲצי)* [אבל: חֲAצי שקל. כי כאן ה"חצי" אינו בסוף המבע]

חמור גָרם (גֶרם)

חוץ לאָרץ; הבדל של שמים ואָרץ (אֶרץ)

מדֶחי אל דֶחי [רשמית יש לומר: מדְחי אל דֶחי כי המילה הראשונה אינה בהפסק. אבל בשל תהליך של גרירה אומרים דֶחי גם בראשון]*

ארובות השמים נפתָחו (נפתְחו)*

באו מים עד נָפש (נֶפש)

מאמציו לא נשאו פֶּרי (פְּרי)*

עקבותיו לא נודָעו (נוֹדְעוּ)*

כאַיִן וכאפס (אֵין)* [ככל הנראה אַין היא הצורה הרגילה ואילו אֵין היא צורת "סמיכות" כמו בַּית לעומת בֵּית. בעברית שלנו אֵין משמשת גם שלא ב"סמיכות" ואילו אַין בשימוש במעין צורות הפסק] 

ושמחת בחגֶך (בחגְך)*

כבד את אביך ואת אמֶך (אמְך)*

צהלה ושמֵחה (ושמְחה)*

צורות ציווי

לֶכי, לֶכו (לְכי, לְכו)*

רֶדי, רֶדו (רְדי, רְדו)*

אחרים

עֲמֹדוּ! (עִמדו. משחק שבו משחקים ילדים קטנים)*

בֶּכִי (בְּכִי)*

יֶרִי (יְרִי)*

לֶחִי (לְחִי)*

מֶרִי (מְרִי)*

שֶׁבִי (שְׁבִי)*


צפו באורי חזקיה צוחק על הצורה חינם אין כָּסף (החל מ-2:00. הסרטון כבר נמצא במקום המתאים):

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.

6 תגובות בנושא “חֵEצי שקל או חָAצי שקל? עין כֶּEרם או עין כָּAרם? – על צורות הפסק בלשון ימינו

הוסיפו את שלכם

  1. שלום ירעם,
    לפי דעתי, ישנם קוראים שרואים את הכותרת ורק חשים לגלות את הנפקא מנה – אותה הם יאמצו לחייהם. כך למשל קרה לי (מודה ועוזב ירוחם) בטור ספציפי זה שהזדרזתי להמשיך לענייני וקראתי ברפרוף עבור ההשלכה המעשית. ולכן, אולי כדאי להוסיף שורת "לסיכום" בנוסף, תוך כדי לא היה לי ברור באיזה צד ממוקמת הדרך הנאותה להגות, ולכן אולי כדאי שמביאים את ההשלכה המעשית להיעזר בצבעים (למשל אדום וירוק). שים לב שהקורא היום ב2018 משתמש המון בקליטה רב חושית ועיבוד מהיר מפני הגירויים הרבים והיצף המידע אפילו אל מול אתר אינטרנט בודד. וזה עשוי להיות קיצור דרך , כנאמר 'טובה תמונה אחת'… כמובן, בסוף הקדשתי את השלוק אוויר הנוסף והבנתי הבן היטב. תודה על העמל!

    1. תודה על דבריך. אתה צודק שלא היה ברור דיו אם מדובר בצורה נכונה או לא. תיקנתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: