חֵEצי שקל או חָAצי שקל? עין כֶּEרם או עין כָּAרם? – על צורות הפסק בלשון ימינו

בלשון ימינו הגיית המילה אינה משתנה לפי המיקום שלה, ואנו הוגים את המילה אותו הדבר בין שהיא בתחילה המשפט, באמצעו או בסופו.

בלשון המקרא צורת המילה משתנה לעיתים גם לפי המיקום שלה – אם מילה נמצאת במקום שיש הפסקה בדיבור (למשל בסוף המשפט או כשיש פסיק) הגיית המילה יכולה להשתנות. דוגמה מוכּרת לכך גם בלשון ימינו היא חינם אין כָּסף – כָּסף=כֶּסף. לתופעה הזו קוראים צורת הפסק, ולאוהבי ההגדרות הינה מעין הגדרה:

בדרך כלל סיום המשפט או הצירוף בתנ"ך מסומן בטעמי המקרא המפסיקים (כלומר טעמים שמסמנים הפסקות בפסוק, מעין נקודה או פסיק בימינו. בניגוד לטעמי המקרא המחברים – אלה שמסמנים חיבור בין מילים, מעין מקף בימינו).

דוגמה יפה יש בספר דברים (יג ה):

אַֽחֲרֵ֨י ה' אֱ-לֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַֽעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃

תלֵכו במקום תלְכו, תירָאו במקום תירְאו, תשמוֹרו במקום תשמְרו, תשמָעו במקום תשמְעו, תעבוֹדו במקום תעבְדו, תדבָּקו במקום תדבְּקו (אשר לנו"ן הסופית בתִדְבָּקֽוּן – היא אינה קשורה לצורות הפסק, אלא היא צורה קדומה).

דוגמה מעניינת אחרת היא שאותה המילה באה בצורה הרגילה שלה ובצורת ההפסק – באותו הפסוק:

יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר (איוב טז, יד) – פֶרֶץ – צורה רגילה;  פָרֶץ – צורת הפסק.

וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֨וֶת֙ וַאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֨רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַאֲשֶׁ֤ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי (ירמיהו טו, ב) – לַשְּׁבִ֖י הראשון – מלרע בצורה רגילה, לַשֶּֽׁבִי השני – מלעיל בצורת הפסק.

וכך גם בפסוק שמופיע בפרסומת: וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם (בראשית א, ו) – מַ֖יִם – המ"ם בפתח וזו הצורה רגילה; הַמָּיִם, לָמָיִם  – המ"ם בקמץ וזו צורת הפסק.

ההבדל בניקוד – בגלל צורת הפסק

אם התופעה הזו נשמעת לכם מוזרה ומורכבת, כאן תגלו שגם אתם עצמכם משתמשים לא אחת בצורות כאלה גם בדיבור ימינו, בעיקר במילים ובצירופים שהן ירושה מן המקרא, וגם בימינו השימוש בצורות הללו הוא בסוף מבע.

הינה דוגמה לשימוש בריאיון – בצלאל אלוני אומר אנוכי במלעיל ולא במלרע:

ב-0:20 תשמעו את המילה התפוצצו בצורת הפסק (התפוצָצו ולא התפוצְצו)

ריכזתי את (כל) צורות ההפסק שמשמשות בעברית ימינו. אם שכחתי משהו – כתבו לי ואוסיף בחדווה.

שימו לב:

• כל הצורות להלן נכונות. בסוגריים בסוף כל צורה מופיעה המילה שאינה בצורת הפסק.
• כוכבית(*) מסמנת מילה שמקום ההטעמה שלה משתנה.
• לא הבאתי מובאות מן התפילה כגון המכין מצעדי גָבר או שלא עשני עָבד.
• לא כללתי צורות הפסק הבאות בשירים עבריים מעברית ימינו (כגון בשיר "ימי החנוכה": ניצחון המכבים נספר, נזמֵרה, על היוונים אז ידם כי גבֵרה", או בשיר "זמר זמר לך": הֲרָרַיִךְ הֵמָּה יִשְׂמָחוּ / עֵת מְחוֹל הַהוֹרָה יִסְעַר / אֶלֶף פְּרָחִים לְפֶתַע יִפְרָחוּ).
• לא כללתי מילים נדירות בעברית היום כגון נֶשִׁי (נְשִׁי. במשמעות חוב או שכחה, עולם), קֶרִי (קְרִי. מלשון מקרה), וכן מילים שהיום אין מכירים את צורת ההקשר שלהם אלא רק את צורת ההפסק (כגון מְשי-מֶשִׁי, פְּתי-פֶּתִי, שְׁחי-שֶׁחִי, צְפִי-צֶפִי).
• לעיתים אנשים משתמשים בצורת הפסק שלא כדין: יש לומר עין כֶּרם ולא כָּרם כי אין מדובר פה בצורת הפסק של מילה עברית אלא במילה ערבית كارم [כַּארִם] שמשמעה כרם כמו בעברית.
• ראו כאן את החלטת האקדמיה בעניין חלק מצורות ההפסק ושימושם בהקשר.

צירופים, ניבים ושברי פסוקים

צורות ציווי

אחרים

צפו באורי חזקיה צוחק על הצורה חינם אין כָּסף (החל מ-2:00. הסרטון כבר נמצא במקום המתאים):

וגם במערכון של זהו זה:

.

.

מה דעתך על אלה?

"פיעל פועל והתפעל – דגש בעי"ן חוק ברזל!" – האומנם? אלה, אלו, הַלָּלוּ, הָאֵל – ארבע צורות לאותו הדבר? עגבנייה, שרביט, צרכן – המקרים שבהם אין דגש באותיות בג"ד כפ"ת למה צריך ללמוד לשון? כל התשובות