באיזה מילון תצטרכו לדעת את שורש המילה כדי למצוא את הערך שאתם מחפשים, באיזה יש איורים ובאיזה אין, מי מכיל מילים מכל תקופות הלשון ומי רק מלשון ימינו, מי מציג את המילה גם בכתיב חסר ניקוד, ואיזה מילון עושה "נו נו נו" לצד ערך שרוב הציבור הוגה שלא כדין. היתרונות והחסרונות של כל מילון עברי-עברי מודרני, כולל טבלת השוואה מסכמת.
יש כמה שיטות מרכזיות בסידור הערכים במילון, ולפני הסריקה של המילונים אציג את השיטות. ההבדל בין השיטות בא לידי ביטוי בפועל ולא בשם (כלומר בכל השיטות את השם מוצאים לפי צורת היחיד נפרד. למשל: אם מחפשים שולחנות יש לחפש בשולחן).
1. סידור הערכים לפי השורש של המילה
כדי לחפש פועל יש לדעת מה השורש שלו.
דוגמה: אם מחפשים את הפועל מבין יש לדעת שהשורש הוא ב-י-ן (קצת קשה, נכון?) ולחפש לפי השורש.
היתרונות של השיטה: המילון מסודר לפי ה"ליבה" של המילה – השורש שממנו מתפתחות שאר המילים מאותה המשפחה.
החסרונות של השיטה: נדרשת הכרה של השורש של המילה שאנו מחפשים, ולכן לא תמיד החיפוש קל (נסו בעצמכם – מה השורש של הכיר?).
זו השיטה של מילון אבן שושן.
2. סידור הערכים לפי זמן ההווה
כאן החיפוש אינו לפי השורש אלא לפי צורת המילה בזמן הווה יחיד [=אני / אתה / הוא].
דוגמה: את המילה הבין (זמן עבר) יש לחפש במבין (הווה) ולא בשורש ב-י-ן.
היתרונות של השיטה: אין צורך לדעת שורשים.
החסרונות של השיטה: ההווה אינו "הליבה" של המילה, ויש בכך פגיעה במבנה של העברית.
זו השיטה של מילון ההווה (ומכאן שמו) ושל מילון ספיר.
3. סידור הערכים לפי זמן העבר
לא צריך לדעת שורשים ולא את צורת ההווה אלא את צורת העבר נסתר [=הוא] של הפועל.
דוגמה: את הבין (עבר) יש לחפש בהבין (עבר) ולא במבין (הווה) ולא לפי השורש ב-י-ן.
היתרונות של השיטה: אין צורך לדעת את השורש של המילה.
החסרונות של השיטה: ראו בשיטה 2.
זו השיטה של מילון אריאל ושל מילון רב מילים.
לפניכם הערך מבין, הבין, ב-י-ן במילונים השונים. שימו לב גם לערכים שמסביב (למשל במילון ההווה ראו את הערות התקן שהוא מעיר בערך מביא ובערך מביט).
ורגע קודם שנצלול לסקירה של המילונים, הינה הסבר למונחים אחדים וגם שתי הערות:
- רובד הלשון – התקופה שבה המילה מתועדת (לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים או העברית החדשה)
- גיזרון (אטימולוגיה) – מקור המילה ומוצאה, ההתפתחות שלה ושל המשמעות שלה
הערות:
- משלב – כל המילונים בסקירה כאן מעירים הערות על המשלב (רמת הלשון וסגנונה, כגון "ספרותי", "המוני", "עגה"), מי יותר ומי פחות.
- כללי הכתיב חסר הניקוד – הכללים שמופיעים בחלק מהמילונים אינם מותאמים לכללים החדשים.
מילון אבן שושן
השם המלא והרשמי: מילון עברי אבן שושן מחודש ומעודכן לשנות האלפיים.
מחבר: אברהם אבן שושן.
מספר כרכים: שישה (2,047 עמודים, לא כולל המוספים).
שיטת החיפוש: לפי שורש המילה (הרחבה – ראו בהקדמה לעיל).
ניקוד: המילון מנוקד כולו. הערך בכתיב חסר ניקוד מופיע אחרי הערך המנוקד. אם מחפשים מילה בכתיב חסר הניקוד יש הפניה לערך המנוקד – דבר שקצת מייגע.
מכיל מילים מכל רובדי הלשון: כן.
מציין את רובד הלשון של המילה: כן.
גיזרון-אטימולוגיה: יש.
ציטוטים או משפטים לדוגמה הכוללים את המילה בערך: יש.
איורים להמחשה: אין (במהדורות הישנות יותר יש אבל לא בחדשה).
נספחים בסוף המילון: ילקוט שמות פרטיים, ילקוט השורשים ונגזריהם, פרט מילים יחידאיות, פרט מילים מורכבות, תקציר הדקדוק העברי, טבלאות משקלים ונטיות, כללי הפיסוק החדשים, כללי הכתיב חסר הניקוד.
הוצאה: המילון החדש.
קנייה: לחצו כאן.
גרסה דיגיטלית: יש אבל הוא מצורף לקנייה של מילון בבילון (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים דיגיטליים).
המילון בגרסה לבתי ספר: יש (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים לבתי ספר).
מילון ההווה
השם המלא והרשמי: מילון ההווה – מילון שימושי לעברית התקנית.
מחברים: מרדכי מישור ושושנה בהט.
מספר כרכים: אחד (815 עמודים).
שיטת החיפוש: לפי זמן ההווה (הרחבה – ראו בהקדמה לעיל).
ניקוד: המילון אינו מנוקד למעט הערך עצמו (וכשיש הבדל בין הכתיב המנוקד לשאינו מנוקד בא קודם הלא מנוקד ואחריו המנוקד).
מכיל מילים מכל רובדי הלשון: לא, אלא רק מילים המשמשות בלשון ימינו.
מציין רובד הלשון של המילה: לא.
גיזרון-אטימולוגיה: אין.
ציטוטים או משפטים לדוגמה הכוללים את המילה בערך: אין.
איורים להמחשה: אין.
מיוחד למילון הזה: כולל הערות מהו התקן בעברית.
נספחים בסוף המילון: כללי הכתיב חסר הניקוד; מפתח צורות העבר, העתיד והמקור; מפתח השורשים והערכים המיוחסים אליהם.
הוצאה: איתאב.
קנייה: בעיקר בחנויות יד שנייה. לעיתים תמצאו עותקים אחדים גם בסטימצקי ובצומת ספרים וכדומה.
גרסה דיגיטלית: אין.
המילון בגרסה לבתי ספר: אין.
מילון ספיר
השם המלא והרשמי: מילון ספיר – מילון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה.
מחבר: איתן אבניאון
מספר כרכים: אחד (1,400 עמודים) (המילון ראה אור גם במהדורה "מילון ספיר – מילון עברי-עברי אנציקלופדי בשיטת ההווה" – 6 כרכים).
שיטת החיפוש: לפי זמן ההווה (הרחבה – ראו בהקדמה לעיל).
ניקוד: המילון אינו מנוקד למעט הערך עצמו (וכשיש הבדל בין הכתיב המנוקד לשאינו מנוקד בא קודם הלא מנוקד ואחריו המנוקד).
מכיל מילים מכל רובדי הלשון: לא, אלא רק מילים המשמשות בלשון ימינו.
מציין את רובד הלשון של המילה: כן.
גיזרון-אטימולוגיה: אין.
ציטוטים או משפטים לדוגמה הכוללים את המילה בערך: אין.
איורים להמחשה: אין.
נספחים בסוף המילון: כללי הכתיב חסר הניקוד, כללי הפיסוק החדשים, מילון בוטניקה, מילון זואולוגיה, מילון גאוגרפיה.
הוצאה: איתאב.
הערה: המילון היה אמור להיות ממשיך דרכו של מילון ההווה, ואולם שונו בו דברים וגם כמעט שאין בו הערות בענייני תקן.
לקנייה: כמעט שאין מוכרים את המילון (כנראה בגלל הגרסה הדיגיטלית שלו), אבל עדיין אפשר למצוא ברשת מקומות שמוכרים אותו.
גרסה דיגיטלית: יש.
המילון בגרסה לבתי ספר: יש (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים לבתי ספר).
מילון אריאל המקיף
השם המלא והרשמי: מילון אריאל – מילון עברי-עברי חדש מכל תקופות הלשון.
עורכים: דניאל סיון ומאיה פרוכטמן.
מספר כרכים: אחד (1,152 עמודים).
שיטת החיפוש: לפי זמן העבר (הרחבה – ראו בהקדמה לעיל).
ניקוד: המילון מנוקד כולו. לא מופיע הערך בכתיב חסר ניקוד. אם מחפשים מילה בכתיב חסר הניקוד יש הפניה לערך המנוקד – דבר שקצת מייגע.
מכיל מילים מכל רובדי הלשון: כן.
מציין את רובד הלשון של המילה: כן.
גיזרון-אטימולוגיה: אין.
ציטוטים או משפטים לדוגמה הכוללים את המילה בערך: אין.
איורים: אין.
נספחים בסוף המילון: מבחר ניבים, מילון שמות פרטיים, כללי הכתיב חסר הניקוד, כללי הפיסוק.
הוצאה: קוראים.
לקנייה: משום מה דווקא באתר ההוצאה לא מצאתי אפשרות לקנות, אבל כאן וכאן תוכלו לקנות.
גרסה דיגיטלית: אין.
המילון בגרסה לבתי ספר: יש (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים לבתי ספר).
מילון רב מילים
השם המלא והרשמי: רב מילים – המילון השלם עברי עברי.
יוזם וראש המילון: יעקב שויקה.
מספר כרכים: שישה (1,946 עמודים).
שיטת החיפוש: לפי זמן עבר (הרחבה – ראו בהקדמה לעיל).
ניקוד: המילון אינו מנוקד למעט הערך עצמו שמופיע אחרי הערך בכתיב מלא (גם כשאין הבדל בין הכתיב המנוקד לשאינו מנוקד).
מכיל מילים מכל רובדי הלשון: לא, אלא רק מילים המשמשות בלשון ימינו.
מציין את רובד הלשון של המילה: לא.
גיזרון-אטימולוגיה: בדר"כ אין.
ציטוטים או משפטים לדוגמה הכוללים את המילה בערך: יש (אבל כמעט שלא מהמקורות).
מיוחד למילון הזה: מציין משפחת מילים.
איורים להמחשה: יש.
נספחים בסוף המילון: אותיות אנגליות, אותיות יווניות, סימני הניקוד, סימני הפיסוק, טעמי המקרא, תווי מוסיקה, סימנים מתמטיים, צורות גאומטריות.
הוצאה: שלושה גופים יחד – סטימצקי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית וידיעות ספרים וספרי חמד
לקנייה: כמעט שאין מוכרים את המילון (כנראה בגלל הגרסה הדיגיטלית שלו), אבל עדיין אפשר למצוא ברשת מקומות שמוכרים אותו.
גרסה דיגיטלית: יש (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים דיגיטליים).
המילון בגרסה לבתי ספר: יש (בהמשך אעלה סקירה נפרדת של מילונים לבתי ספר).
סיכום – טבלת השוואה
אז איזה מילון לקנות? תלוי בצורך שלכם – האם הגיזרון מעניין אתכם או דווקא משפחות המילים. האם הניקוד המלא חשוב לכם או שדי לכם גם בחלקי. האם רובד הלשון קריטי לכם או שדווקא הדוגמות.
הינה סיכום מזוקק מאוד של מה שהופיע לעיל. מומלץ לקרוא את הנ"ל כדי להבין טוב יותר את הסיכום (אשר מטבעו מסכם ולא מביא את הדברים במלואם).
אבן שושן | אריאל | רב מילים | מילון ההווה | מילון ספיר החדש | |
שיטת חיפוש פעלים | שורש | זמן עבר | זמן עבר | זמן הווה | זמן הווה |
כרכים ועמודים | שישה, 2,047 עמודים |
אחד, 1,152 עמודים |
שישה, 1,946 עמודים |
אחד, 815 עמודים |
אחד, 1,400 עמודים |
מצאי המילים | מכל רובדי הלשון | מכל רובדי הלשון | רק מלשון ימינו | רק מלשון ימינו | רק מלשון ימינו |
ניקוד | מלא | מלא | חלקי | חלקי | חלקי |
הערך בכתיב חסר ניקוד | √ | × | √ | √ | √ |
מציין את רובד הלשון | √ | √ | × | × | √ |
גיזרון | √ | × | × | × | × |
דוגמות | √ | × | √ | × | × |
איורים | × | × | √ | × | × |
מציין משפחת מילים | × | × | √ | × | × |
מוסיף הערות על התקן | × | × | × | √ | מעט מאוד |
.
.
הרחבה:
- אורה (רודריג) שורצולד, מחקרים בעברית בת זמננו, "המילון בראי הדקדוק" (עמוד 225-221)
- למאמר "המתאר את מהדורת הדפוס של מילון רב־מילים (שוֵיקה, 1997) – 'מילון מקיף ועדכני לעברית בת־זמננו'" – לחצו כאן
- ביקורת של מנחם בן ושל שגיא כהן על מילון אבן שושן החדש, וכתבה גדולה על המהדורה החדשה (לחצו על התמונות להגדלה)
- ביקורת שכתב רוביק רוזנטל על מילון אריאל. הביקורת מעניינת כי היא עוסקת גם בשאר המילונים (לחצו על התמונה להגדלה)
.
.
.
04/11/2018 at 3:32 pm
שלום
תגובה ראשונית. השוואה בין מילון ספיר בכרך אחד לבין מילון אבן שושן בשישה כרכים אינו ראוי. יש מילון ספיר בשלושה כרכים ובו יש כל מה שנטען שאין
איתן אבניאון
04/11/2018 at 3:51 pm
שלום, איני מכיר מהדורה של שלושה כרכים. אשמח להכיר ולשנות. אני מכיר את מה שפרסמתי (כרך 1 עבה מאוד) וכן שישה כרכים של ספיר אנציקלופדי.
26/11/2018 at 10:16 am
נהנית מאד לקרוא ולשמוע את ההסכתים. כל הכבוד על האתר המקסים!
26/11/2018 at 10:17 am
תודה רבה רבה 🙂
14/07/2019 at 2:30 pm
היי ירעם,
אני מבקש לדעת מה דעתך על "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות" של כנעני.
אולי אוכל לקנות אותו במחיר מציאה.
תודה,
יובל
21/07/2019 at 1:32 pm
איני מכירו דיו, אבל בכלליות:
היתרון המובהק של המילון: יש בו חומר בעיקר מהפיוטים וממקורות ימי הביניים שאינם מופיעים במילונים אחרים.
החיסרון: כרכים רבים (תופס מקום), צריך לבדוק אם הניקוד שלו לפי התקן (זו בעיה ידועה גם במילונים אחרים).
21/07/2019 at 2:47 pm
תודה רבה.
04/09/2020 at 12:26 pm
אין נקוד לפי "תקן". משפחת בן אשר הנהיגה את הנקוד הטבריני לפני 1100 שנה והוא תקף עד היום. כל המצאה אחרת פוגעת בכתובים שלנו.
04/09/2020 at 3:34 pm
התקן = החלטות האקדמיה ללשון
18/05/2021 at 11:20 pm
שלום,
אשמח לדעת מה דעתכם על "מילון עברי שלם" של ראובן אלקלעי?
מילון זה לא הוזכר בפוסט, ולא הוזכר במאמר של רוביק רוזנטל.
מעניין למה?
תודה,
אנדריי
19/05/2021 at 9:11 am
הוא אינו בסקירה כי הוא פחות מוכר וגם אי אפשר להשיגו כלל. מה דעתי עליו? איני מכירו דיי כדי להשיב