מצעד עשרת השירים הגדולים – צל"ש וטר"ש לשוניים: כמה חריגות לשוניות יש לנתן גושן ולמירי מסיקה, על מה קיבלו נועה קירל איזי צל"ש לשוני, וכמה פעמים בשירים הזמר הוגה "בִּידיוק" במקום "בֶּEדיוק".

הינה לכם עוד סקירה של החריגות הלשוניות מהתקן העברי בשירים המובילים בישראל לפי המצעד של גלגלצ מיום חמישי האחרון.

אני מזכיר כמה דברים חשובים בסקירה פה:

כל סקירה מהמצעד כוללת את ביצוע השיר עצמו מיו-טיוב ואת מילות השיר שבהן אני דן (לא כל מילות השיר אלא רק הקטעים הנחוצים).

סימון בצבע אדום של סטייה מהתקן בעברית (טר"ש), וסימון בצבע כחול של מילה שרוב מוחלט של דוברי העברית הוגים שלא על פי התקן ואילו הזמר שר על פי התקן (צל"ש).

בתום כל שיר מופיעה הצורה התקנית.

שימו לב: לא ניקדתי ניקוד מדעי אלא ניקוד שמנקדים בייעוץ לשון.

המקום הראשון

איך פתאום, תפסת לי מקום בלב אין הגיון,

בין השפיות לשיגעון ולא אל תתרחק,

בִּידיוק למדתי לחבק ליפול מבלי להתרסק

אני לא רוצה כבר לשחק

טר"ש:

בִּידיוק -> בְּדיוק


המקום השני

על דשא ירוק

בואי נתפֿוס שניה

אני ואת ברגע מתוק

אני אשיר לך ״פעם בחיים״

תתחילי לבכות

אני אוהב איך שאת ככה מתרגשת

טר"ש:

נתפֿוס (בלי דגש) -> נתפּוס (בדגש)


המקום השלישי

ורוב הזמן, אני שותק

מקשיב ללב שמתחבר

וְמתנתק שוקע בחלום ישן

וְמתעורר וְמסביבי יש אנשים

וכּל אחד יש לו סיפור אחר

[…]

רוב הזמן מוצאים

מקום ממש לכּל אחד

אפילו לי וְלְמשוגעים כמוני

טר"ש:

וְמתנתק -> וּמתנתק

וְמתעורר -> וּמתעורר

וְמסביבי ->  וּמסביבי

וכּל -> וכֿל (בלי דגש בכ"ף)

לכּל -> לכֿל (בלי דגש בכ"ף)

וְלְמשוגעים -> ולִמשוגעים


המקום הרביעי

יש ימים את מבינה

אני מתרסק ממחשבה קטנה

שאת לא תהיי לא תהיי פה יותר

זאת תמיד אותה המנגינה

בלעדייך היא נשמעת קצת שונה

וזה שורט זה שורט לי בנשמה

אם רק היית ברגעים שנשברתי כמו ילד לפעמים

וזה לא עבר זה שרף כל כך בפנים

תמיד אמרת רק לשחרר

שזה יחזור אם אאמין

אני עכשיו פצוע וזה לא עובר

[…]

יש ימים את מבינה

מתגברת בי ההבנה

שזה לא יחזור להיות בינינו

איך בסוף נהיית שונה

לא אותה ילדה תמימה

כמו שהיית עוד שרק הֵכרנו

טר"ש – והפעם יש פה כמה ענייני עריכה ולא רק הגייה:

יותר -> עוד (יותר = יותר ממשהו, כגון "הוא גבוה יותר ממנו". עוד = נוסף על מה שיש או נוסף על מה שכבר היה [ההגדרה מרב מילים])

אם -> לוּ/אילו

הֵכרנו -> הִכרנו


המקום החמישי

אין בשיר "מוקשים" ולכן אין לי הערות


המקום השישי

אין בשיר "מוקשים" ולכן אין לי הערות


המקום השביעי – מפחד עלייך מירי מסיקה בשיתוף איזי

אני מפחד עלייך

שתשקעי בְּחלומך

ותשכחי לכבות את האש

מרוב אהבה על הכיריים

שלא תחשבי פעמיים

בשביל שנינו

אני מפחד עלייך

כשאת ש֫טה על כביש מהיר

[…]

אלו שמדברים תני להם לדבר עלייך
כי הם לא רואים כל מה שעובר עליך
אין לך אלוהים מי בִּידִיוק שומר עלייך
למה את תמיד רוצה את זה שלא חוזר אליך
אני לא רואה לאן זה מוביל
נסחף איתך עמוק ואין מֵציל 
נשרף מהמבט שלך את מדליקה ת'פתיל
שיעיף מכאן את כל הבְּעיות שלי על טיל
כי את שיט לא רגיל שמרים וְמָפיל 
אז אם את לא בדיל אין לי ראש להתחיל
לחפש את השביל השפוי שמוביל
למקום שהנפש תוכל להכיל

טר"ש:

בִּידִיוק -> בְּדיוק

בְּחלומך -> בָּחלומך

ש֫טה במלעיל -> שט֫ה במלרע (הערתי אע"פ שהתלבטתי כי ענייני ההנגנה בשירים מושפעים מהקצב, ולכן איני מעיר על "כמה", "איזה" וכדומה כשהם ביאים בשירים במלעיל אע"פ שהתקן במלרע. ואולם כאן יש הבדל במשעות בין עבר והווה – בעבר: שטה במלעיל. בהווה: שטה במלרע)

מֵציל -> מָציל

צל"ש:

הבְּעיות (רבים אומרים: בָּעיות)

חצי צל"ש וחצי טר"ש:

וְמָפיל – הוא צדק בהגיית המ"ם (ולא: מֵפיל) אבל לא בהגייה הוי"ו (יש לומר וּמפיל)

המקום השמיני

כשכל הגוף שלה שיזוף בצבע מוקה

וזה ברור שהנימוס בא מאירופה

כשהיא נכנסת מת לזוז איתה בכֿל פעם

צל"ש:

בכֿל – בלי דגש (רוב העולם אומר: בכּל)

המקום התשיעי

כל מה שרציתי זה להיות איתך

כל מה שרציתי זה להיות שלך

ואיך אף פעם לא נמאס לי לאהוב אותך

אני שואל את עצמי וּבֿעיקר אותך

אולי אחְרי הכל עברנו תהליך

אולי זה מה שאני צריך

אולי אני ואת זה משהו שימשיך

אולי רק ככה לומדים להעריך

רק ככה לומדים להעריך

צל"ש:

וּבֿעיקר – הוי"ו בתנועת U והבי"ת בלי דגש (רוב העולם אומר וְבּעיקר)

טר"ש:

אחְרי -> אחָרי (זה תיקון "בקטנה" כי יש דעות שאפשר לומר אחְרי)

המקום העשירי

את לא תהי שלי, וְאנל'א אהיה שלך

אולי פשוט נהיה, ואת הכל פשוט נשכח

הרי אני אלוף עולם בלהשאר לבד

ועד שהתקרבנו קצת מרגיש לי שפספסת

את אומרת שמספיק לך כבר רוצה ללכת

עוד לא שעה נמצאת פה כבר הִספקנו שוב לריב

[…]

טס מכאן עכשיו את מחליטה פתאום שאת נשארת

כל שיחה איתך אני שותק ואת רק מדברת

למה באת היום כבר מאוחר אז סתם חיפשת לך סרט

לא הכל מושלם בינינו סופה ב֫אה והולכת

צל"ש:

וָאנל'א– הוי"ו בתנועת A (רוב העולם אומר וְאני בתנועת E)

הִספקנו –הה"א בתנועת I (רבים הוגים: הֶספקנו בתנועת E)

טר"ש:

ב֫אה במלעיל -> בא֫ה במלרע (הערתי אע"פ שהתלבטתי כי ענייני ההנגנה בשירים מושפעים מהקצב, ולכן איני מעיר על "כמה", "איזה" וכדומה כשהם בישר במלעיל אע"פ שהתקן במלרע. ואולם כאן יש הבדל במשעות בין עבר והווה – בעבר: באה במלעיל. בהווה: באה במלרע)

התמונה המלווה: freepik