כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו?

כדי להבין רשומה זו טוב יותר, להלן כמה הסברים (מטיבי לכת בעולם הלשון יכולים לדלג על המסגרת):

כולנו הוגים פֿילוסופיה ולא פּילוסופיה כי מילים לועזיות שחדרו לעברית נהגות כמו המילה במקור, גם בניגוד לכללי העברית.

עוד דוגמות: פֿסטיבל (ולא: פּסטיבל), ג'יפּ (ולא: ג'יפֿ), סלבּ (ולא: סלבֿ).

אבל כשהשם הלועזי מתחיל "להוליד" פעלים (=כשגוזרים פעלים מהשם הלועזי) – הפעלים מקבלים את כללי העברית.

וכאן מתחילה הבעיה – כיוון שאנשים רגילים ל"מילת המפתח" הלועזית שממנה "נולדו" הפעלים, הם הוגים גם את הפעלים שנולדו כמו מילת המפתח, גם בניגוד לכללים של העברית.

תופעת מילת המפתח שמשפיעה על הגיית המילים ש"נולדו" ממנה, קורית גם במילים עבריות, כמו שתראו עוד רגע.

הינה כמה דוגמות נפוצות שמצאתי, כולל הסבר להגייה התקנית (ההסבר מבוסס על ההסברים לעיל. מי שיקרא ולא יבין – כנראה בחר לדלג מהר מדיי על המסגרת לעיל 🙂 ):

נכון שלכל כלל יש יוצא מן הכלל? הכלל הזה תקף גם פּׂה.

הינה חריג שבו במילה לועזית רוב הדוברים הוגים על פי התקן, אע"פ שמילת המפתח שונה מהמילים שנגזרו ממנה:

כלומר במילה הזו אנשים אינם מושפעים ממילת המפתח פֿילוסופיה שבה אין דגש בפ"ה, ולכאורה היינו מצפים שיגידו להתפֿלסף, התפֿלסף, מתפֿלסף.

למה שפר מזלה של המילה הזו דווקא? לאלוקים פתרונים.

יש עוד מילים מעניינות שדורשות דיון נפרד (למשל: התחבר – כיוון שבניינו התפעל, וכאמור לעיל יש דגש באות השנייה של השורש, לכאורה יש לומר התחבּר ולא התחבֿר גם במשמעות של "נהיה חבר עימו"), אבל אותן אשאיר לרשומה נפרדת.

מה דעתך על אלה?

"פיעל פועל והתפעל – דגש בעי"ן חוק ברזל!" – האומנם? איך אומרים: בּכֿיף או בּכּיף? בואו לרכל – ושימו לב להגייה! עם הלשון בחוץ – מה הבעיה ב"אני שם בשבילו"?