כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו?

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי – לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל – כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן.

כדי להבין רשומה זו טוב יותר, להלן כמה הסברים (מטיבי לכת בעולם הלשון יכולים לדלג על המסגרת):

  • בֿ, כֿ, פֿ – סימון לאותיות רפות, כלומר בלי דגש.
  • אותיות בג"ד כפ"ת מקבלות דגש קל כשהן בראש מילה או אחרי שווא נח: פּשוט, כּפר; להלְבּיש, למסְפּר.
  • הבניינים פיעל, פועל והתפעל מקבלים דגש חזק באות השנייה של השורש: סיפּר (=פיעל), סופּר (=פועל), הסתפּר (=התפעל).
  • אם הבניינים פיעל, פועל והתפעל באים במילה שיש לה ארבע אותיות שורש ("שורש מרובע") – אין דגש חזק: מרסם (=פיעל), לולך (=פועל), התללך (=התפעל).
  • בשם הפועל (=צורות כגון לשמור, ללכת, להכניס, להתפרסם) של בניין נפעל יבוא דגש חזק באות הראשונה של השורש: לְהִכָּנֵס, לְהִפָּסֵק.
  • מילים בצורה (=במשקל) של הדגם סְגַלְגַּל מקבלות בנטייה דגש באות האחרונה: סְגַלְגַּל – סְגַלְגַּלִּים, אֲדַמְדַם – אֲדַמְדַּמָּה, קְטַנְטַן – קְטַנְטַנִּים.
  • בעברית אין דגש בסוף המילה (למעט מקרים מסוימים שאינם מעניינינו כאן).

כולנו הוגים ילוסופיה ולא פּילוסופיה כי מילים לועזיות שחדרו לעברית נהגות כמו המילה במקור, גם בניגוד לכללי העברית.

עוד דוגמות: סטיבל (ולא: פּסטיבל), ג'יפּ (ולא: ג'י), סלבּ (ולא: סל).

אבל כשהשם הלועזי מתחיל "להוליד" פעלים (=כשגוזרים פעלים מהשם הלועזי) – הפעלים מקבלים את כללי העברית.

וכאן מתחילה הבעיה – כיוון שאנשים רגילים ל"מילת המפתח" הלועזית שממנה "נולדו" הפעלים, הם הוגים גם את הפעלים שנולדו כמו מילת המפתח, גם בניגוד לכללים של העברית.

תופעת מילת המפתח שמשפיעה על הגיית המילים ש"נולדו" ממנה, קורית גם במילים עבריות, כמו שתראו עוד רגע.

הינה כמה דוגמות נפוצות שמצאתי, כולל הסבר להגייה התקנית (ההסבר מבוסס על ההסברים לעיל. מי שיקרא ולא יבין – כנראה בחר לדלג מהר מדיי על המסגרת לעיל 🙂 ):

מילת המפתחההגייה הרווחתההגייה התקניתהסיבה להגייה התקנית
דיפּלומהמדופּלםמדולםשורש בעל ארבעה עיצורים (ד-פ-ל-מ)
שפֿםמשוםמשופּםבניין פועל
טלפֿוןלטלןלטלפּןבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
טלןטלפּן
מטלןמטלפּן
יטלןיטלפּן
כּוכֿבלכּכֿבלכֿכּבבניין פיעל
כּיבכּיכּב
מכּכֿבמכֿכּב
יכּכֿביכֿכּב
היפּנוטלהפּנטלהנטשורש בעל ארבעה עיצורים (ה-פ-נ-ט)
היפּנטהינט
מהפּנטמהנט
יהפּנטיהנט
נוכֿחלהניחלהנכּיחבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
הניחהנכּיח
מניחמנכּיח
יניחינכּיח
סובּסידיהלסבּסדלססדשורש בעל ארבעה עיצורים (ס-ב-ס-ד)
סבּסדססד
מסבּסדמססד
יסבּסדיססד
הפכפךהפכפההפכפכּהמילה במשקל סְגַלְגַּל
הפכפיםהפכפכּים
כלבֿלבכלבליםכלבלבּיםמילה במשקל סְגַלְגַּל
כלבלהכלבלבּה
חפֿרלחורלחפּור
(לא במשמעות הסלנגית של "עשה חור בראש")
בג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
קץלקוץלקפּוץבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
נשבּרלהישבּרלהישרבניין נפעל
נרפּאלהירפּא
(כאן יש עוד סיבה שאנשים מוסיפים דגש – לבדל בין ר-פ-א ובין ר-פ-ה. "להירפא" בלי דגש נשמע מלשון רפוי, רִפיון)
להיראבניין נפעל
נפֿשהנשההנפּשהבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
להנפֿישלהנפּיש
הנפֿישהנפּיש
מנישמנפּיש
ינישינפּיש
תכֿלתתְכַלְלתְכַלְכּלבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח

נכון שלכל כלל יש יוצא מן הכלל? הכלל הזה תקף גם פּׂה.

הינה חריג שבו במילה לועזית רוב הדוברים הוגים על פי התקן, אע"פ שמילת המפתח שונה מהמילים שנגזרו ממנה:

מילת המפתחרוב העולם הוגה וכן התקן בעבריתהסיבה
ילוסופיהלהתפּלסףבג"ד כפ"ת אחרי שווא נח
התפּלסף
מתפּלסף

 

כלומר במילה הזו אנשים אינם מושפעים ממילת המפתח פֿילוסופיה שבה אין דגש בפ"ה, ולכאורה היינו מצפים שיגידו להתלסף, התלסף, מתלסף.

למה שפר מזלה של המילה הזו דווקא? לאלוקים פתרונים.


יש עוד מילים מעניינות שדורשות דיון נפרד (למשל: התחבר – כיוון שבניינו התפעל, וכאמור לעיל יש דגש באות השנייה של השורש, לכאורה יש לומר התחבּר ולא התחר גם במשמעות של "נהיה חבר עימו"), אבל אותן אשאיר לרשומה נפרדת.

2 תגובות בנושא “כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו?

הוסיפו את שלכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: