ה"א המגמה וה"א השאלה בלשון ימינו

מתוך Freepik

יש תופעות לשוניות מסוימות שמאפיינות את לשון המקרא (למשל וי"ו ההיפוך/השימור: ויאמר במשמעות אמר) ויש שמאפיינות את לשון חז"ל (למשל הצורות לידע, לישב, ליטע) ויש שמאפיינות את ימי הביניים (למשל: הרחבת השימוש בסיומת -וּת, כמו איכות, מהות).

חלק מהתופעות מצויות גם בעברית שלנו, חלק נעלמו כליל ולחלק יש רק שרידים. ברשומה זו אציג את השרידים משתי תופעות שמאפיינות את לשון המקרא: ה"א המגמה וה"א השאלה, ואראה שבניגוד למה שרבים חושבים – גם בעברית שלנו התופעות הללו עדיין מהלכות בֵּינותינו.

לפני הדוגמות – הסבר קצר על המונחים:

ה"א המגמה – ה'"א שבאה בסופם של שמות מקומות וכדומה לציון כיוון – 'אל', 'ל'. הדוגמה המוכרת לתופעה היא ירושלימה במשמעות של לירושלים, אֶל ירושלים.

ה"א השאלה – ה"א שמוסיפים בראש המילה כדי לציין שאלה או תמיהה. דוגמה מוכרת: הֲרָצחת וגם ירשת?

הינה הדוגמות שמצאתי שעדיין מהלכות בעברית ימינו (בכוונה לא שיבצתי מילים שמופיעות בשירים כמו בשיר "טרמינל לומינלט": "רץ בחזרה סוויסאירה להספיק את טרמינל", אלא רק דברים שמהלכים בעברית "הרגילה". גם לא שיבצתי שמות מקומות כמו יטבתה או נגבה, וכן לא שיבצתי ניבים כגון "הרצחת וגם ירשת?").

ה"א המגמה

ה"א השאלה

שימו לב: הָכיצד – במקור כתבו "הא כיצד", והמשמעות היא הרי כיצד או זה כיצד (מעין מילת הדגשה).

אם אתם מכירים עוד מילים – עדכנוני ואשמח להוסיף.

.

.

מה דעתך על אלה?

קיץ מתחיל בקו"ף ונגמר ב…? – חידות היגיון-לשון משעשעות "פיעל פועל והתפעל – דגש בעי"ן חוק ברזל!" – האומנם? למה צריך ללמוד לשון? כל התשובות מבול פעילויות לשון לפתיחת השנה