למה עורכי הדין מתנסחים בלשון מסורבלת כל כך, למה אנו צריכים עו"ד צמוד שיסביר לנו מה כתוב בטופס של הביטוח הלאומי או הבנק או בטופס ההסכמה לניתוח, מי למען השם המציא את הצירוף "ו/או" שכובש כל חלקת טקסט טובה, ואיך ברחבי העולם מסתדרים נהדר בלעדיו. וגם: מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה. מתאים לא רק לעורכי דין.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן. להאזנה ב-Podcast Addict‏ לחצו כאן.

ההסכת ביו-טיוב:

ולחובבי soundcloud:

"מעולם לא הכחשתי את התנגדותי לאי-ביטולה של ההחלטה" – האם הדובר תומך בהחלטה או מתנגד לה? כמו שאתם חווים על בשרכם, לא רק שמתעללים בנו בגופן הקטן של האותיות בחוזים, בהסכמים ובטפסים, גם הניסוח מסורבל וקשה להבנה – כמו ריבוי השלילות במשפט לעיל (התשובה היא שהוא מתנגד להחלטה). לכן לא אחת גם אנשים משכילים אינם מצליחים להבין את שפת הסתרים עורכי הדין.

בפרק הזה דיברנו על הרצון לדייק שבעצם גורם לסרבול ואי הבנה, על יוזמת חקיקה ישראלית לפישוט טפסים של מוסדות רשמיים (אחרי שבעולם כבר יש חוקים כאלה בחלק מהמדינות. למשל ממשלת אנגלייה פישטה 100,000 טפסים המיועדים לציבור. בארה"ב יש חוק פדרלי המחייב את כל רשויות המינהל שהטפסים יהיה ברורים לציבור).

דיברנו על הסיבה שבגינה בעבר היה עורך לשון בבית המשפט העליון והיום אין, כיצד לכאורה הפך ללכאורי, למה יש ריבוי ארמית בפסקי דין, ומי המציא את ו/או, איזה צורך הוא ממלא, איך מסתדרים בעולם בלעדיו (שתי השפות היחידות בעולם שמשתמשות בצירוף הזה הן אנגלית ועברית. בגרמניה, בצרפת ועוד מסתדרים נהדר גם בלעדיו), ומה בעצם הבעיה הלשונית בו.

בפרק תשמעו סיפור מעניין כיצד העברית הכריעה סוגיה משפטית בבית המשפט ובכך השפיעה על השלטים שאתם רואים בחוצות העיר, וגם תקבלו מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה – מדריך המתאים לכל כותב באשר הוא.

* * *

בפרק מתארחים עורך הדין רן לוּסטיגמן – משפטן ובלשן, ועורכת הדין מיכל אהרוני – משפטנית וסופרת. הם כתבו את הספר המתוק זאת ועו"ד – דיוֹקן העברית המשפטית בישראל (לחצו כאן להצצה בתוכן העניינים ובכמה עמודים מן הספר).

עו"ד רן לוסטיגמן – מרצה לניסוח משפטי במוסדות אקדמיים, במכון להשתלמות שופטים, במדרשה של לשכת עורכי הדין, במכון להשתלמות פרקליטים של משרד המשפטים ועוד. בימים אלה עמל על עבודת דוקטור שמבקשת לאפיין את לשון המשפט ולבחון את פישוטה.

עו"ד מיכל אהרוני – משפטנית וסופרת. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון ושני במחשבת ישראל, פרסמה ספרי פרוזה ומאמרים אקדמיים בכתבי עת, וכיום מלמדת ומרכזת קורסי כתיבה בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים שונים.

בהסכת מוזכרת פסקה שבה יש 185 מילים עד שסוף-סוף מגיעה הנקודה. קחו נשימה עמוקה – הינה הפסקה המלאה [ע"פ (מחוזי י-ם) 1521/98 יהודה עציון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.1998)].

"לדידנו, על פי השקפת העולם הדמוקרטי, אין מנוס מן המסקנה, שבשל אי הנוחות הרבה שניתן לחוש בעת השימוש בסעיף עונשי זה (שניתן, אולי, לסברתנו, לשקול את ביטולו או לפחות את שינויו – והכוונה לסעיף 151סיפא, ואם לא את שינויו, הרי דרושים חוכמת-לב, גמישות, רצון טוב ותבונת – מעשה במידה מוגברת בטרם יוחלט על העמדה לדין בסעיף עבירה זה), ועל אף היותנו ערים להלכה האחרונה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון (בע"פ 6696/96, בנימין כהנא נ' מדינת ישראל – טרם פורסם), עלינו לדרוש בענייננו, בשל כל המכלול האמור, לפחות את קיום הדרישה ההסתברותית של קרוב לוודאי (הרף העליון) להפרת השלום, כזו המאזנת בין משקלו הסגולי של הערך החברתי המוגן (הפרת שלום הציבור) ובין משקלה הסגולי של החירות המוגבלת של ההתקהלות, וזאת על אף שבפס"ד "כהנא" הנ"ל התחבט ביהמ"ש בעניין החלת מבחן "הודאות הקרובה" וקבע בסופו של דבר מבחן מחמיר פחות ("אפשרות סבירה"), אך היה זה בעבירת המרדה, בעלת אופי מדיני (להבדיל מעבירה בעלת אופי חברתי) על פרשנויותיה הרחבות כפי שאלה הוצגו ונותחו בפסק-הדין הנ"ל, ולאחר שגם בפסק הדין הנ"ל נקבע (ע"י כב' השופט א. גולדברג), כי "נקודת האיזון בין האינטרסים אינה "קפואה", והיא יכולה להשתנות עם שינוי העתים. כך מובטחת התאמתו של הדין הפלילי לצרכי החברה".

הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית.

.

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

"קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום "קולולושה" פרק 8: האם העברית היא השפה הראשונה בעולם? / עם פרופ' לובה חרל"פ "קולולושה חי" – פרק 19: בחדשות לא מוציאים מילה בלעדיה / עם יועצת הלשון רות אלמגור-רמון "קולולושה" פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר