מניין הגיעה אלינו המילה צנימים ואיך היא קשורה למלך פרעה. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
בחלומו ראה פרעה: "שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים" (בראשית מא, ו), וכאשר תיאר פרעה בפני יוסף את חלומו, אמר: "שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים" (שם, שם כג). לאמר, יש הקבלה בין צְנֻמ֥וֹת לדַּקּ֖וֹת. למילה צְנֻמ֥וֹת אין אח ורע במקרא, והוראת המילה כחושות ודלות בשר.
יש מפרשני המקרא שבארו שאותן שבולים היו חסרי לחלוחית וקשות כסלע, שכן בארמית נקרא הסלע בשם צונמא, או שאותן שבולים היו חסרי גרגיר החטה, ונותר בהן הנץ בלבד כשהוא יבש, שממנו מתהווה הגרגיר (רש"י, וראה רא"ם). ויש שפירשו שהשבולת גדלה על סלע, ולכן אין בה לחלוחית וגרגיר (בכור שור).
המילה צְנֻמ֥וֹת המקראית, שימשה בסיס לצנימים, שהם פרוסות לחם קלויות, ש"דרך דבר רטוב כשמתייבש נעשה דק וקלוש" ('שכל טוב' בראשית מא, כג).
בטבע ידועים תהליכים גלויים ונסתרים. לעיתים לאחר תהליך ארוך וממושך, טמיר ונסתר, עשוי לבא לידי ביטוי באופן גלוי ומהיר רשמי התהליך הנסתר. כך למשל לבלוב העץ ופריחתו באביב, הוא הודות לתהליך נסתר שמתרחש בחודשי החורף, שבו אוגר העץ את כוחותיו. אף שלמראה עיניים, במהלך החורף נראה העץ עומד במערומיו. העדר ביטוי חיצוני וגלוי, אין משמעו חידלון, אלא שלב נחוץ ונסתר שנדרש להבשלה של תהליך, שצפוי להתגלות בשלב מאוחר יותר.
תהליך זהה מתרחש בקליית הלחם לצנימים. במשך דקות ארוכות לא משנה הלחם את גון פניו, וכאילו חום התנור לא מותיר עליו את רישומו. רק סמוך לסיום הקלייה, לאחר שהתאדו חלקי הלחויות מפרוסת הלחם, תוך רגעים משנה הלחם את פניו והופך לשחום.
תהליך זה מבטא גם את גאולתם של ישראל. מאות שנים ישבו ישראל בארצות גלותם, ללא ביטוי של ממש לקבוץ גלויות ולשיבה לציון מולדתם. התהליך התרחש בלב פנימה, והכמיהה לציון התבטאה בתפילה ובמילים: 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. בסמוך להבשלת התהליך הגאולי, כאשר החלו ניצנים ראשונים של קבוץ גלויות ועלייה לארץ, קצב האירועים של ההתעצמות הלאומית, הכלכלית והצבאית של מדינת ישראל הואץ. אפשר שלכך חזה הנביא ישעיהו: "הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י ה' בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה" (ישעיהו ס, כב). כאשר תגיע הגאולה בעתה, אזי תהיה היא בזמן מועט (ראה רד"ק).
כתיבת תגובה