חשקה נפשי בחישוקים

"מתחשק לי מתוק"… נשמע מוכר? מה מקורה של המילה 'חשק'? ובכן השורש חש"ק הובא כבר במקרא, כגון: "שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם" (בראשית לד, ח). המילה 'חשק' מבטאת חפץ ורצון להתחבר לאדם או לדבר. מהמילה 'חשק' נגזרת המילה חישוק שתפקידו לחבר. בחביות יין העשויות מעץ, משתמשים בחישוקים כדי לחבר את לוחות העץ לכדי חבית. כך גם החיבוק והחבק, החבק הוא רצועה שכורכים סביב עצם לצרכים שונים. החיבוק הוא ביטוי לקרבה ואהבה ללא מרחק או מחיצות. כך גם הנשיקה, "וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ" (בראשית כט, יג). בתחום המתמטיקה יש נקודת השקה, שהיא הנקודה המשותפת, למשל בין ישר לפרבולה.

מילים נוספות מבטאות חיבור וקרבה, למשל המילה לאחות, השבר נתאחה. בלשון הסלנג בפרט הצבאי מצויה מאוד המילה 'אחי', מה שלומך אחי? מילה שמבטאת אחווה וקרבה. לכן השתמש הכתוב דווקא במילה זו בהקשר לחכמה: "אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ" (משלי ז, ד). למשפחה זו ניתן לשייך גם את המילה אחו, "וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ" (בראשית מא, ב). יש המפרשים שכתבו שאחו הוא תיאור מקום, מקום גידול הגומא (תרגום יונתן), ויש שכתבו שהמילה אחו מבטאת תיאור אופן, שהיו הפרות רועות יחדיו באחווה (מדרש אגדה). לעומתם כתב הרמב"ן שהאחווה היתה של העשבים, "בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחד" ולכן נקרא המקום בשם אחו.

מילה נוספת שמבטאת קרבה היא המילה להיצמד, כגון: "וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר" (במדבר כה, ג). גם הצמיד נגזר מכך: "צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ" (בראשית כד, כב). חכמי התלמוד (בבלי סנהדרין סד ע"א) הבחינו בין הפעלים השונים שמתארים חיבור, ולא הרי זה כהרי זה. לעומת הדבקות, שמבטאת חיבור של ממש בין שני דברים לכדי דבר אחד, "וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּה' אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" (דברים ד, ד), המילה צמד מבטאת חיבור רפוי, חיצוני שאינו בהכרח בר קיימא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: