האם אבותינו לפני אלפי שנים הכירו את החשמל? מתברר שכן. אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".
האם אבותינו לפני אלפי שנים הכירו את החשמל? מסתבר שכן. כמובן, לא את החשמל העכשווי, אבל המושג 'חשמל' היה מוכר עוד בתקופת יחזקאל הנביא בשלהי ימי המקדש הראשון: "וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ" (יחזקאל א, ד). החשמל האמור בדברי הנביא הוא החלק הזך של האש ללא העשן (מצודת ציון) שמשמעו התגלות אלהית. המושג חשמל התנכ"י שימש השראה לשמו של החשמל המודרני, ייתכן בשל העובדה שאת החשמל לא ניתן לחוש באחד מחמשת החושים.
ברבות השנים הפך החשמל גם לפועל מגזרת המרובעים, כלומר בעל 4 אותיות שורש כגון חִשְׁמֵל, ומשמעו חיבר למערכת החשמל. הפועל הושאל גם לדבר מרתק ומרגש, כמו אוירה מחשמלת.
אך לא רק החשמל, גם המושג הארקה מקורו מלשון הכתוב. הארקה היא חיבור חשמלי בין גוף מוליך המבודד מכדור הארץ לכדור הארץ. התרגום הארמי של המילה ארץ הוא ארעא כמובא בהגדה של פסח: "הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים". כלומר, זה לחם העוני (=המצה) שאכלו אבותינו בארץ מצרים. לצד המילה ארעא הארמית שמשמעה תחתית, יש גם המילה ארקא: "אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א" (ירמיהו י, יא), אלוהי השמים והארץ. המילה ארקא משמעה ריצה ובריחה, והארץ נקראה בשם זה על שם התנועה הסיבובית שלה (מלבי"ם). כך מצאנו גם את המילה עורקים בע': "הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה", (איוב ל, ג), כלומר הבורחים ונסים למדבר, ולכן נקרא הבורח בשם עריק.
כמו בעולם החי והצומח, המשך של קיום החיים לא יתכן ללא נוכחות זכרית ונקבית, "זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם" (בראשית ה, ב). לשלמותו הגיע האדם רק לאחר שמצא את בת זוגו, ורק אז ראוי להיקרא בשם 'אדם'. כך גם בחשמל, האיזון, החיבור וההרמוניה בין הזכר והנקבה, עשויים להביא אור וברכה לעולם.
כתיבת תגובה